חוקרים מעריכים כי ייתכן שיימצא חיסון בשנה הבאה * האתגרים הייחודים למגפה:ייצור מיליארדי מנות כדי להספיק לחסן את העולם כולו
מאז הכה וירוס הקורונה בעולם, מדעניות ומדענים במדינות שונות משתפים פעולה על מנת למצוא חיסון לנגיף הקטלני. חברות פיתוח רפואי, בהן "מודרנה", "אינוביו" ו"פפייזר", כבר החלו בניסויים בבני אדם בחיסונים השונים, חודשים ספורים לאחר שהנגיף זוהה. גם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה החלו לערוך ניסויים בבני אדם, והם אומרים כי ייתכן שכבר בספטמבר יהיה חיסון למקרה חירום.
גם ניסויים בבעלי חיים מעוררים ציפיות. חוקרים מהמרכז הרפואי "בית ישראל" שבבוסטון הודיעו בשבוע שעבר כי הצליחו לפתח חיסון שהגן ביעילות על קופים מפני הידבקות בנגיף. הממצאים יכשירו את הקרקע לפיתוח חיסון לבני אדם, אמרו המדענים, שכבר יצרו שותפות עם חברת "ג'נסן".
הדחיפות למצוא חיסון גדולה עד כדי כך, שבמעבדות רבות מאחדים שלבי ניסויים ומקצרים תהליכים שבדרך כלל אורכים שנים רבות — ולעתים אפילו עשור. במעבדות בכל העולם שוררת כיום אופטימיות זהירה לפיה חיסון מפני הנגיף, ואולי אף יותר מחיסון אחד, יהיה מוכן כבר בשנה הבאה.
"נגיף הקורונה הוא פתוגן יציב למדי, שאינו משתנה בצורה משמעותית במיוחד ואינו מתחמק מחיסון", הסביר לניו יורק טיימס מייקל פרזאן, מומחה לנגיפים ממכון מחקר בפלורידה. "הוא מטרה קלה באופן יחסי, וזה דבר נפלא". ד"ר דן ברוך, וירולוג שעמד בראש המחקר בקופים, הוסיף: "אנשים לא מבינים שבדרך כלל דרושות שנים רבות כדי לפתח חיסון, והניסיון לדחוק את תהליך מציאת החיסון ל–12 עד 18 חודשים הוא חסר תקדים. אם זה יקרה, זה יהיה תהליך פיתוח החיסון המהיר בהיסטוריה".
טכנולוגיה שלא נוסתה
המאמצים העולמיים למצוא חיסון במהרה שונים אלו מאלו באופן שבו הם ניגשים לבעיה. החיסון של "מודרנה" מבוסס על טכנולוגיית mRNA חדשה יחסית, שבה מחדירים חלקים של גנים מהנגיף לתוך תאים אנושיים. המטרה היא שהתאים יתחילו להכין חלבון נגיפי שהמערכת החיסונית תזהה כגורם זר — ולכן תתקוף.
חברות אחרות, כמו "אינוביו", מפתחות חיסונים המבוססים על אותה הגישה, רק תוך שימוש בדנ"א ולא ברנ"א. הטכנולוגיה הזו מעולם לא נוצלה בחיסון שאושר לשימוש קליני, ועל אחת כמה וכמה בחיסון שיידרש לייצר אותו בכמויות תעשייתיות.
זו היתה אחת הסיבות לביקורת שנמתחה על "מודרנה", שפרסמה תחזיות אופטימיות על סמך ניסויים בקומץ מתנדבים מבלי לספק נתונים מדעיים כלשהם.
מדענים אחרים פנו לשיטות מסורתיות יותר. כמה מהם משתמשים בנגיפים אחרים על מנת להחדיר גנים של נגיף הקורונה לתאים, כדי לאלץ אותם לייצר חלבונים שעשויים ללמד את המערכת החיסונית להתמודד עם הקורונה. החברה הסינית "CanSino Biologics" החלה לערוך ניסויים בחיסון שמבוסס על השיטה הזאת, וכמוה גם צוות המדענים מאוניברסיטת אוקספורד.
במעבדות אחרות מנסים לפתח חיסונים על בסיס חלקי חלבון קורונה, ובאחרות משתמשים בגרסאות מתות או לא פעילות של הנגיף השלם.
16 מיליארד מנות חיסון
בשל הצורך לוודא שהחיסונים שמפותחים יעילים — וכמובן לא מסוכנים — יש לערוך בהם ניסויים בקנה מידה נרחב. זה חשוב במיוחד כשמדובר במגפה עולמית, שבה כמעט כל אדם נמצא בסכנת הידבקות. כיוון שייתכן שכל אדם יזדקק לשתי מנות מהחיסון החדש כדי שיהיה מוגן לגמרי מהנגיף, יהיה צורך לייצר 16 מיליארד מנות חיסון.
"כשבחברות מבטיחים לייצר חיסון בתוך שנה או פחות, אני לא חושבת שהם יודעים על מה הם מדברים", אמרה אקיקו איוואסאקי, מומחית לאימונו־ביולוגיה מאוניברסיטת ייל. "אני לא חושבת שהם מבינים שמדובר על חלוקה של מיליארדי מנות ברחבי העולם".
ייצור חיסון בכמויות גדולות הוא סיפור מורכב בהרבה מייצור המוני של נעליים או אופניים, למשל.
ליצור חיסונים דרושים מכלים גדולים שבהם מגדלים את המרכיבים שלהם בתנאים סטריליים לגמרי. מעבר לכך: אף בית חרושת לא ייצר מעולם מיליוני מנות של חיסון מאושר בעזרת הטכנולוגיה החדישה, זו שנוסתה על ידי "אינוביו" ו"מודרנה".
