יותר מ-110 אלף קורבנות קורונה, מאות הפגנות ברחבי היבשת נגד ברוטליות המשטרה, כלכלה שהוגדרה השבוע רשמית במיתון: כ-80% מהאמריקאים בעלי זכות הצבעה אומרים שהם מרגישים שהמדינה "יוצאת משליטה", בסקר חדש משותף של הוול סטריט ג'ורנל ו-WSJ / NBC News שנערך בתחילת השבוע. מבין הנשאלים, רק 15% חשבו שהדברים בארה"ב נמצאים בשליטה.
כ 75% מהדמוקרטים אמרו בסקר שיכול לקחת שנה לחזור לשלוט ב- COVID-19, בעוד 32% מהרפובליקנים אמרו כי ההתפרצות כבר בשליטה. לפי הסקר, שיעור ה"אפרובל" של הנשיא טראמפ עומד על 45% – ירידה של אחוז אחד מאפריל. סקר שפורסם השבוע בסי.אן.אן מעמיד את שיעור האמריקאים המאשרים את כהונתו של הנשיא על 38% בלבד, בדומה לאחוזים של ג'ימי קרטר בתקופה זו של כהונתו.
כאמור, שלושה רבעים מהדמוקרטים – 74% – אמרו שיכול לקחת שנה או יותר כדי לעצור את התפשטות נגיף הקורונה ולחזור לתחושת נורמליות. כ-32% מהרפובליקנים התומכים בנשיא אמרו כי הם מאמינים שהנגיף כבר מוכל, לפי הסקר.
יותר מ 80% מהדמוקרטים אמרו שהם מודאגים יותר מהריגתו של פלויד מאשר מההפגנות שהתרחשו כתוצאה מכך, לעומת 48% מהרפובליקנים שאמרו שהם מודאגים יותר מההפגנות. הדברים מתפרסמים למרות שהיו חדשות טובות לכלכלה בשבוע שעבר, כאשר שיעור האבטלה ירד ל 13.3% בחודש מאי. חלק מהכלכלנים חששו ששיעור האבטלה יגיע לשיא של 20%. עם זאת, אנליסטים אומרים שהנתון לא מספר את כל הסיפור וכי הכלכלה האמריקאית עדיין מציגה סימני שאלה רבים בהקשר להתאוששות קרובה.
***
לפני שש שנים, בעיר פרגוסון שבמדינת מיזורי, נהרג צעיר שחור, שמו מייקל בראון, מירי אקדחו של השוטר דארן ווילסון. עדים טענו שבראון הרים ידיים בכניעה לפני שנורה. ווילסון טען שלא. האירוע גרר הפגנות, חלקן אלימות, עוצר, תשומת לב ציבורית. באותה שנה – ברק אובמה היה הנשיא – ירי שוטרים בשחורים היה הנושא שנדון באינטנסיביות הרבה ביותר בחדשות באמריקה. הממשל הקצה כסף להצטיידות של שוטרים במצלמות גוף שיתעדו כל תקרית. ווילסון הובא לדין, וזוכה. כל החקירות שנערכו בעניינו העלו שהוא פעל מתוך הגנה עצמית.
מה שמעניין בסיפור הזה הוא מה שקרה בפרגוסון אחר כך. מה שקורה כנראה כמעט בכל מקום שבו המשטרה נאלצת להתגונן מפני שערורייה לאומית. פרגוסון נרגעה, והשוטרים ניתקו מגע. לא רשמית. אבל מעשית. הם באו לחתום על כרטיס עבודה וללכת. ויתרו על מאמץ, ויתרו על פעילות אקטיבית, שיש בה סיכון של הסתבכות, ויתרו על יוזמה ונחישות. הקטינו ראש. התוצאה: עלייה משמעותית במספר ההרוגים. השיטור הזהיר אותת לפושעים שאפשר להתפרע. מי שסבלו מזה היו תושבי פרגוסון. רובם שחורים.
ברור, ראוי לוודא ששוטרים אינם פועלים בגזענות ובאלימות. ומצד שני יש להבין שכאשר השוטרים מקבלים את הרושם שמוטב להם לא להסתבך, התוצאה הקטלנית פוגעת בעיקר בחלשים, בעניים, בשחורים. הדינמיקה הזאת בשלוש ערים, פרגוסון, שיקגו ובולטימור, עלתה היום בכ־1,000 הרוגים – שנרצחו על ידי פושעים לאחר שהמשטרה צמצמה פעילות.
***
עקומת הפשע ברחבי ארה"ב יורדת בעקביות בשנים האחרונות אבל הציבור לא מזהה זאת באווירה הפראית של מערכת הבחירות המתקרבת. לכל זה יהיו השלכות פוליטיות שקשה לחזות. הנשיא טראמפ מהמר על תדמית של שמירת חוק וסדר. הוא האיץ במושלי המדינות לא להיראות "חלשים", לא לצאת "אידיוטים". לשגר עוצמה לרחובות ולהחזיר את השקט, אם צריך בכוח. אבל הכאוס במדינה מנוכס לטראמפ. הוא הנשיא העומד לבחירה מחדש. הוא שיצטרך להוכיח שהכאוס איננו באשמתו. משום כך הוא מפנה מטח בלתי פוסק של טענות נגד ארגונים ופעילים מהשמאל הקיצוני שהם, לטענתו, המסיתים והפורעים. האם הוא טועה ומטעה? הוא בוודאי מגזים. אם לא היה מגזים, לא היה טראמפ. מצד שני, קשה לנפנף את כל טענותיו כטענות שווא. ברור שעל גל המפגינים, המוחים בצדק על מה שקרה במיניאפוליס, רוכבים מפגינים שעניינם אחר. אנרכיסטים, מתסיסים, פורעים ובוזזים. הם כועסים באופן כללי. גם על המשטרה, אבל עוד יותר מזה על השלטון שאינם אוהבים. טראמפ מנסה לערער את שיווי המשקל שלהם, והם מגיבים כצפוי.
בעל הטור פול קרוגמן הגדיר את מה שקורה בשבועיים האחרונים באמריקה כ"סף תהום". האם גם הוא הגזים? ייתכן. רק לפני שנה, בסקר של האריס, התברר כי כשליש מהאמריקאים (31%) סבורים שמלחמת אזרחים צפויה בחמש השנים הקרובות. עכשיו נותרו ארבע.
