אלין שלומוב, תושב בוורלי הילס, אם לחמישה וסבתא לעשרה: "איציק אמר לי: זה או אני או הדוגמנות. הבחירה היתה קלה" * "אנחנו משפחה מאוד קרובה, כל שישי וכל חג עושים ביחד וגם יוצאים לטיולים וחופשות משותפות" * "אני תמיד מעודדת נשים נשואות לעשות עוד ילדים, כי אין כמו משפחה גדולה"
יום האם הוא אירוע גדול וחגיגי במיוחד עבור אלין שלומוב, אם לחמישה ילדים וסבתא לעשרה. כל הילדים, בני ובנות זוגם והנכדים מגיעים לבית המשפחה בגבעות אגורה הילס וחוגגים בצוותא. השנה עם זאת, בפעם הראשונה, תיעדר דמות יקרה מהאירוע המשפחתי: אמה של אלין, שהלכה לעולמה מוקדם יותר השנה בגיל 85.
אלין: "באותו היום תכננתי לחגוג את יום הולדתי ה-60. הכל היה כבר מוכן לכבוד האירוע, הקייטרינג, המשאיות כבר הגיעו, הבית היה מקושט ואז בבוקר הרופא מתקשר ואומר לי, יש לה בין דקה לשעה לחיות. מייד ביטלתי הכל. אמא שלי היתה אישה מדהימה, חבל על הזמן, אני מאוד מתגעגעת אליה".
אלין נולדה במרוקו למשפחה גדולה, הילדה החמישית מתוך תשעה ילדים. כשהייתה תינוקת כבת שנה עברה המשפחה לצרפת וכשמלאו לה 11 הם עלו לישראל, שם חיו במשך שש שנים בלבד.
שם המשפחה שלה מהבית, וייצמן, בנוסף למראה המאוד אירופאי של בני המשפחה, הביא רבים לחשוב שמדובר במשפחה אשכנזית. "אבא שלי היה גבר יפה תואר, כמו פול ניומן. הוא נראה גרמני, אף אחד לא חשב שהוא מרוקאי", מספרת אלין "גם האחים שלי כולם נראו אשכנזים. כל השנים שחייתי בארץ לא הרגשתי כל גזענות, אבל יום אחד זה קרה ואבי החליט שעוזבים את ישראל ועוברים לארה"ב".
מה בדיוק קרה?
"אחי למד רפואה בישראל והוא נבחר בין 20 מתוך 300 סטודנטים שהצליחו בלימודים להגיע לראיון (עבודה). הוא הגיע לראיון והתחילו לשאול אותו כל מיני שאלות כמו למה אתה רוצה להיות רופא וגם כל מיני שאלות לגבי המשפחה. הם שאלו אותו מאיפה המשפחה והופתעו כששמעו שמוצאו ממרוקו כי חשבו שבגלל שם המשפחה שלו והמראה האירופאי, הוא אשכנזי. לאחר הראיון הם אמרו לו, מצטערים, לא התקבלת. אבא שלי מייד קלט שזה בגלל שהוא מרוקאי. הוא כתב מכתב לעיתון על האפליה והגזענות. במכתבו למערכת כתב: 'כך ישראל איבדה תשעה חיילים'. אחר כך הוא אמר לכולנו, אירזו מזוודות, אנחנו תוך שבוע עוברים לארה"ב. הוא סגר את החנויות שהיו לו וטסנו לארה"ב".
היתה לכם משפחה כאן בלוס אנג'לס?
"כן, אחותו של אבי גרה כאן. עוד לפני שעברנו לישראל, להוריי היתה אפשרות להגיע לארה"ב בגללה אבל הוא החליט לעבור לישראל כי היה ציוני מאוד. אחי בדיעבד סיים לימודי רפואה באיטליה והיום הוא רופא מצליח".
מה אביך עשה כשהגיע לכאן?
"הוא פתח חנויות בגדים".
אז את איציק בעלך הכרת זמן קצר לאחר שהגעת לכאן בעצם…
"כן, הייתי בת 18 והוא 20. נתקעתי עם האוטו שלי ושלחו אותי ל"בודי-שופ" שלו על פיקו וכך הכרנו. באותה תקופה התחלתי לדגמן והתקבלתי לחברת הדוגמנות "טופ מודלינג". היינו ביחד חמש שנים עד שהתחתנו, לא רציתי להתחתן צעירה מדי. איציק לא רצה שאמשיך לדגמן ואמר לי – זה או אני או הדוגמנות. הבחירה הייתה קלה, ידעתי שאני רוצה להיות איתו, הוא היה בחור טוב ובעל ערכים ועזבתי את הדוגמנות".
תמיד ידעת שאת רוצה משפחה גדולה?
"לא. איציק תמיד רצה שבעה ילדים, גם הוא מגיע ממשפחה גדולה של שמונה ילדים, אבל אני רציתי שניים, מקסימום שלושה. ברגע שנולד הילד הראשון שלי, אריק לפני 36 שנה, השתגעתי מאהבה ולא רציתי להפסיק. וכך הבאתי חמישה ילדים, בהפרש של שנתיים זה מזה, שרה, 34, יונתן (ג'ון) 32, ג'סיקה, 30 וג'ימי 28. כשהייתי בת 33 באתי לאיציק ואמרתי לו, בוא נעשה עוד שניים והוא אמר: מה? זאת שלא רצתה אף פעם הרבה ילדים רוצה עוד שניים? אבל הפעם היה זה הוא שלא רצה, הוא אמר יש לנו מזל, יש לנו חמישה ילדים בריאים, בואי לא נתגרה בגורל. וכך נשארנו עם חמישה ילדים".
