משימה לא פשוטה לקחו על עצמם נעה גורן זהבי וטל יערי – ובהתנדבות מלאה * הם מלווים משפחות חטופים להרצאות ומפגשים עם שחקנים ומשפיענים בארה"ב, במטרה לעורר מודעות לגבי החטופים הנמצאים בשבי חמאס * העדויות של אלו ששוחררו, כוללים תאורים מחרידים של התעללות פיזית ומינית ומחדדים את הצורך הנואש בשיחרורם המיידי
משהו לא רגיל קרה לאנשים רבים בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס מאז פרוץ המלחמה בארץ; הם מצאו עצמם הופכים לאקטיביסטים חברתיים, מארגנים הפגנות, תרומות, אוספים כספים מחברים ובני משפחה למען צה"ל. חלקם אף טסו לארץ על מנת להעביר ציוד, שכפצ"ים וקסדות לחיילים. אחרים הגיעו עם תרומות כספיות של מאות אלפי דולרים למען הפצועים. ויש כאלו שהיו בארץ בחופשה לפני פיגוע הטרור ונשארו כדי לבשל ארוחות חמות וכשרות לחיילים. היה אפילו אחד שהיה בארץ בביקור והתנדב לזק"א כדי לעזור במלאכה הקדושה של איסוף גופות.
אף אחד לא עשה משהו דומה או אפילו קרוב לזה בעבר, אבל המלחמה הזאת הוציאה מאנשים את הרצון העז להתגייס לעזרה ולהקדיש את כל-כולם למען המטרה. אותו דבר קרה לנעה גורן-זהבי, שחקנית ישראלית המתגוררת בלוס אנג'לס מזה שבע שנים. "עברתי לכאן עם בעלי כשהייתי בהריון עם הבת הראשונה שלנו", מספרת נעה, "אחת הסיבות שעברנו לכאן היתה כי בליל החתונה שלנו נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים (מתן פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח- א.א) והחל מבצע צוק איתן. אמרנו, איך נגדל ילדים בארץ עם המצב הזה? אבל הנה, זה רדף אחרינו עד כאן".
בארץ שיחקה נעה בתיאטרון הקאמרי. כאן באל-איי היא החלה לבסס את קריירת המשחק והדיבוב שלה, והייתה עסוקה בגידול שני ילדיה בני ה-7 ו-4. חודש לפני התקפת הטרור, היא פתחה בית ספר לאמנויות הבמה, אבל בחודשים האחרונים שמה הכל ב"הולד" כדי להתמסר לפעילות שלה למען משפחות החטופים. "הרגשתי כמו כולם שאני חייבת לעשות משהו לעזור וחשבתי מה אני בעצם יכולה לעשות, כך עלה בי הרעיון להעלות פוסט ולהציע למשפחות החטופים ליצור אתי קשר ושאני אארגן עבורם ראיונות עם התקשורת כאן בארה"ב השתמשתי בכל הקשרים האישיים שיש לי בתעשייה, נכנסתי לקבוצה של עיתונאים זרים מכל העולם וביחד עם טל יערי, שהוא חבר וקולגה ובימים רגילים במאי ועורך זוכה פרסים ובעל חברת ההפקות YZ Content, התחלנו לארגן עבורם ראיונות בכל המדיות הגדולות .

"הסיפור עבר מפה לאוזן וקיבלתי טלפון מהקונסוליה בבקשה לשיתוף פעולה ובהמשך בקשה רשמית מהמטה למשפחות החטופים, ששאלו אם אנחנו יכולים לפתוח שלוחה רשמית שלהם בלוס אנג'לס. ככה זה הפך ליותר פורמלי והתחלנו לעבוד בכמה זירות. יש לנו קבוצה שמובילה אחת המפיקות המוכשרות ביותר וחברה יקרה, לימור גוט-רונן יחד עם אנשי יחסי ציבור בכירים בתעשיה, בין חברי הקבוצה נמנים סלבריטאים, משפיענים, ספורטאים, בימאים, מפיקים, משפטנים ועוד. בזירה השניה אירגנו למשפחות החטופים ראיונות עם התקשורת וגם הפגשנו אותן עם שחקנים וסלבס כדי לעורר מודעות.
