בחודש הקרוב יצטרכו תשעה מושבעים בבית המשפט הפדרלי באוקלנד, קליפורניה, להכריע בתביעת ענק בתעשיית הבינה המלאכותית (AI). בצד התובע במשפט ניצב אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, ובצד הנתבע עומדים OpenAI, מהחברות החזקות בעולם, וראשיה — המנכ"ל סם אלטמן והנשיא גרג ברוקמן.
כדי להכריע בתביעה יצטרכו המושבעים לקרוא קטעים מהיומן האישי של ברוקמן, להתעמק במעלליו של מאסק בפסטיבל ברנינג מן 2017 ולדון ביחסים בין מאסק לשיבון זילס, אם ארבעה מילדיו. בחודש הקרוב המושבעים ישמעו עדויות מכמה מהאנשים החזקים ביותר בענף הטכנולוגיה העולמי — מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה; מירה מוראטי ואיליה סוצקבר, שני מייסדים של OpenAI שעזבו והקימו מיזמים חדשים; ומאסק ואלטמן עצמם, שיעידו במשך שש שעות כל אחד.
"מה ייקח אותי למיליארד דולר?"
במרכז המשפט, שנפתח רשמית בתחילת השבוע בבחירת מושבעים, עומדת הטענה של מאסק כי אלטמן וברוקמן הפרו את ההתחייבות שנתנו לו כי OpenAI תישאר מעבדה שלא למטרות רווח לקידום בינה מלאכותית בטוחה לטובת האנושות. על בסיס הבטחה זו, טוען מאסק, הוא תרם 38 מיליון דולר ל–OpenAI מדצמבר 2015 עד מאי 2017. מאסק תרם את הכספים הראשונים להקמת OpenAI ונחשב לאחד ממייסדיה, אך ב–2018 עזב אותה לאחר מאבק שליטה עם אלטמן.
לטענת מאסק, הוא תרם מכספו להקמת OpenAI כגוף שלא למטרות רווח מתוך רצון ליצור משקל נגד להשקעה של גוגל בבינה מלאכותית. מאסק האמין שגוגל ולארי פייג', אחד ממייסדיה, אינם מבינים את הסכנות הגלומות בבינה מלאכותית. OpenAI אמנם נותרה חברה שלא למטרת רווח, אך היא הקימה חברה בת למטרות רווח, שקיבלה רישיון לשימוש בטכנולוגיות הליבה שלה. החברה הבת הוערכה בשווי של 852 מיליארד דולר בגיוס המימון האחרון שלה השנה, ומתכננת לצאת בקרוב להפקת ענק.
כדי לבסס את טענתו שאלטמן וברוקמן נטשו את היעד המקורי של OpenAI למען התעשרותם האישית, ינסה מאסק להסתמך על עדותו שלו ועל עדות של זילס, שהצטרפה כיועצת ל–OpenAI זמן קצר לאחר הקמתה.
עורכי הדין של OpenAI ינסו ככל הנראה לערער את אמינותה של זילס, שניהלה יחסים אישיים עם מאסק וילדה ארבעה מילדיו. בתצהיר שבו נשאלה אם היו לה יחסים רומנטיים עם מאסק, ענתה זילס כי "יחסים הם מונח יחסי, אבל היו רגעים רומנטיים".
הראיה החזקה ביותר שעומדת לטובת מאסק היא תכתובות שכתב ברוקמן לעצמו בזמן אמת במעין יומן אישי. ההערות של ברוקמן ביומן מראות כי כבר ב–2017 הוא שאף להרוויח כסף גדול מ–OpenAI, שהייתה אז חברה שלא למטרת רווח. "מה ייקח אותי למיליארד דולר?" שאל את עצמו ברוקמן ביומן כשהתלבט אם לצדד במאסק או באלטמן בקרב השליטה ביניהם. במקום אחר ביומן כתב ברוקמן לעצמו כי לא יהיה נכון להפוך את OpenAI לחברה למטרות רווח ללא הסכמתו של מאסק. "לא יהיה נכון לגנוב את הארגון", הוא כתב. "זה יהיה די חסר מוסר".
בהזדמנות אחרת ציין ברוקמן כי הוא לא רואה אפשרות כי OpenAI תיהפך לחברה למטרות רווח ללא קרב אכזרי. "באופן מוצדק, הסיפור יהיה שאנחנו לא היינו כנים איתו (עם מאסק; א"ד) על כך שרצינו להפוך לחברה למטרת רווח, רק בלעדיו", כתב ברוקמן.
עורכי הדין של OpenAI צפויים לטעון כי ברוקמן ואלטמן מעולם לא נתנו למאסק התחייבות מחייבת משפטית שהחברה תישאר ללא מטרות רווח. ב–OpenAI עשויים לטעון שנאלצו להקים זרוע למטרת רווח כדי להישאר בחיים אחרי שמאסק עצר את זרם המימון למיזם. לאחר עזיבת מאסק, הוקמה הזרוע למטרות רווח שמשכה השקעות ענק ממיקרוסופט.
