בחודש הבא תחגוג מסעדת לה גונדולה בבוורלי הילס 30 שנה מאז נפתחה על ידי ניצה וינבלוט ובנה ניר * לציון האירוע החגיגי – ראיון עם השף ניר וינבלוט המספר כיצד הפכה המסעדה לסיפור הצלחה ואיזכור בספר השיאים של גינס * על נסיעותיו לדובאי שם הכין ארוחות קולינריות כשרות עבור פילנתרופים יהודים בבורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם * ועל המפגש המאוד מפתיע עם טום קרוז
ביוני 1992 נפתחה מסעדה לה גונדולה בלוס אנג'לס על ידי ניצה וינבלוט, ישראלית שהיגרה מישראל לארה"ב ובנה ניר וינבלוט. המסעדה הוותיקה שחגגה 30 שנה להקמתה, ציינה באחרונה את אבן הדרך המרשימה באירוע גדול וחגיגי בהשתתפותם של 800 איש, ביניהם דמויות מוכרות ומכובדות בעיר המלאכים. לציון האירוע נפגשתי עם בעל המסעדה השף ניר וינבלוט שסיפר לי על ההיסטוריה המפוארת של המסעדה ואיך הצליחו הוא ואמו להפוך אותה לסיפור הצלחה.
ניר: "כשאמא שלי ניצה ואני פתחנו את המסעדה, היא היתה מסעדה קטנה שהיתה פתוחה לארוחות צהריים. היינו ממוקמים אז ליד הפדרציה היהודית על שדרות ווילשיר ומול משרדי הקונסוליה הישראלית, לפני שעברו לברנטווד. במשך 16 שנה היינו שם עד שעברנו, כי בעל הבניין מכר אותו והחליטו לבנות שם משהו חדש. אני זוכר שעובדי משרד התיירות והכלכלה היו מגיעים אלינו כל הזמן לאכול. כשפתחנו אותה אנשים חשבו שירדנו מהפסים. איך פותחים מסעדה באיזור שלא נחשב יהודי? כל המסעדות היהודיות הכשרות שכנו על שדרות פיקו. בכל זאת פתחנו והמסעדה הצליחה. הוספנו שירות קייטרינג שעד היום מאוד מצליח ולוקח אותי ללאס וגאס, סן פרנסיסקו וערים שונות בארה"ב ומחוצה לה".
הסוד להצלחת המסעדה טמון במנות הייחודיות של המסעדה, החל במתאבנים ומנות ראשונות כמו צלעות בקר וסטייק צ'אי שהכניסו אותה למפת האוכל הכשר בעולם. לא פלא אם כך שבעלי המסעדה מקבלים הזמנות לכל רחבי ארה"ב ואף מחוצה לה. במלך השנים תפריט המסעדה השתנה; מתפריט צפון איטלקי מסורתי נוספו לו גם מאכלים קליפורניים, אסיאתיים, ים תיכוניים ועוד. כן נוספו לתפריט יינות רבים לרשימה והיום ניתן ללגן במסעדה בין 30-40 סוגי יינות מכל העולם
לא אחת מתקיימים במקום אירועים משפחתיים חגיגיים, חתונות, בר/בת מצוות, כנסים ונשפים. המסעדה גם מספקת שירות קייטרינג בלוס אנגל'ס ומחוצה לה. ניר נוסע עם הצוות שלו ומשאית מלאה מוצרים לאירועים בסן פרנסיסקו, לאס וגאס, סן דייגו ועוד, עבור לקוחות המבקשים אוכל כשר ברמה גבוהה. "יש חברות שונות שאני עובד אתן כמו חברת הלוואות גדולה שכל שנה עושים אירועים לעובדים שלהם בלאס וגאס; וקליינט מחברת קומרס שעורכים בוגאס פגישות 12 פעמים בשנה ומארחים את כל המי ומי. חשוב להם להגיש את האוכל הכשר הטוב ביותר כי בעלי הבית דתיים ושומרי כשרות" מסביר ניר.
כשהוא לא נמצא בנסיעות, תמצאו את ניר מדי יום במסעדה, למעט שבתות כמובן אז המסעדה סגורה. הוא הספיק גם לפרסם ספר בישול על אוכל כשר שזכה להצלחה ואף שימש כשופט בתוכנית הטלוויזיה Skillet ששודרה ב-Kosher.com.