"המשפחות הגיעו להדלקת נרות שבת בבוורלי הילס ונפגשו עם ראשת העיר קארן באס; השתתפו באירוע סולידריות ענק בסיני טמפל עם בכירים מהקהילה הנוצרית השחורה; התארחו בבתים פרטיים באירועים קטנים ואינטימיים ובאירועי ענק מול קהלים של אלפי משתתפים; ועוד.
"אחד הפרוייקטים שאנחנו עובדים עליהם עכשיו הוא הגשמת משאלות לילדים החטופים ששבו לארץ. קוקו-מלון יצרו סרטון מיוחד לאביגיל הקטנה ולאמילי הנד שמעריצה את ביונסה, סידרנו שהיא תשמע על כך ובעקבות זאת היא הזמינה אותה לכל קונצרט שלה שיתקיים בעולם".
בין הסלבס שהספיקו להיפגש עם משפחות החטופים היו ארנולד שוורצנגר ושרון סטון. השחקנית נפגשה בין השאר עם אלה שני קוזין בת ה-14 מקיבוץ בארי שאביה נרצח ודודה ניר שני שבנו עמית, 16 נחטף ויוני אשר שאשתו דורון ושתי בנותיהם רז, 4 ואביב בת השנתיים נחטפו. בעקבות המפגש העלתה סטורי מרגש בו כתבה: "פגישה עם אנשים שילדיהם נלקחו בשבי והם איבדו את בני המשפחה הקרובים שלהם. אל תתמכו באלימות".
סטון קיבלה מארגון הצלב האדום פרס הוקרה עבור פעילות ההסברה שהיא עושה עבורו והיא הבטיחה למשפחות: "אדבר באופן אישי עם הצלב האדום ואעשה כל שביכולתי לעזור". מפגש נוסף נערך בבתיהם של סקוטר בראון, המנהל היהודי של ג'סטין ביבר ומפיק הקולנוע לורנס בנדר ("להרוג את ביל" ו"ממזרים חסרי כבוד").
איפה נערך המפגש עם שוורצנגר?
"זה היה במשרד שלו בסנטה מוניקה., במשלחת הזאת היה בנו של ליאור רודייף שנחטף ויעקב, אחיו של אלקנה שנחטף מהמסיבה ואלה שבן דודה נחטף ואביה נרצח. אלה בת ה 14 סיפרה כיצד כיסתה לאחיה בן ה 8 את העיניים כדי שלא יראה את הזוועות כשהחיילים חילצו אותם. היא סיפרה על אביה שנרצח ונשרף והתגובות שהיא מקבלת ברשתות החברתיות, שם אומרים שהיא שקרנית ושכל מה שהיא מספרת לא באמת קרה.
"שוורצנגר קיבל אותם כל כך יפה ובחום, הוא מענטש אמיתי. דיבר על ההתמסרות שלו למיגור השנאה וטען שאירועי ה 7 באוקטובר זו לא צורה בה אהבה מתנהגת. סידרנו לאלה גם מפגש עם שחקן שהיא מאוד אוהבת ושהיו לו התבטאויות פרו-פלסטיניות ואנטי-ישראליות. הוא לא הבין את הסיטואציה והרגיש שכולם בעזה מסכנים ושבכל אשמה ישראל. ארגנו עבורה מפגש אתו בניו יורק והיא סיפרה את סיפורה וכולנו בכינו כולל הוא כי לא יכולת שלא לבכות ונראה לי שזה אכן עזר כי הוא הבין מה באמת קרה שם. לקחנו את אלה גם למפגשים עם תיכוניסטים בבתי ספר כמו הרווארד ווסטלייק ובאקלי והיא סיפרה את הסיפור שלה עם מצגת. הילדים מאוד התרגשו, בכו וחיבקו אותה אין כמו לשמוע על מה שקרה שם ממקור ראשון".
מה לגבי הרצאות בפני סטודנטים באוניברסיטאות, שם בעיקר יש פעילות פרו-פלסטינית ואנטישמית?
"אנחנו עובדים על זה אבל צריך לעשות את זה אסטרטגית נכון. אני לא רוצה לשלוח אותה לגוב האריות, אנחנו צריכים לעשות זאת בצורה בטוחה וחכמה. כולנו יודעים מי מממן את האוניברסיטאות ושיש 30 שנה של פרופגנדה מתחת לפני השטח. אני רוצה שכל החברות הגדולות כמו פרוקטר אנד גמבל, ידעו מי מממן ואת מי ומה מממנים באוניברסיטאות האלו. אי אפשר להמשיך ולהשתיק את הסיפור הזה, מדובר ב-30 שנה של שנאה".
