כך נערכת הקהילה האורתודוקסית בארה"ב לימים הנוראים בעידן הקורונה
בניגוד לבתי הכנסת הרפורמים והקונסרבטיבים בארה״ב, שברובם כבר הוחלט לקיים את תפילות החגים באופן מקוון, בקהילות האורתודוקסיות, אשר אינן מתירות שימוש בחשמל בשבת או חג, התפילות יתקיימו בהשתתפות אישית, בתוך בתי הכנסת. כינוס המתפללים באופן אישי בתקופה של מגיפה עולמית מחייב מציאת פתרון לשמירה על ריחוק בין המתפללים, כדי להימנע מהדבקה. בנוסף, מודעים ראשי בתי הכנסת לכך שרבים מחברי הקהילה עשויים לבחור שלא לבוא לתפילה, מחשש לבריאותם. אפילו האופטימיים ביותר מודעים לעובדה שתקופת הימים הנוראים – החשובה ביותר בלוח השנה היהודי – תהיה שונה מאד מבעבר.
"אלה תפילות, אבל זה לא שוּל", אמרה מהר״ת רות בלינסקי פרידמן מבית הכנסת האורתודוקסי 'אוהב שלום' שבוושינגטון די.סי. "המשמעות של שוּל היא שכולם ביחד במרחב, מתפללים יחד, וזה לא זה". בשנה רגילה, בית הכנסת של פרידמן מארח 700-800 מתפללים בתפילות חגי תשרי. השנה, היא אומרת, רק כמאה חברים הביעו את רצונם להשתתף בתפילות שיתקיימו באוויר הפתוח.
בתי כנסת רבים נמצאים בעיצומן של ההכנות להכשיר את עצמם למציאות החדשה. בחלק מהקהילות יעטו החזנים מסכות. באחרות יותקנו מחיצות פרספקס כדי להגן על המתפללים, להפריד ביניהם ולמנוע הפצת חלקיקים נגועים בנגיף במהלך שירת התפילות.
בבתי כנסת בפרברים, בהם החללים מרווחים יותר, עוסקים מנהיגי הקהילה בתכנון לוגיסטי מורכב של ריבוי תפילות במהלך היום, בין השאר באוויר הפתוח. בקהילות אחרות החליטו הרבנים לקצר את התפילות. כמה בתי כנסת הודיעו שיתחילו עם שחרית ולא עם פסוקי דזמרא, שאינן מחייבים תפילה במניין, וכך יחסכו לפחות 20 דקות. בבתי כנסת רבים לא יאפשרו לחברי קהילה לפתוח ולסגור את ארון הקודש או לשאת את ספר התורה סביב בית הכנסת כדי שאנשים ינשקו את ספר התורה, שני מנהגים עליהם ויתרו גם בתפילות השבת מאז נפתחו מחדש בתי הכנסת.
