לפעמים אנחנו עושות דברים שאנחנו לא מבינות למה. פותחות את המקרר בלי לחשוב. מוצאות את עצמנו אוכלות בלי רעב. עוצרות ואומרות: רגע, איך הגעתי לכאן?
התשובה פשוטה, אבל לרוב אנחנו לא מודעות אליה. יש כוחות שפועלים עלינו כל הזמן, מתחת לרדאר, בלי שביקשנו. הם לא רעים. הם פשוט חזקים. ברגע שנכיר אותם, אפשר לבחור אחרת.
הכוח הפרסומי
עולם הפרסום והתוכן מייצר לנו מסרים: מה יפה, מה בריא, מה מותר, מה אסור. וזה לא רק פרסומות. זו תוכנית בישול, כתבות, מחקרים, תוכניות לייף סטייל, כולל יחד בנות מציגה שמפעילה אותנו בלי שנרגיש. אנחנו רואות תוכנית בישול בטלוויזיה, מכינות את התבשיל ואוכלות אותו. לפני שראינו את התוכנית, לא בישלנו את זה בכלל. זה כוח שנכנס לנו ישר ללב, ואנחנו בלי לשים לב, הופכות לחלק ממנו.
הכוח היצרני
במהלך 50 השנה האחרונות האוכל הפך מתעשייה, זול, ויושב על המדף במקום במקרר. חומוס שאת מכינה בבית מחזיק יומיים, חומוס מהסופר, שבועות. זה אומר משהו. התעשייה לא מייצרת אוכל. היא מייצרת מוצרים שמתוכננים להיות בלתי ניתנים לעצירה: סוכר סמוי, שמנים מחוממים, חוויות חושיות שמפעילות אותנו לפני שהספקנו לחשוב. זו לא חולשה שלנו. זו הנדסה.
הכוח הפיזיולוגי
המוח נבנה לשמר, לא לשפר. הוא מעדיף את המוכר, גם כשהוא כואב, כי מוכר זה בטוח. שינוי, גם קטן, מדליק אזעקה פנימית. זו לא עצלות. זו ביולוגיה.
המוח לא מבדיל בין אריה שרודף אחרינו לבין ויכוח עם הילדים. מתח שווה אזעקה. החלק הלוגי נחלש. וסוכר? הוא המשתיק המהיר והזמין ביותר.
אבל יש בשורה טובה: המוח ניתן לשינוי. אנחנו מחפשות עקביות בדרך, לא שלמות בתוצאה. העקביות מחוללת שינוי במוח, וכך נבנים הרגלים חדשים. אנחנו לא נלחמות בביולוגיה שלנו. אנחנו לומדות להקשיב לה.
נעמי פז היא יועצת בבריאות גוף-נפש, מטפלת באכילה רגשית והתמכרויות.
לפרטים ותיאום שיחת היכרות ללא עלות: 818-943-2728