מאיפה המימון להבאת המשפחות לכאן?
"אנחנו מקבצים תרומות מאיפה שרק אפשר. יש הרבה אנשים טובים שתורמים. מדובר בהוצאות של מאות אלפי דולרים שכוללים בנוסף לטיסות ובתי מלון והשכרת כלי רכב, גם שלטי חוצות, משאית שכולה "לדים" מסביבה שנוסעת ברחבי לוס אנג'לס עם תמונות ושמות החטופים, מייצגים הדפסות של פוסטרים ועוד המון.
"אנחנו ממש מקבצים דולר לדולר. היה לנו אבא אחד שבנו חטוף ורצינו שהוא יגיע לכאן והוא אמר לי: אני רוצה להגיע אבל שרפו לי את הבית, אין לי אפילו בגדים. אז הלכנו וקנינו לו בגדים. הרבה אנשים מדהימים תרמו כסף וגם כרטיסים ליוניברסל סטודיוס, למחזמר מלך האריות בניו יורק. אנשים פתחו את בתיהם כדי לארח אירועים, כל אחד תורם כפי יכולתו. לא האמנו בחיים שנגיע למצב הזה אבל אנחנו מתקרבים ליום ה 100 של האסון הזה. נודה מאוד לכל מי שיכול להצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו ”Bring them home now LA” ולהתנדב בפעילויות ֿ".
בין נעה ואלה נוצר קשר מיוחד במינו. הילדה האמיצה היתה גם אורחת כבוד בערב הגאלה של "סטנד וויט אס" שם סיפרה על היום הנורא בחייה. "לא ביקשתי להיות פה, אני הכי רוצה להיות עם המשפחה שלי בארץ ולחבק את בן דודי עמית ששוחרר מהשבי, אבל חשוב לי לספר את הסיפור שלי שידעו שכל זה באמת קרה, ילדים כן נחטפו, אנשים כן נרצחו וחתכו להם איברים וראשים". מספר ימים לאחר מכן, היא שבה לארץ מקץ חודש בארה"ב.
"היא ילדה מדהימה עם יכולת ביטוי נהדרת", מחמיאה לה נעה. "בשנה שעברה איבדתי את שני ההורים שלי וגם את סבי. אמא שלי חלתה ולאחר מכן גם אבי ועל הרקע הזה של האובדן, נוצר ביני לבין אלה קשר מיוחד. היא בלב שלי הילדה הזאת. עד ה-7 באוקטובר חשבתי שהחיים שלי הכי גרועים, הייתי בדיכאון כי זה נורא קשה לאבד שלושה בני משפחה בתקופה כל כך קצרה אבל אחרי ה-7 באוקטובר כל הפרספקטיבה שלי השתנתה ושמה את מה שקרה לי בפרופורציה אחרת. אני מרגישה שכל האובדן הזה שחוויתי איפשר לי להכיל את המשפחות האלו ואת כאבן. רציתי שירגישו חופשיים להתקשר אלי, להסתמס אתי, לדבר אתי ולבכות. אחרי ששני הורי נפטרו, אמרתי: אני רוצה להקים מועדון אבל, כי זה נושא שיחה כבד ולא נח לכל אחד לדבר עליו ולא תמיד יש חברים שאפשר לדבר איתם LIVESTREAM ושיבינו".
לנעה ולבעלה אלעד זהבי הבעלים של חברת ההפקות המתמחה בניהול טכני ועיצובי תאורה להופעות ואירועים, יש אולפן בשרמן אוקס . “בימים כתיקונם אנו עושים שם צילומים והפקות אבל עכשיו הוא משמש בין היתר כחמ”ל של מטה משפחות החטופים. חשבתי לפתוח את המקום כך שפעם בחודש אנשים שאיבדו מישהו, יוכלו לבוא ולדבר על האובדן שלהם כי זה חשוב להוציא מהלב עכשיו לצערי יש הרבה אנשים שצריכים לדבר על מה שקרה אז אני רוצה שידעו שהם יכולים לפנות אלי מתי שרק ירצו".