בתקופת הקורונה אז היו המסעדות סגורות לעסקים, החליט ניר לפתוח חברה חדשה: www.thebaconguys.com. ליין ה-Kosher Beef Bacon נמכר בכל רחבי ארה"ב על ידי בנו בן ה-25 של ניר שנכנס אף הוא לעסק המשפחתי. בימים אלו הם עובדים על תוכנית טלוויזיה קולינרית שתשודר ברחבי העולם.
התפריט הקולינרי המעולה של לה גונדולה הביא את ניר גם לדובאי לשם הספיק לטוס ארבע פעמים וגם הכניס אותו לספר השיאים של גינס בהכנת הארוחה הכשרה במקום הגבוה ביותר בעולם. וסיפור שהיה כך היה:
אחד הלקוחות הקבועים של המסעדה הוא הרב מרווין הייר, מייסד מוזיאון הסובלנות (הידוע גם בשמו: מוזיאון השואה בלוס אנג'לס) ומרכז סיימון ויזנטל. יום אחד, הגיע הרב לסעוד במסעדה וסיפר לניר כי הוא נסע לדובאי עם כ-30 פילנתרופים של המוזיאון וכי הוא מבקש לתכנן טיול נוסף אבל אנשים חשבו פעמיים אם לנסוע כי האוכל היה מאכזב. בכל זאת, להביא אוכל כשר מוקפא ולאכול מצלחות פלסטיק, לא נשמע הכי מפתה. "הטיול היה אקזוטי ויוקרתי, אבל האוכל הזכיר אוכל של טיסות" מספר ניר על מה שאמר לו הרב.
לניר עלה רעיון. הוא היה רגיל להקפיא ולשלוח ארוחות של מסעדות גורמה לקהל הלקוחות שלו כשנסעו לערים שבהן לא היה אוכל כשר. הרבה מהלקוחות הקבועים שלו נופשים בהוואי אז הוא שלח לשם ארוחות ארוזות. בדרך כלל האוכל הקפוא היה מיועד לשלושה ימים, מחמים בקלות ומגישים לשולחן. הוא יכל לעשות אותו הדבר ולשלוח את האוכל שלו לדובאי. השאלה שעמדה בפניו היתה: האם להעביר את האוכל במכס לא תהיה בעיה? וחוץ מזה, עדיין יהיה מדובר באוכל מוקפא, טעים ככל שיהיה, זה לא אותו הדבר.
רגע לאחר שניר חשב על הרעיון, עלה בראשו רעיון מוצלח יותר. למה לא לשלוח לשם את כל המרכיבים ולבשל הכל בדובאי? טרי, טעים ומוגש בצורה הכי אטרקטיבית אל השולחן. התסריט הזה מצא חן בעיני הרב הייר שהציע לניר לשלוח אליו אימייל עם התוכנית והוא יעביר למארחים בדובאי בשביל לבדוק אם זה אפשרי.
לפני שנמשיך, צריך להבהיר מה בדיוק עושים יהודים אורתודוקסים בדובאי: לפני כ-12 שנים הרב הייר הוצג בפני מוחמד אלאבר, יו"ר ה- Emaar Properties – אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בעולם והגדולה באיחוד האמירויות הערביות – והם נשארו חברים. ההערכה היא שאלאבר, 63, יהיה בקרוב אחד מעשרת האנשים העשירים ביותר בעולם. איחוד האמירויות שונה מאוד ממדינות אחרות במזרח התיכון; רק אחוז קטן מהאוכלוסיה הוא ערבי. הרוב הם עובדים הודים ופליליפינים שהגיעו לשם לעבוד בענפי הבניה והתיירות. לאמירויות יש רקע בדואי והיום היא קבוצה עשירה כקורח ומשכילה למדי. ילדיהם לומדים באוניברסיטאות מערביות וזוכים לחינוך מצויין. בניגוד מוחלט למנהיגי המדינות השכנות, מנהיגי איחוד האמירויות הם בעלי ראש פתוח יחסית. הנשים לא לובשות בורקה (הכיסוי המכסה את הנשים מכף רגל ועד ראש). דובאי היא העיר הגדולה ביותר באיחוד האמירויות ומקום חופשה של המזרח התיכון וכמובן, אחד היעדים הפופולארים עבור ישראלים מאז פתיחת השערים לישראל. למרות שזוהי מדינה זעירה עם מעט מאוד נפט, לאיחוד האמירויות יש את הכלכלה הגדולה בעולם הערבי לצד ערב הסעודית.
