בנו של רוב ריינר, ניק ריינר, מבקש לקבל כספים שלא שולמו לו מקרן נאמנות שהוריו הקימו עבורו, בטענה שהוא זקוק להם כדי לסייע במימון הגנתו מפני ההאשמות כי רצח אותם. בעתירה שהוגשה ביום שני לבית המשפט במחוז לוס אנג'לס על ידי עורכי הדין האזרחיים של ניק ריינר בן ה-32, נטען כי הנאמנים המפקחים על הכספים מנעו אותם ממנו ללא הצדקה משפטית, וכי הוא זקוק להם וצריך לקבלם כעת. "ניק אהב את הוריו, והוא מרוסק ממותם. אך העובדות לגבי מה שקרה ולא קרה להם אינן עומדות לדיון בהתדיינות משפטית זו של קרן הנאמנות", נכתב בעתירה. "כמו כל אדם המואשם בפשע, ניק חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, והוא זכאי לבנות את הגנתו באמצעות המשאבים השייכים לו כחוק."
הבמאי ואיש הקולנוע המוערך רוב ריינר ורעייתו, הצלמת והמפיקה מישל סינגר ריינר, נדקרו למוות בביתם שבשכונת ברנטווד היוקרתית בלוס אנג'לס ב-14 בדצמבר. ניק ריינר נעצר שעות ספורות לאחר מכן ומאז כפר באשמה בשני סעיפי רצח. ריינר שכר את שירותיו של עורך הדין הפרטי והמוכר אלן ג'קסון כדי לייצג אותו, אך פחות מחודש לאחר מכן עזב ג'קסון את התיק מסיבות שציין כי אינו יכול לשתף. מהתביעה החדשה עולה כי אחיו של ריינר, ג'ייק ורומי ריינר, הסכימו בתחילה לשלם עבור ג'קסון, אך חזרו בהם מהחלטתם. בתצהיר שצורף לעתירה, אמר ג'קסון כי "משרדי מוכן, מעוניין ומסוגל לחדש את ייצוגו של מר ריינר" במידה והכספים יהיו זמינים.
במסמכים שהוגשו נכתב כי מלבד קרן הנאמנות המשפחתית הגדולה יותר של משפחת ריינר, שאינה עומדת לדיון, רוב ומישל ריינר הקימו קרנות נאמנות אישיות וקטנות יותר עבור ניק ריינר ואחיו. צוין כי הם השאירו "הנחיות חד-משמעיות" בקרן הנאמנות של ניק ריינר, שהוקמה בשנת 1993, לפיהן הוא אמור לקבל מחצית מכספה בהגיעו לגיל 30 ואת השאר בגיל 35. אולם, לפי העתירה, ריינר מעולם לא קיבל את הכספים שהיה זכאי להם בגיל 30, והנאמן המפקח עליהם מאז פברואר — עורך הדין פול ר. קאנין — סיפק "סדרה משתנה של תירוצים והצדקות" כדי למנוע מריינר את הכסף, כולל חששות לגבי כשירותו של ריינר, אשר אין להם כל קשר לתשלום שהוא חובה.
ריינר טוען כי עליו לקבל באופן מיידי גם את הכסף שהיה אמור לקבל בגיל 35, מכיוון שהגנתו המשפטית וצרכיו הבסיסיים בכלא דורשים זאת. לפי העתירה, בקרן הנאמנות ישנם נכסים בשווי של לפחות 1.5 מיליון דולר, אך קאנין מסרב לשתף את השווי המדויק של ערכה.
ההליכים בתיק הרצח של ריינר מתקדמים לאט. הוא צפוי לחזור לבית המשפט לשימוע קדם-משפט בספטמבר. הוא עשוי לעמוד בפני עונש מוות, אך התובע המחוזי נתן הוכמן מסר שמשרדו עדיין לא החליט אם לבקש זאת. הרשויות לא מסרו דבר לגבי מניעים אפשריים, והדלפות בתיק כמעט ולא היו קיימות משני הצדדים. צו בית משפט שמר על רוב פרטי הנתיחה שלאחר המוות חסויים. רבות מהשאלות הבסיסיות ביותר לגבי הרצח נותרו ללא מענה פומבי. ביום שבו עזב את התיק, הצהיר ג'קסון בנחישות מחוץ לבית המשפט כי "בהתאם לחוקי מדינת קליפורניה, ניק ריינר אינו אשם ברצח".
באפריל, ג'ייק ריינר סיפק לראשונה תיאור מפורט של חוויית אובדן הוריו והעובדה שאחיו נמצא במרכז הפרשה, וכינה זאת "סיוט מתמשך" ש"קשה מכדי לתפוס אותו". רוב ריינר היה במאי פורה שעבודותיו כללו כמה מהסרטים הזכורים והנצפים ביותר של שנות ה-80 וה-90. בין סרטיו הבולטים: "ספיינל טאפ", "אני והחבר'ה", "בחורים טובים", ו"כשהארי פגש את סאלי…", שבמהלך הפקתו הכיר את הצלמת מישל סינגר. השניים נישאו זמן קצר לאחר מכן והיו נשואים במשך 36 שנים.
