"ככל שכלב גדול יותר, עם רגרסיות ברורות יותר לעין – אני יודעת שככה גם הלב שלו יותר גדול" • ראיו עם מוריה דהאן בן, מאלפת כלבים הוליסטית עם סיפור חיים מרתק שמתחיל בבני ברק וממשיך בוודלנד הילס
יום רביעי בשבוע, אני נוסעת לוודלנד הילס לראיין את מוריה. כל מה שאני יודעת זה שהיא מאלפת כלבים ושיש לה סיפור חיים מעניין. היא פותחת לי את הדלת בחיוך שובבי, ועוד לפני שאני נכנסת, סימבה הכלבה שלה, קופצת עלי ומלקקת. כזאת בטטה מתוקה.
אנחנו יושבות בחצר לקפה עם חלב שקדים, ונהנות מהשמש המלטפת. סביבנו מתקנים שנראים כמו לונה פארק מפנק לכלבים." בעלי סיימון בנה הכל בשתי ידיים", היא אומרת במבט מאוהב.
תמיד אהבת כלבים?
את צוחקת? בואי תשמעי סיפור מעניין. איך מהפחד הגשמתי חלום. את לא תאמיני, כמו שאת רואה אותי עכשיו, בגיל 18 הייתי חרדית שומרת מצוות, נשואה וגרה בבני ברק. עברתי דרך ארוכה עם אלוהים, ואני עדיין שומרת שבת, אבל ממקום אחר. ממקום אמיתי .בלי פחד מה יקרה לי אם לא. תאמיני לי, בדקתי וניסיתי הכל, שום דבר רע לא קרה לי, כמו שלימדו אותי כל חיי.
אז את מגדירה את עצמך דתיה או יוצאת בשאלה?
אני לא אוהבת הגדרות .אני מי שאני. מה שבטוח יצאתי מבני ברק הכי מהר שיכולתי.
ספרי לי ,זה באמת נשמע מעניין.
היינו שבע חברות טובות, חיות בקהילה ספרדית ועושות כל מה שכתוב בתורה .כל מה שעקרת בית צריכה לעשות. תבנית מאוד ברורה. הבלנית ומדריכת הכלות מלמדות אותנו, ואנחנו צריכות להגיד אמן ולעשות. אבל עמוק בלב, כולנו הרגשנו שאנחנו לא שייכות לשם. ותביני, חברות שלי, בנות של הרב. אחת לסבית, אחת מתלבשת צנוע ביום, אבל יוצאת לבלות בלילה בתל אביב.
אני גיליתי שבעלי הצדיק נפגש במקביל עם אישה אחרת ולא יכולתי לשתוק יותר. הטחתי בפניו הכל, וביקשתי שיפסיק להיפגש עם האישה השנייה, שמסתבר דרך מעקבים שעשיתי לשניהם, שהיא בכלל מאורסת לגבר אחר. ממש טלנובלה כשרה. אפילו הלכתי לדבר איתה, אבל שום דבר לא עזר.
לא העזתי לספר להוריי וכל כך התביישתי בגורל האכזר שלי. בעלי לשעבר לא הסכים להתגרש ממני כי הוא ממשפחת הכהנים. את מבינה? לבגוד בי מותר אבל להתגרש זה ממש חטא בל יעבור. היום אני אומרת תודה לאלוהים שהוא היה עם אחרת, בזכות זה לא קיימנו יחסים בכלל. אחרת היו לי עכשיו כבר שישה ילדים.
אני וחברותיי היינו כוח ביחד, וכשהאמיצות מבנינו יצאו ראשונות בשאלה, ההורים שלהן ישבו עליהן שבעה, גזרו את שמן מרשימת הילדים בתעודת הזהות שלהם. מחקו אותן מחייהם. החלטתי לזרוק את המשפחה שלי קודם, לפני שהם יזרקו אותי. לפני שאני אפגע. בחורה צעירה חסודה, מפוחדת ומעולם לא יצאה מגבולות השכונה שלה, אחריי יומיים עולה כבר על מטוס לאמריקה.
לי זה נשמע כמו בחורה גיבורה ואמיצה, ממש לא קורבן של הסיטואציה.
היום אני יודעת שאני חזקה .אבל הייתי צריכה לעבור המון בחיים, כדי להגיע לאהבה ולקבלה העצמית.
חייבת לשאול: כלבים הם חיה טמאה אצל החרדים, לא?
ברור. מי ראה בכלל כלבים בשכונות ?זה מוקצה כמו חזיר. אם במקרה הייתי נתקלת בכלב, הייתי עושה פיפי במכנסיים מפחד. זה מה שחינכו אותנו – כלבים זה דבר מסוכן.