ומכאן בחזרה לרב הייר, שהשכיל להבין שאם הוא רוצה לגייס כספים עבור מוזיאון הסובלנות, הרבה יותר מפתה עבור התורמים לנסוע לדובאי מאשר להגיע לבית מלון מפואר ככל שיהיה בבוורלי הילס לארוחה בת שלוש מנות. וכך, התורמים המובילים של המוזיאון לסובלנות הוזמנו למסע כאורחיו של אלאבאר אשר ביקש לקדם את האירוח בארצו ולהתחבר לאנשי עסקים ופילנתרופים יהודים עשירים. הוא ידע שברמה הפרסומית הוא יראה טוב וסובלני כאחד שמזמין ומארח יהודים בעירו. נושא הטיול גם התאים מאוד למטרות מוזיאון הסובלנות: פתיחת קו תקשורת בין יהודים למוסלמים.
בשלב הזה ניר החל לארגן רשימה כללית של כל מה שהוא צריך כדי לבשל אוכל כשר בדובאי, מה שהצריך גם הכנת מטבחים נפרדים להכנת ארוחות חלביות, בשריות וארוחות פרווה. "זה היה לא יאומן. שלחתי לפקידה של מוחמד אלאבאר אימייל ולא עברו 24 שעות ואני מקבל תשובה שכל מה שניר מבקש יחכה לי שם, רק תשלח רשימה מפורטת. הרשימה הזאת היתה מאוד מאוד ארוכה כי היינו צריכים ציוד מטבח שלם וצוות מטבח. חשבתי לעצמי: הם לא יודעים מה מחכה להם. הייתי צריך גם להביא מכאן את כל המוצרים עצמם, אלפי קילוגרמים של בשרים גם עם תעודת הכשר וגם תעודת חלל שלא תהיה בעיה במכס. מהארץ הבאנו את כל הגבינות של תנובה, זה לקח ארבעה חודשים של הכנות, כמו לקראת פסח כי זה לא שהיינו יכולים לקפוץ לשוק המקומי אם היה חסר לנו משהו".
תשע שנים לאחר אותה נסיעה ראשונה לדובאי, ניר עדיין מתרגש כשהוא נזכר במה שחיכה לו שם. ניר הגיע לדובאי חמישה ימים לפני שמשלחת של 60 היהודים הגיעה לשם, כך שיהיה לו זמן להתכונן. "בזמן שטסתי במטוס חברת האמירייטס, הסתכלתי על מפת הטיסה וראיתי שאנו טסים מעל איראן. פתאום זה היכה בי שאני שנולדתי בישראל ועם שם ישראלי ויהודי אורתודורסי, טס לבד למדינה מוסלמית. מה אם אף אחד לא יגיע לאסוף אותי בשדה התעופה? מה אם יקרה לי משהו? זה היה הרבה לפני שישראל הגיע להסכם עם דובאי וישראלים בכלל לא יכלו לבקר שם. אבל אז נחתנו ומייד לאחר שיצאתי מהמטוס, מרחק של 10 פיט, חיכה לי ג'נטלמן שלקח לי את התיק וליווה אותי לטרקלין המנהלים כדי שאנוח ואתרענן. מלצריות הסתובבו והציעו שמונה סוגים של מיצים, חלבה ופירות יבשים. ואז הגיע האדון עם המזוודות שלי כדי ללוות אותי למכס. למרות שיש לי דרכון אמריקאי, כתוב שנולדתי בישראל וגם יש חותמת של המדינה מהביקור שלי בקיץ הקודם. אבל תוך 30 שניות הדרכון שלי הוחתם ונאמר לי בחגיגיות: ברוך הבא לדובאי. לאחר שעזבתי את שדה התעופה, המתינה לי פמליה לקחת אותי למלון במכונית רולס רויס מפוארת. לקחו אותי למלון ארמני המהווה את שמונה הקומות הראשונות של בורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם (יש בו 163 קומות בתוספת הצריח- א.א). החדר שלו היה בקומה השמינית עם תקרות בגובה של 15 רגל וחלונות מהרצפה עד התקרה המשקיפים אל עבר אגם ומזרקת דובאי שהיא המזרקה המונפשת הגדולה ביותר בעולם".
למחרת ציפתה לניר הפתעה נוספת. לאחר שנפגש עם השף הראשי שהוצב עבורו, הוא קיבל את הציוד שלו ונדהם ממה שראה. "מדובר היה בסטים שלמים וחדשים לחלוטין של כל מה שהיינו צריכים והכל 'טופ אוף דה ליין', ציוד של מאות אלפי דולרים ובנוסף סטים חדשים ומפוארים של כלי הגשה וסכו"ם מכסף לארוחת הבוקר וזהב לארוחת הערב וכוסות קריסטל יפיפיים. "אני ואחד הרבנים מהמוזיאון היינו אחראים על הכשרת הכלים אבל זה היה קל כי הכל היה חדש לגמרי. נתנו לנו סט כלים של רוטשילד שעולים בדרך כלל מאות דולרים לכל סט יחיד. כל מה שביקשתי קיבלתי תוך שעה".