יש לך בכלל זמן לעשות משהו אחר חוץ מזה? זה נשמע כמו עבודה במשרה מלאה.
"לא, זה כל מה שאני עושה היום. כולנו שמנו את הקריירות שלנו ב"הולד". יש לנו הרבה אנשים שעוזרים לנו כמו לימור גוט רונן שעוזרת לנו עם קשרים בהוליווד. היא הקימה את הקבוצה שלנו בהוליווד שמונה 500 אנשי תעשיה מתחומים שונים שחתמו על מכתב לביידן לשחרור החטופים ועושים עוד המון דברים למעננו מאחורי הקלעים בלי אגו, למרות שמדובר בבכירי על בתעשייה ההוליוודית ועם אימפקט ענקי. אבל אנחנו חייבים עוד מתנדבים ועוד מימון. הכל עולה המון כסף, אנשים היו מאוד נדיבים ובהתחלה כולם עזרו אבל ככל שהמצב נמשך, יש גבול לכמה טובות את יכולה לבקש".
לאלו קהילות אתם עוד רוצים להגיע?
"יש לנו הרבה תוכניות, חוץ מהפעילות השוטפת שלנו בה אנחנו כל הזמן מארחים משלחות של משפחות חטופים ומארגנים להם אירועים ומפגשים באל-איי. אנחנו עובדים על פרויקט מדהים ומרגש של הפגשת ניצולי שואה עם ניצולי ה7 באוקטובר. כך יצא שאלה בת ה14 נפגשה עם מרי באוור ניצולת שואה בת 96 שהיתה בעצמה בת 14 כשהיתה באושוויץ. כולנו בכינו במפגש של שתיהן. או למשל להגיע לקהילות השחורות שצעדנו אתן ב- Black Lives Matter. אנחנו היהודים, כשיש בעיה לאיזה מיעוט, אנחנו מייד קופצים להגן ולעזור, אבל זה לא הפוך. יש כאן גם הרבה פלסטינים שיודעים את האמת על מה שקורה בעזה ובישראל ועם חמאס ואנחנו צריכים אותם שיבואו ויספרו. כי כשאנחנו מספרים, נורא קל לטעון שאנו משקרים, אבל כשהם מספרים את זה, כמו בן החמאס (מוסעב חסאן יוסף) יש לזה משקל אחר ולכן חשוב לנו שדווקא הם ידברו.
"יש עוד יוזמה מדהימה ארגון בשם: Israeli Children Fund. ICF הארגון שם לעצמו למטרה לממן את הילדים שנותרו יתומים מהורה אחד או שניים כמו אלה וסבין תעסה שאיבדה את בעלה גיל ואת בנה אור בטבח – יש כמעט 300 ילדים כאלו – והארגון שם לעצמו למטרה ללוות ולממן את הילדים האלה בכל הצמתים החשובים בחייהם, בין אם זה בר מצווה, חתונה, התחלת לימודים באוניברסיטה".
מה מספרות משפחות החטופים לגבי מצבם מעדויות שמתקבלות מאלו ששוחררו? ומה הן מצפות מהממשלה לעשות?
"עם כל יום שעובר החשש לחיי החטופים גובר. אין לנו אפילו לא שניה אחת לבזבז. אנחנו מקבלים עדויות מזעזעות ומחרידות מהחטופים ששוחררו לגבי מצבם של השבויים ובעיקר מה מעוללים לנשים בשבי. אנחנו יודעים על פשעי מין חמורים בבנות. קיבלנו עדויות של בנות שעוברות בין הבתים ומשתמשים בהן כשפחות מין. קיימת עדות של מישהי שנכנסה להריון משובייה והיתה צריכה לעבור הפסקת הריון וכעת היא מתמודדת עם ההשלכות הנפשיות.הרבה מאושפזות במחלקות פסיכיאטריות. אף אחד לא מדבר על זה. צריך לשחרר אותם אתמול לא היום ולא מחר. זה מצב בוער שאנשים כנראה לא מודעים לחומרתו. הציפייה מהממשלה לפעול בכל החזיתות לשחרור החטופים באופן מיידי. אי שחרור החטופים זו תעודת עניות למדינת ישראל כולה. לא תהיה לעולם תמונת נצחון ללא שחרור החטופים".
רוצים לעזור, לתרום או להתנדב? אנא כנסו לאתר הבית: