כשיונתן אלקובי קיבל יום רביעי קריאה במכשיר הקשר שלו בנוגע לגבר חמוש בסכין שנראה בשכונת גולדרס גרין שבצפון לונדון, הוא עזב הכל ומיהר למקום. אלקובי, בן 33, מתנדב בארגון האבטחה הקהילתי היהודי "השומרים", לא פחד באותו רגע. רק מאוחר יותר הבין עד כמה האירוע היה מפחיד הוא שחזר כמה שעות לאחר מכן כשעמד מאחורי הסרט שמתחה המשטרה. באותם רגעים, אמר, הוא חשב רק להגן על הקהילה שלו.
הוא לא ידע אז שהחשוד כבר הספיק לדקור שני יהודים – שלומי רנד, בן 34, ומשה שיין, בן 76. זה קרה בשעה 11:15 שעון מקומי כשהחשוד – אזרח בריטי יליד סומליה, בן 45, עם עבר של אלימות ובעיות נפשיות – רץ במעלה שדרת הייפילד והסתער על רנד שבדיוק יצא מתפילת שחרית בבית כנסת. משם הוא המשיך בריצה לעבר "נורמנז", מכולת מקומית. מצלמות אבטחה תיעדו אותו ניגש לשיין שעמד בתחנת אוטובוס ודוקר אותו כמה פעמים. כדקה לאחר מכן הגיע אלקובי לזירה וחסם עם רכבו את נתיב הבריחה של הדוקר, לפני שקפץ מהרכב וסייע לשוטרים לעצור אותו. שני הפצועים פונו לבית החולים ומצבם מוגדר יציב.
הפיגוע התרחש פחות משישה שבועות לאחר שכמה אמבולנסים של ארגון "הצלה" הותקפו בבקבוקי תבערה, ויום אחד לאחר הצתה מכוונת של קיר זיכרון לקורבנות המשטר באיראן. שלוש התקריות התרחשו במרחק מאות מטרים זה מזה בגולדרס גרין, שכונה בצפון-מערב לונדון שמהווה הלב הפועם של הקהילה היהודית בבריטניה
במוקדים אחרים בבריטניה, בתי כנסת וארגוני צדקה יהודיים הפכו יעד לבקבוקי תבערה כחלק מקמפיין טרור שארגון המזוהה עם איראן נטל עליו אחריות. עבור יהודי בריטניה, רצף האירועים הזה חולל משבר אמון עמוק ביכולתה של הממשלה לשמור על ביטחונם.
"הכתובת על הקיר, זה מפחיד"
ג'ק ודבורה מילר עבדו אתמול כרגיל בחנות שלהם בגולדרס גרין. רק מאוחר יותר התברר להם שהדוקר חלף על פניהם במהלך הפיגוע. "זה מפחיד לראות דבר כזה כאן, זה הבית שלי", אמרה דבורה. "למרבה הצער, הכתובת על הקיר. אנחנו מרגישים מאוימים, זה מפחיד". ג'ק הוסיף שפיגוע לא הגיע בהפתעה, לאור האלימות בעת האחרונה כלפי יהודי בריטניה. חנותם נאלצה להיסגר לא מזמן כשהמשטרה הטילה סגר סביב המקום בו הוצתו האמבולנסים. כעת הם מצאו את עצמם שוב חסומים, בגלל מתקפה חדשה.
"איראן מממנת כל כך הרבה טרור במדינה הזאת", אמרה דבורה. "יש להם כל כך הרבה תאים, אלו אפילו לא תאים רדומים". משטרת לונדון אישרה אתמול שהיא מודעת ש"מדינות עוינות" משלמות ליחידים כדי לבצע מעשי אלימות. בני הזוג מילר לא מצפים מממשלת הלייבור לפעול למען ביטחונם. "הם חלשים", הוסיפה דבורה. "הם פחדנים, הם מתחנפים לשמאלנים".
אף שמשפחתה חיה בבריטניה כבר כמה דורות, לדבריה המדינה היחידה בעולם שבה תרגיש כעת בטוחה באמת היא ישראל. הם מתכננים לעלות לישראל כשילדיהם יסיימו את לימודיהם. השאלה הפתוחה היחידה היא מתי יעזבו, ולא האם.
"יש לי חמישה חברים שאמרו לי שהם פוחדים ללכת לבית הכנסת בשבת כי הם לא מרגישים מוגנים", אמר ג'ק. "אנשים שהולכים לכנסיה לא מרגישים מאוימים, אנשים שהולכים למסגד לא מרגישים מאוימים".
