אם חשבתם שווגאס היא עיר של לונה-פארק למבוגרים שהימורים, בילויים והרבה אלכוהול הם רק מה שיש לה להציע לכם – חישבו שוב !מיקי שולמן, איש שיווק ופרסום מוכר בקהילה, החליט לעבור לגור בעיר האורות עם אשתו ושלושת ילדיו לאחר שנים שהתגורר בלוס אנג'לס • הוא יכול לספר לכם על עיר מדליקה, תוססת, נוחה, משפחתית ובעיקר – קהילתית • ראיון פוקח עיניים והזמנה פתוחה
אנחנו נפגשים בבית קפה מתוק ואורגני הממוקם על שפת אגם בשכונת סאמרלין בווגאס. מסביב למים שוכנות וילות מפוארות ולצידן עוגנות סירות קטנות שנועדו לשייט בין הבתים ומסביב לשכונה. מיקי מספר לי את סיפור חייו המעניין, ומדוע דווקא בשלב זה של חייו החליט להוריד עוגן בעיר שלא מפסיקה להתפתח לרגע.
מיקי, מאיפה מגיעה האהבה שלך לארה"ב?
למרות אהבתי וזיקתי לישראל, תמיד היה לי ברור שאת חיי הבוגרים יותר אחיה בארצות הברית. נולדתי באילת לאם ישראלית ואב אמריקאי. אבי סיים שירות בקומנדו הימי של ארה"ב, התקבל ללימודי רפואה והפסיק באמצע כי הוא החליט לטוס לארץ להתנדב בקיבוץ מטעם הסוכנות היהודית. אמי גדלה בבית ספר חקלאי ושירתה בנח"ל. הם נפגשו בקיבוץ, התחתנו, וטסו לגור בארצות הברית. כשהייתי בן 4, הוריי התגרשו וחזרנו לישראל עם אחי הקטן. כילד לאם חד-הורית, תמיד הרגשתי אחריות וחלמתי על היום שאוכל לטוס לארה"ב. השנים עברו, האינטרנט חלחל לחיים ובמקביל ללימודי התיכון, לימדתי את עצמי שיווק ובניית אתרים. כשסיימתי את לימודי התיכון, התגייסתי לצבא ושירתי בגולני. לאחר השירות הצבאי, התקבלתי לעבוד בסוכנות היהודית ויצרתי המון קשרים שעזרו לי לזהות הזדמנות עבורי לטוס לארה"ב.
עגלות, סיילזמן, לוקסמית', ניקוי שטיחים…
מה מבדיל אותך מאנשי שיווק אחרים?
שנות ה-20 בחיינו, הם שנים שבהם מתנסים בחיים האמיתיים וגם אני עברתי את השלבים הללו. בראייה לאחור, אחד הדברים שעזרו לי הרבה בעסק שלי היום זה הניסיון המעשי בעולם שירות הלקוחות לבעלי בתים. כשהגעתי לארה"ב, עבדתי בכל עבודה מזדמנת שישראלים ביצעו באותה תקופה: איש מכירות, מנעולן (Locksmith), מנקה שטיחים, טכנאי מזגנים ועוד.
אני לא חנון מחשבים שלא מבין את הבעיות של הלקוחות שלו. אני הייתי 10 שנים בנעליים שלהם. אני לא ארחיב בנושא, אבל היו תקופות שהייתי צריך לישון במכונית שלי כי לא היו מספיק עבודות, אז אני ממש מבין. ואני ממש לוקח את זה ללב. כשבעל עסק עובר את הלחצים והפחדים של עליות וירידות בעסק (שהם מאוד נורמאליים וחלק מהותי בניהול עסק) – לרוב, לא תמיד יש להם את היכולת לראות את התמונה הגדולה. איפה שרוב חברות הפרסום מוותרות ומורידות מאיכות העבודה והסטנדרטים, דווקא במצבים האלו, אנחנו פורחים כחברה. בזכות הניסיון הרב והיכולת ההישרדותית במצבים שונים (לא סתם אני גולנצ'יק) יש לנו תרבות חברה של לחשוב מחוץ לקופסא, 10 צעדים קדימה ולא לפחד מניסוי ותהייה עד שנצליח למען הלקוחות שלנו.
בזכות מירי אדלסון ושלדון ז"ל
מתי ולמה החלטתם לעבור לגור בווגאס?