אבל חכי, גם לזה אני אגיע. היא קורצת לי ומלטפת את סימבה בכזאת אהבה כאילו היא הבת שלה. זרקתי את כיסוי הראש והחצאית הארוכה והגעתי לשיקגו לעבוד בעגלות, דרך איזו פרסומת שראיתי בפייסבוק .היה כל כך קר שם, ירד שלג בלי הפסקה. אבל אני לא הרגשתי את זה כי פעם ראשונה בחיי, הלב שלי היה חם.
מהר מאוד התאהבתי בבחור ישראלי שהכרתי בעבודה וכולם אמרו לי שזכיתי ,כי היה לו כבר דרכון אמריקאי. מבחוץ הכל היה נראה נוצץ כמו באגדות, אבל אף אחד לא ידע שהוא היה מתעלל בי נפשית ואפילו מינית .לא הייתי קורבנית, הבנתי מה קורה סביבי ,אבל ידעתי שזה או זה, או לחזור אחורה, למקום שממנו ברחתי. אז נשארתי איתו כמעט שלוש שנים.
ואז שוב, אספתי כוחות נפש, ועזבתי אותו, הפעם לדוד שלי בניו -יורק. אבל זה היה עוד יותר גרוע. הכפייה הדתית הייתה כל כך מורגשת וחזקה ואני כבר הייתי רחוקה מזה. ראיתי עולם. הבנתי שיש עוד כל כך הרבה צורות חיים אחרות. כבר שברתי את תקרות הזכוכית שניסו בקנאות ליצור לי, אז אין דרך חזרה.
עזבתי והבנתי שאני חייבת לשים את עצמי במרכז ולרפא את עצמי. גרתי חצי שנה באוטו אבל השקעתי בלימודים וטיפולים הכי יקרים. למדתי שיטות מדיטציה, יוגה, אנ אל פי ודמיון מודרך. התאהבתי בנשימה והבנתי שלא נשמתי במשך עשרים וחמש שנה. באחד הסשנים, עלתה הפוביה שלי מכלבים, והבנתי שמהמקום הכי נמוך, מבורות מוחלטת ושטיפות מוח, אני הולכת לרפא את עצמי.
התחלתי ללמוד אילוף ולהתנדב בכלביות, איפה שהכלבים הכי מפחידים והכי מסכנים תקועים 24 שעות בכלוב. שם פגשתי את סימבה. היא הייתה תוקפנית והשליטה איימה על כולם. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל הרגשתי בכל הגוף ,שזה המקור להכל. ראיתי את עצמי בתוך העיניים שלה, את החולשות ודפוסי הפעולה שלי. החלטתי לאמץ אותה, ותראי אותה היום, כולה חמאה. זה באמת רק עניין של אנרגיה.
לקחת את הכלבה הכי מפחידה כשאת בעצמך עוד עובדת על הפחד שלך מול כלבים?
בדיוק! הבנתי שלא צריך לפחד כשעושים דברים ,וככה אני גם מאלפת כלבים .אוהבת אותם כמו שהם עכשיו. הרי זה ברור שיש להם לב טוב, פשוט הם חוו טראומות וסיפורים קשים .אף כלב לא אוהב או נהנה לנבוח ולאיים .זה יושב על משהו.
אני מנסה להזדהות עם כל כלב ,לראות בו את מי שהוא באמת. כמו שאני הייתי רוצה שיראו בי. הכלבים הם המראות הכי גדולות שלי. אני לומדת על עצמי כל כך הרבה בזכותם. את יודעת כמה ניסו להשתיק ולכבות אותי? רק בגלל שאני מדברת מהר וסופר אנרגטית. אני רואה בכל כלב את האיכויות שלו ואותם מעצימה. מלמדת את הכלבים שלא נחים לרגע, לנשום. כמו שלימדתי את עצמי.
את ממש ה'לוחשת לכלבים'…
הייתי אומרת שאני יותר השורקת לכלבים. אני נגיד לא מאמינה לחנך כלב באוכל. אני הולכת איתו, מקשיבה לו, רואה מה הוא צריך, לא מה הוא רוצה.
רגרסיה של כלבים מרגיעה אותי. אני יודעת שמתחת לכל ההצגה, מסתתר רק טוב. אני מתרגשת לעבור את השינוי איתם. אומנם אני מאלפת אותם, בצורה מאוד ברורה של הצבת גבולות, אבל עמוק בלב יודעת, שכל כלב שמגיע אלי, משאיר לי מתנה. עוד הבנה על עצמי. הם בעיקר מלמדים אותי סבלנות.
אני מלמדת את הלקוחות שלי להבין שהם קיבלו את הכלב שהם צריכים, לא את הכלב שהם רוצים. באמת שאפשר ללמוד המון מהם. לא סתם אומרים שכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם. את יודעת שרבי נחמן אמר שכלב הוא כל לב. וזה המוטו שלי בחיים:
LOVE IS DOG AND DOG IS LOVE
אני מאושרת שאני עובדת במה שאני אוהבת. ואם אני מצליחה לתת לאדם אחד את ההשראה, ללכת נגד הפחדים שלו – עשיתי את שלי.