צוות השפים שלו נראה כמו כנס באו"ם: שפים ערבים בכירים, שלושה מוסלמים סורים, שף פורטוגלי, שף קונדיטור צרפתי, שף יווני, שף אסיאתי, שף איטלקי ועוד עובדי מטבח מהודו. כשאחד השפים הראשיים במטבח ראה שניר קיבל כל מה שביקש, עלה לו רעיון. "הוא אמר לי שכבר הרבה זמן הוא מבקש Steamer למטבח ועדיין לא קיבל. למאדה, יש צינור המחובר למיכל מים חמים ותוך שימוש בקיטור ולחץ המים, הוא מנקה משטחי מטבח בקלות ויעילות ללא צורך בסבון רב. אמרו שזה לא בתקציב אז הוא שאל אותי: האם תוכל להשתמש ב-Steamer? אמרתי שבוודאי, אז הוא ביקש שאוסיף אותו לרשימה שלי. הוספתי ותוך ארבע שעות קיבלנו אותו.
"לפעמים הארוחות הוגשו במקומות שונים ואז הייתי משתמש במטבח הראשי כבסיס אבל אז הייתי צריך להכשיר מטבח אחר כדי לחמם את הארוחה כי היא הוגשה במסעדה אסייתית או במלון אחר. הבאתי את האוכל מוכן והם סיפקו כלים חדשים לגמרי להגשה. אחת ארוחות הצהריים הוגשה על יאכטה באורך 100 רגל. הכנתי ארוחת צהריים קרה לאותו היום והבאתי מחמם עבור כל אלמנט חם בארוחה".
הארוחות שהגישו ניר וצוותו שברו כמה שיאי עולם. "במהלך הטיול הראשון, הגשנו ארוחת ערב בקומה ה-120 של בורג' ח'ליפה. זו היתה הארוחה הכשרה הגבוהה ביותר שהוגשה אי פעם. בזכות זה נכנסתי גם לספר השיאים של גינס. בנסיעה האחרונה שלנו לשם עלינו לקומה ה-155 שזה פי שניים מגובה האמפייר סטייט בילדינג. תארו לעצמכם מתפללים מנחה ושרים שירים יהודיים בגובה הזה, משקיפים על הנהר ומטוסים ממראים לך בגובה העיניים?" מתלהב ניר.
הכלים היוקרתיים שהגישו בהם ארוחות לקבוצה של הרב הייר, נארזו ונשמרה לפעם הבאה. ואכן, ניר הספיק לטוס ארבע פעמים עד כה לדובאי להגיש ארוחות לקבוצת התורמים של הרב הייר. "יום אחד הזמין אותי הרב הייר להגיש ארוחת ערב שבת ואמר שיש אורח מיוחד בנוסף למוחמד אלאבאר. חשבתי שאולי יגיע מתאגרף ומי את חושבת שמגיע? טום קרוז, כי הוא כיכב ב'משימה בלתי אפשרית' ובסרט נראה קופץ מהבורג' ח'ליפה ואלאבאר הרי בנה את הבניין".
הרבה דברים השתנו במשך השנים במסעדת לה גונדולה, מהתפריט שהיה בתחילה יותר אותנטי איטלקי והיום גם מגיש מטעמים מזרח תיכוניים, סטייקים, אפטייזרס וגם מתגאה בבר יינות מרשים הכולל יינות הרצוג שלא ניתן למצוא בשוק. לפני שלושה חודשים גם התחילו שם במסורת חדשה – ערבי אהבה רומנטים עם די.ג'יי מדי יום חמישי בערב.
איך זה לעבוד עם אמא כל כך הרבה שנים, אני שואלת אותו. ניר צוחק: "זה מאוד קירב בינינו. ברור שיש ימים שכועסים אחד על השני בגלל העבודה אבל אז שוכחים מהר וחוזרים לשיגרה. בסך הכל, זה כיף לעבוד עם המשפחה; על מי אפשר לסמוך אם לא על האנשים הקרובים אליך ביותר?"
La Gondola
9025 Wilshire Blvd St 307, Beverly Hills, CA 90211
@lagondolabeverlyhills
(310) 247-1239