ככל שעברו השנים, ראיתי שאיכות החיים שלנו בקליפורניה יורדת. הכול התייקר, פקקים מטורפים, נסיעה של הלוך ושוב לגני הילדים ארכה 45 דקות לכל כיוון, פעמיים ביום (בילוי של שעתיים-שלוש ביום ברכב), אין- ספור חסרי-בית, ופריצות בבתים הסמוכים אלינו. מה ששבר אותי היה ניסיון דקירה על ידי חסר-בית בסופרמרקט בשכונת המגורים שלנו בתקופת הקורונה, כשאשתי (אז בחודש השביעי עם הבן השני שלנו) ואני ערכנו קניות במקום. הבנתי שכאן אני לא רוצה לגדל את ילדיי. העיר השתנתה ולא הייתה אותה העיר שהגעתי אליה. ערב אחד היינו בגאלה בלוס אנג'לס מטעם ארגון ה- IAC בה נכחה גם ד"ר מרים אדלסון. היא סיפרה על מוסד לימודים יהודי- ציוני שהיא ובעלה שלדון ז"ל הקימו בווגאס. זה היה הסימן הראשון. זמן קצר לאחר מכן, קהילת ה- IAC בלאס וגאס הזמינה אותי להרצות בנושא שיווק ופרסום, לקהילה הישראלית בעיר. פגשתי קהילה מאוד תוססת וחמה וגיליתי חומר אנושי גבוה והבנתי שיש לי ולמשפחתי מקום בקהילה הזו. באוגוסט 2022 עברנו סופית לגור בלאס ווגאס, הצטרפתי לקונסול של ארגון IAC בלאס וגאס, והילדים שלנו נכנסו ללמוד בביה"ס אדלסון. הקהילה פה קיבלה אותנו בחיבוק גדול ושמחנו לראות שלילדנו יש חינוך יהודי-ציוני, ביטחון, אזור מוגן ומרשים לחיות בו, בתי כנסת במרחק הליכה מהבית, בתי חב"ד לשמור על מסורת החגים ובעיקר צביון ישראלי. סאמרלין היא מקום שאני גאה לגדל בו את ילדיי.
"ערבי ויהודי יושבים במסעדה…" הקהילה המקסימה של IAC בלאס וגאס
בואי לרגע נשים בצד את היתרונות הבולטים שיש בלגור בלאס וגאס לדוגמא שפע המסעדות המשובחות, חיי הלילה הסוערים, מרחק קצר מפארקים לאומיים, וכמובן היתרונות של אפס מיסים למדינה ועלות מחייה זולה יותר ונציג את הנשק הסודי והאור הבוהק של לאס וגאס – וזה הוא ארגון IAC שנוגע בכל חלק בחיים שלנו היום.
בין אם זה הביה"ס של הילדים שלנו שהוקם ע"י ד"ר מרים אדלסון ושלדון אדלסון ז"ל, או "קשת", איפה שילדיי מבלים את יום ראשון, או אירועי אדג' ורימון שמיועדים לקהל העסקי יותר, או רבבות האירועים, פסטיבלים, ומסיבות שאנחנו חוגגים ביחד כקהילה בלאס וגאס. יש פה הרגשה בלתי פוסקת של משפחתיות וקרבה ועזרה קהילתית אחד לשני. לא מזמן חגגנו 75 שנה לישראל בפסטיבל יום העצמאות בפארק ענק, ובעקבות ההופעות הישראליות, הפלאפל, הריצה של ילדיי על הדשא במתחם ומשחקים עם חבריהם – הרגשתי שהם מקבלים בפעם הראשונה את הטעם של ילדות ישראלית והחוויות שלי כילד בישראל.
מנהיגי הקהילה של לאס וגאס (דוגמת עופרה עציון), דואגים תמיד להביא דוברים מיוחדים לאירועים וכנסים שהם מארגנים כאן לדוגמא לא מזמן אירחנו כאן את אביגדור קהלני גיבור מלחמה, ויוסף חדאד, ערבי-נוצרי שנלחם עבור ישראל במדיה החברתית בכל העולם (ששירת גם הוא בגולני), והייתה לי את הזכות הגדולה לראיין את יוסף חדאד, ואף לשבת איתו במסעדה לפני הריאיון ולהעביר חוויות משותפות מהשירות הצבאי ומהחיים. באופן אישי אני יכול להגיד שיש לי המון במשותף עם יוסף ואף נהיינו חברים טובים.
אז מה הבא עבורך?
עכשיו כשאני חסכתי לעצמי שעתיים-שלוש ביום שפעם היו להיות תקוע בפקקים (מיקי צוחק), יש לנו זמן ליזמות. כבר המון זמן שאני מתכנן לפתח פלטפורמה שמעניקה לקליינטים שלנו את היכולת לראות מאיפה מגיעים הלידים שלהם ולחבר בין התקציב פרסום לבין התשואה עבור השקעה. סוף סוף יש לנו צוות של תותחים שעוסקים בפיתוח, ובעוד מספר חודשים זה ייצא לאור אז יהיה לנו נושא שיחה מעניין לריאיון הבא…
אנשי סטארט-אפ ויזמים רבים עוברים מעמק הסיליקון לווגאס, כי הם מבינים שאיכות היא אינה מילה גסה )ולא דיברתי עוד על זיהום האוויר שעוטף את עיר המלאכים(. מתפתחת כאן קהילה איכותית שאני ממש שמח להיות חלק ממנה. לילדים יש חברים שמדברים עברית, ולמיטל ולי יש חברים לטיולים, אירועים משותפים וארוחות שישי. "המסר שלי הוא שאם גם אתם מרגישים שמגיע לכם יותר, שיש לאמריקה עוד מה להציע לכם ושאתם רוצים לחיות ברמה גבוהה ולשלם פחות, לאס ווגאס היא המקום עבורכם! הקהילה שלנו גדלה, מתפתחת ומזמינה אתכם להיות חלק ממנה.