סביב סרטי המשטרה שחסמו חלק מהשכונה התאסף קהל נסער של תושבים מקומיים, עיתונאים ונערים חרדים. כשקמי בדנוק, מנהיגת המפלגה השמרנית, הגיעה למקום, הקיף אותה המון רב. "תעיפו את סטארמר", צעק לעברה צעיר חובש כיפה. "תודה שבאת", צעק אחר לקול מחיאות כפיים פזורות.
ברוך שטרן, חרדי בן 53, לא יכול היה להגיע לעסק שלו לניקוי יבש בגלל הסגר המשטרתי. הוא לא היה נוכח בעת הפיגוע, אך ראה מסוק משטרתי חג מעל כשהגיע לחנות זמן קצר לאחר מכן. הוא סיפר שהדוקר ניסה לפגוע גם באחד מחבריו שהצליח להימלט ממנו. "הקהילה היהודית מרגישה מאוד לא בטוחה", אמר. "אנחנו מקבלים הצהרות יפות מהממשלה, הן מבורכות, אבל זה מרגיש כמו מילים ריקות. הגיע הזמן לראות מעשים. זה נמשך כבר חודשים, אנחנו צריכים צעדים דרמטיים".
לדברי שטרן, יהודים בלונדון מותקפים בגלל השנאה לישראל, אבל היהודים כאן הם אנגלים. "אנחנו לא אשמים ב-7 באוקטובר", אמר. "אין שום סיבה בעולם שיהודים ירגישו חוסר ביטחון בלונדון". כשנשאל אם הוא שוקל לעזוב, השיב: "אף אחד לא עולה על מטוס מחר, אבל כולם שוקלים לעזוב. אני כבר לא מרגיש רצוי כאן".
בסביבות השעה שש בערב התאספו כמה עשרות מפגינים לצד שר הפנים בממשלת הצללים השמרנית, כריס פילפ, ליד מגדל שעון הסמוך לזירת הפיגוע. הם נשאו שלטים שעליהם נכתב "אנטי-ציונות = טרור" והשוו את החרם על מוצרים מישראל לליל הבדולח. צעירה אחת החזיקה דף נייר ורוד שעליו נכתב "אנחנו לא יהודים עם ברכיים רועדות", ציטוט של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.
ג'אן באומן, שאינה יהודייה, נשאה את דגל בריטניה עם מגן דוד במרכזו. היא אמרה שהצטרפה להפגנה כדי להגן על שכניה מפני אנטישמיות. היא סיפרה שהזדעזעה מגל השנאה שהופנה כלפי יהודים לאחר 7 באוקטובר. "קיר סטארמר צריך ללכת. מארק ראולי צריך ללכת. סאדיק קאן צריך ללכת", אמרה בהתייחסה לראש הממשלה, מפקדת משטרת לונדון וראש העיר.
לאחר שצעדו לאורך רחוב גולדרס גרין, המפגינים הצטרפו לכמה מאות בני אדם בזירה שבה הותקף קיר הזיכרון האיראני. אחד הדוברים אמר למתאספים כי מה שפעם נחשב לבלתי נתפס הופך לשגרה. "כבר לא בטוח להסתובב עם סממנים יהודיים ברחובות לונדון", אמר. "מעולם לא חשבנו שנגיד דבר כזה. הגיעו מים עד נפש".
מתוך הקהל החלו לעלות גידופים לעבר סטארמר. ריצ'רד טייס, סגן מנהיג מפלגת הימין הפופוליסטית "רפורמה בריטניה" (Reform UK), שאל מעל המיקרופון כמה זמן בריטניה תצטרך להשלים עם פיגועי טרור נגד יהודים. "כולנו זועמים", אמר, "זה קורה בגלל מנהיגות חלשה, רפה וחסרת עמוד שדרה". כשקרא לממשלה לאסור את "מצעדי השנאה", זכה לתשואות רמות.
הפגנות פרו-פלסטיניות קבועות הקוראות להפסקת המלחמה בעזה ובלבנון הפכו לסוגיה נפיצה עבור יהודי בריטניה, שמצביעים על כרזות עם מוטיבים אנטישמיים וטוענים כי המצעדים מלבים את השנאה כלפיהם. מנגד, יש המציינים את נוכחותם של פעילים יהודים מהשמאל במצעדים וטוענים כי מדובר במקרים קיצוניים ושוליים בלבד.