ארבעת הילדים הגדולים במשפחה נשואים ומגדלים עשרה נכדים לאלין ואיציק. למרות שנולדו וגדלו בארה"ב, הרי כולם בחרו בבני זוג יהודים ופעילים בקהילה היהודית המקומית. לא משהו מובן מאליו כשמגדלים ילדים בארה"ב בה שיעור ההתבוללות בקרב יהודים (ואף יותר בקרב ילדי הישראלים) גדול. אחד מילדיהם יונתן אף החליט להתגייס לצה"ל ושירת ביחידת דובדבן. "היה אירוע התרמה למען חיילים ישראלים שנפצעו במהלך שירותם ולקחתי את יונתן איתי כי תמיד טרחתי שהילדים יהיו מעורבים ויגיעו אתי לאירועים בקהילה. החיילים הורידו את החולצה והראו את הפציעות הקשות שלהם. הגוף שלהם היה חתוך כולו. למחרת היום, הוא הודיע לנו שהוא מתגייס לצבא. הוא התגייס כשהיה בן 18.5 והיה חייל בודד בישראל".
תמכתם בהחלטה שלו להתגייס?
"בוודאי. בהתחלה כשהוא אמר לנו שהחליט להתגייס, חשבתי שהוא מתכוון לצבא האמריקאי, לא חשבתי כלל שהוא מתכוון להתגייס לצה"ל ואז הוא אמר לי: לא, אני מתגייס לצה"ל. ישראל זקוקה לחיילים".
איך מגדלים ילדים בארה"ב כך שישמרו על המסורת היהודית והקשר לארץ שההורים שלהם עזבו מזמן?
"תמיד הקפדנו על ארוחות שישי משפחתיות. כל הילדים והנכדים מגיעים אלינו עד היום לשישי-שבת. לא צריך להיות דתיים בשביל לעשות ערב שישי ביחד. במשך השבוע כולם עסוקים, אבל בשישי-שבת כולנו ביחד. מעולם לא חששנו מעניין ההתבוללות ובאמת, כל הילדים שלנו פטריוטים. תמיד החדרנו בהם שזה חשוב להיות יהודי, נסענו אתם לארץ כל שנה, למרות שכל המשפחה שלי גרה כאן וגם כל המשפחה של איציק גרה כאן. הקשר עם ישראל תמיד היה לנו חשוב. ג'סיקה וג'ימי גם הלכו ל"יאנג ג'ודיאה" תוכנית של שלושה חודשים בצבא ושלושה חודשים עזרה לילדים בישראל וג'סיקה גם היתה סטודנטית פעילה למען ישראל בזמן שלמדה ביו.סי.אל.איי.
"איציק ואני מאוד מעורבים ופעילים בקהילה ותמיד עודדנו אותם להיות מעורבים במה שעשינו. זה התחיל עוד כשהם היו ילדים קטנים, הייתי לוקחת את כולם לקנות צעצועים לילדים נזקקים לחנוכה וחג המולד. הם היו ממלאים שקיות במתנות ואחר כך היינו נוסעים לחלק אותם. אף פעם לא שאלתי אותם אם הם יכולים לבוא ולעזור, העמדתי את זה בתור עובדה ולקחתי אותם אתי.
"כשהתחלנו להיות פעילים ב'גדולים מהחיים' (איציק שימש כנשיא הארגון ואחד התורמים הגדולים שלו –א.א.), גם הבאנו אותם אתנו ובכלל לכל אירוע התרמה בקהילה, אם זה ה-IAC , FIDF או למען בית חולים שיבא. היום כשילדי גדולים מהחיים מגיעים לכאן, הבנים שלנו לוקחים אותם לסיבוב במכוניות מהאוסף של איציק ומתנדבים לעזור ולעשות מבלי שנבקש מהם. הם תורמים למען ארגונים שונים, בעיקר יהודים אבל לא רק".
הם גם מטפחים את הקשר של ילדיהם לישראל?
"בהחלט. הם לא מוותרים על נסיעות לישראל מדי שנה ומתעקשים שאדבר עם ילדיהם אך ורק בעברית".
ספרי לי איך זה להיות סבתא.
"זה הדבר הכי יפה בעולם, אני נהנית מהם מאוד. הנכדים בני שנתיים עד תשע, מאוד קרובים אחד לשני וגדלים גם כאחים. הייתי בלידת כל הנכדים שלי, גם עם הבנות וגם עם הכלות שלי אליהן אני מאוד קרובה. גם איציק אגב היה בלידת כל הילדים שלנו בחדר הלידה. אנחנו משפחה מאוד קרובה, כל שישי וכל חג עושים ביחד וגם יוצאים לטיולים וחופשות משותפות. בשבוע הבא אנו מצטרפים לאיציק שנוסע לשם לאוקשן של מכוניות ואנו כבר עושים מזה טיול משפחתי. איציק הוא בכלל איש משפחה, מעדיף לבלות עם הילדים והנכדים על פני כל בילוי אחר".
מה הטיפ שלך לזוגיות טובה?
"לעשות את הגבר מלך ואז הוא יעשה אותך מלכה. זה מה שאני תמיד אומרת לבחורות צעירות ומעודדת נשים נשואות לעשות עוד ילדים ולהגדיל את המשפחה, כי אין כמו משפחה גדולה. לפעמים אני פוגשת נשים שאומרות לי: הנה, עשיתי את הילדה הזאת בגללך".
אלו תגובות את מקבלת מאנשים ששומעים שאת אמא לחמישה ילדים?
"הם לא מאמינים כי זה לא רגיל כאן ותמיד שואלים אותי, כמה מהבעל הראשון וכמה מהשני ומופתעים כשאני אומרת שכולם מבעל אחד ושאנחנו כבר יותר מ-40 שנים מאושרות ביחד".
.