ינסו להציג את מאסק כיריב מתוסכל
ב–OpenAI צפויים להציג מסמכים שמראים שלפני שמאסק עזב ב–2018, הוא בעצמו רצה להפוך את החברה לגוף למטרות רווח, לקבל 50%–60% ממניותיו ולכהן כמנכ"ל. בשלב אחר הוא אף הציע מיזוג בין OpenAI לטסלה בהנהגתו. מאסק אפילו גישש בעבר מול מנכ"ל מטא מארק צוקרברג כדי לברר אם ירצה לשתף איתו פעולה ברכישת נכסי OpenAI.
ב–OpenAI טוענים כי מאסק ניהל את המשא ומתן על עזיבת OpenAI בזמן שבילה בפסטיבל ברנינג מן ב–2017 ולכן אינו זוכר חלק מהפרטים המהותיים שהוסכמו בו. בעדותו המוקדמת נשאל מאסק על השימוש שלו בסם קטמין במהלך הפסטיבל, אך הוא הכחיש שימוש כזה, והשופטת אסרה על העלאת נושא הסמים מול המושבעים במשפט עצמו.
מעבר לכל, ב–OpenAI ינסו להציג את מאסק כיריב מתוסכל שהגיש כבר ארבע תביעות נגד החברה וכמי שמנסה להשיג דרך ההליך המשפטי יתרון למיזם הבינה המלאכותית המתחרה שלו, xAI.
אם המושבעים יכריעו כי OpenAI, אלטמן וברוקמן פעלו שלא כשורה, תצטרך השופטת איבון גונזלס רוג'רס לקבוע איזה סעד להעניק למאסק. לאורך ההליך ביקש מאסק סוגי סעדים שונים, שחלקם כנראה כלל לא אפשריים. בין השאר הוא ביקש שאלטמן וברוקמן יודחו מתפקידיהם ב–OpenAI ויצטרכו לוותר על מניותיהם; תשלום פיצויי ענק של 134 מיליארד דולר על התעשרות שלא כדין; והשבה של OpenAI למבנה הקודם שלה כגוף שלא למטרות רווח.
גילויים עסיסיים
לתוצאות המשפט יכולות להיות השלכות משמעותיות על עתידה של OpenAI ועל תעשיית הבינה המלאכותית העולמית. ניצחון של מאסק יכול לעצור, או לפחות לעכב, את התוכניות של OpenAI לצאת להנפקת ענק ולתת רוח גבית למתחרות שלה בשוק כמו גוגל, אנתרופיק, וכמובן xAI. ניצחון של מאסק יערער גם את מעמדו של אלטמן, שגם ככה מתמודד עם שאלות בנוגע להתנהגות מניפולטיבית ולא אמינה בעקבות תחקיר נרחב שפורסם עליו החודש במגזין "ניו יורקר". לעומת זאת, אם מאסק יפסיד, הדרך תהיה סלולה עבור OpenAI לצאת להנפקת ענק, ומעמדו של אלטמן יתחזק בחברה.
למשפט עלולות להיות השלכות שליליות גם עבור מאסק, ששואף להנפיק את חברת החלל שלו SpaceX, שבלעה לתוכה את חברת הבינה המלאכותית xAI. בין השאר, צפוי להעיד במשפט ג'ארד בירצ'ול, מנהל הפמילי אופיס, גוף ההשקעות הפרטי של מאסק, והוא עשוי להישאל על סודות מביכים בנוגע לבוס שלו. במקרה של הפסד, עשוי מאסק למצוא את עצמו נתבע על נזקים שגרם ל–OpenAI מעצם התביעה.
רוב המומחים מעריכים כי הסיכויים בתביעה נוטים לכיוונה של OpenAI. כדי לנצח בתביעה, יצטרך מאסק להוכיח כי ראשי OpenAI זממו מראש להפוך את החברה לגוף שאינו למטרת רווח, ולא שהחליטו לשנות את יעוד החברה לאורך הדרך ובעקבות נסיבות. לפחות כרגע לא בטוח שיש למאסק אקדח מעשן שיוכיח הבטחה כזאת.
עוד לפני שהתביעה בין שני החברים שהפכו לאויבים, מאסק ואלטמן, הגיעה לבית המשפט, היא כבר הניבה לא מעט גילויים עסיסיים. בתכתובות שנחשפו בגילוי המסמכים, כינה מאסק את מייסד אמזון ג'ף בזוס "כסיל" וטען כי OpenAI צריכה להגיע להסכם עם מיקרוסופט ולא עם אמזון על גישה לתשתיות המחשוב. בהתכתבות אחרת בין מאסק לצוקרברג, התגלה כי מנכ"ל מטא הבטיח לעשות הכל כדי להסיר כל איום ברשתות החברתיות על המחלקה ליעילות ממשלתית (DOGE) שמאסק עמד בראשה אז. בלי קשר למי ינצח בסוף בתביעה, סביר שגם ארבעת השבועות של שמיעת העדויות באוקלנד יחשפו לא מעט פרטים מביכים על המתרחש במסדרונות של עמק הסיליקון.