את בקשר עם המשפחה שלך?
הנה עוד סיפור: כשעברתי לקליפורניה, החלטתי שהגיע הזמן להרים טלפון לאמא. להפתעתי היא התרגשה ושמחה מאוד לשמוע ממני. את מבינה? במשך עשר שנים חשבתי שההורים שלי שכחו ממני ובשיחת טלפון אחת שהעזתי לעשות, קיבלתי שוב המון אהבה מהם. הם אמרו לי שמעולם לא וויתרו עלי. וזה משפט חזק שמלווה אותי מאז.
אני לא מוכנה לוותר על שום כלב. לא משנה כמה חסר משמעת הוא נראה. לפני שלושה חודשים טסנו אני וסיימון לישראל להתחתן, הגענו לבני ברק, לבקר את המשפחה שלי. סימבה כמובן איתנו, מגיעה לכל מקום שאני הולכת, וכולם עלינו. כאילו הבאתי דרקון מהסרטים אליהם לשכונה. ואפילו אז, לא אמרו לי כלום. המשפחה שלי רואה שטוב לי. הם מקבלים אותי כמו שאני. זה היה עוד סימן מהיקום. כשאני עושה מה שאני אוהבת, כשאני שלמה עם עצמי, רק דברים טובים באים אלי.
ספרי לי על העבודה שלך ואילו שירותים את מציעה.
תראי, למי שאין סבלנות שלא יבוא אלי. אני לא מאמינה בלזרוק אצלי את הכלב, לבוא אחרי חודשיים ולאסוף חייל. זה פשוט לא עובד ככה. הלקוח תמיד נוכח ורואה איך אני עובדת עם הכלב שלו. אני מלמדת אותם שכלבים מבינים שפת גוף. לא משנה כמה מוצ'י פוצ'י נעשה לו, כלב לא דפוק. הוא מרגיש את הלב של הבעלים שלו, מריח פחד או חוסר חשק. כלבים הם ראדר של אנרגיות.
כשאנשים טסים ולא יכולים לקחת איתם את הכלב, אני מציעה שירות דוגיסיטר, והכלבים מסתובבים חופשי בחצר. ממש לא בתוך כלוב. אני לוקחת אותם כל יום להליכה של לפחות 2 מייל ואחרי הצהרים לפארקים של כלבים. בקורונה, התחלתי לעבוד עם ילדים. אני עוזרת להם להשתחרר מהפחד מכלבים או מכל דבר אחר שמציק להם בחיים. אנשים מגיעים אלי ממאליבו וסנטה מוניקה. מבינים שיש פה משהו מעבר.
בעזרת השם בתחילת השנה הבאה, אני אתחיל להציע גם שירות גרומינג. תספורות, ציפורניים, שיניים וכל הפינוקים.
את לוקחת כל כלב שמגיע אליך, או שיש לך העדפה של גיל, התנהגות או גזע?
בדיוק להפך. אני לא מוכנה להתנהג עם כלבים כמו שלימדו אותי בבני ברק. כל הפילוגים של ספרדי, אשכנזי, דתי חילוני – זה עושה לי בחילה. ככל שכלב גדול יותר, עם רגרסיות ברורות יותר לעין – אני יודעת שככה גם הלב שלו יותר גדול. ככלל לחיים, כשזורקים את השכל, ועובדים עם תחושות ואנרגיות, נרגיש נאהבים – הרי בסופו של יום זה מה שכולנו רוצים.
נראה שאת מגשימה את עצמך. מה עוד אפשר לאחל לך?
אני רוצה להמשיך ולעשות את מה שאני אוהבת. רוצה לגדול ולהביא עובדים. להכשיר אותם בשיטת העבודה המיוחדת שאני מרגישה שאני יצרתי. אני כמעט לא מדברת עם הכלבים. נותנת להם אהבה שקטה. הבנה עמוקה וקבלה שלהם ושל הצרכים שלהם. יכולתי ללכת אחרי הספרים, הייתי עושה המון כסף, אבל אין בזה נשמה, אין בזה באמת עשייה. כשהלקוחות שלי מרוצים, ומגלים את הכלב שלהם מחדש, זאת המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל. זאת ההוכחה שאני יודעת מה אני עושה והדרייב להמשיך ולגעת בעוד לבבות.
יש לי חלום גדול, להזדקן עם סיימון בחווה ברמת הגולן, שתיהיה מיועדת לכל הכלבים באזור, ולראות בגאווה את הילדים וכל החיות מתרוצצים חופשיים. אבל כרגע אני כאן, עדיין צעירה, מלאת אנרגיות ורצון גדול לרפא עוד הרבה כלבים.
moriadahan2@gmail.com
@loveisDOGislove
Facebook page: LoveisdogisLove
847-912-9810