התפרצות נגיף הקורונה בעולם הציתה חרדה גדולה מאוד בעולם. מה שמוביל לכך שאנשים רבים נאלצים להתמודד בשתי חזיתות. איך לזהות שהפחד שלכם יצא משליטה – ומה ניתן לעשות כדי להקל?
יש ויכוחים בתקשורת וברחבי העולם על שיעור הנזק שנגיף הקורונה עושה מבחינה פיזית. ועם זאת ברור כבר שהנגיף עושה נזק משמעותי אחר – נזק נפשי. בהלת הקורונה מסתמנת כהתפתחות של חרדה שהופכת להיות משמעותית ומתוגברת באזורים החברתיים שלנו כחברה לא רק במקומות האישיים. כולנו פתאום חוששים מהקורונה והשלכותיה, מדברים עליה ומבלי משים מגבירים חרדה אצל אלו הרגישים לכך.
חרדה מדברים גופניים אינה משהו נדיר, והרבה פעמים כחלק מתסמונות חרדה שונות אנשים מתעסקים באופן בלתי פוסק בבריאות ובסיכוי שהבריאות לא תישמר. גם חרדה מסוג זה אינה קבועה ולרוב אנשים חווים תקופות בהן הם מאוד חרדים לבריאותם ותקופות אחרות שבהן אינם מתעסקים בכך כלל. הבהלה הכללית שנוצרה סביב הקורונה משחקת בדיוק ליד המקומות האלה, וזו הזדמנות להכיר שוב מהי חרדה ולמה בעצם היא נוצרת.
בניגוד למה שחושבים, חרדה אינה קשורה לסיכון המציאותי. בחיינו אנו עושים הרבה דברים מסוכנים (כגון: נהיגה, עישון) ולא מרגישים סביבם חרדה. איך זה ייתכן? הסיבה נעוצה בכך שחרדה נובעת מתחושה בסיסית של היעדר שליטה וחוסר אונים.
באופן יומיומי אנו מתמודדים עם זה בכך שאומרים לעצמנו שיש לנו שליטה שלנו בדברים שקורים מסביבנו, בעיקר הדברים החשובים. זה לא מדויק אבל זה, עוזר לנו. אנו גם מרגישים שאם יקרה משהו נוכל להגיב אליו בדרך מסוימת ולא נהיה חסרי אונים.
בדיוק לכאן נכנס נגיף הקורונה. זהו מצב חדש, מלווה בחוסר ודאות, בו אין לנו שליטה ואפילו אם נדבק גם אין לנו מה לעשות. כלומר, אנחנו גם חסרי שליטה וגם חסרי אונים. במצב כזה בלי שום קשר לסיכון המציאותי רובנו נפתח חרדה. המסקנה המתבקשת היא, שהחרדה קשורה לתחושות פנימיות וכשהתחושות הללו מופיעות אנחנו יכולים לסבול מכל תסמיני החרדה באשר הם, גם אם יש או אין קורונה.
חרדה מתבטאת בארבעה דברים מרכזיים:
1. רגש. באיזור הרגשי שולט הפחד. לא רק פחד ממשהו, אלא אפילו פחד מלהרגיש פחד. לפעמים מופיעים גם רגשות אחרים כמו כעס או אי שקט. במקרה של הקורונה, סביר להניח שנפחד, למשל שנפחד מהקורונה ואם נרגיש חרדה יכול להתעורר גם פחד מהחרדה עצמה. אנחנו עלולים להרגיש גם כעס מסוים למשל על אנשים מסוימים או על האופן שבו דברים מנוהלים על ידי משרד הבריאות או על התקשורת או אפילו כעס על אנשים קרובים אלינו שלא מבינים אותנו.
2. מחשבות. חרדה מתאפיינת במחשבה קטסטרופלית שמשהו נורא עומד לקרות. מחשבות של ׳אולי זה יקרה לי׳ או 'רק שלא יקרה לי ', הן גם כאלה. אנחנו לכאורה חושבים שאולי משהו יקרה, אבל בעצם בתוך ליבנו בטוחים שהוא יקרה. כך מתגלגלת במוחנו מחשבה מאיימת שיש לה תרחיש קטסטרופלי גרוע. המחשבה נוטה לעשות לופים במוח, להיחשב שוב ושוב בין אם לבד או בין אם בקבוצה ולמעשה לא להרפות ולא לתת לנו מנוח.
3. התנהגות. לרוב נעשה כל שנוכל כדי להתרחק אפילו פיזית מהגורם המאיים וכשזה בלתי אפשרי, לחלופין, נשקע בחיפוש מידע אינסופי על הגורם המאיים. זהו ניסיון לפתור את חוסר הודאות ולפתח שליטה בסיטואציה, כמו למשל, ניכנס לגוגל ונקרא שוב ושוב את כל הדיווחים מהחדשות או נמצא את עצמנו קונים מסכות וחומרי חיטוי כדי להישמר.
4. סימנים גופניים. כשהחרדה קטנה יחסית, מרגישים יותר מתח בשרירים, בגב, בצוואר ובלסת, וככל שהיא גדלה, מופיעים סימנים נוספים כמו דפיקות לב, תחושת אי נעימות בגרון עד קושי ממש בנשימה. התסמין השכיח ביותר הוא תחושת מועקה לא נעימה בחזה או בבטן.
איך יודעים שזה יותר מדי?
ראשית, אם אתם מזהים שהסימנים מופיעים אצלכם, ומציקים לכם, זה כבר אומר שדרושה התייחסות, בין אם לעשות דברים לבד בבית ובין אם לפנות לטיפול. אם אתם מרגישים שהחרדה השתלטה עליכם, כלומר אתם לא רוצים לחשוב על זה אבל חושבים על זה ללא הפסקה, שזה כבר מפריע ביחסים עם עצמכם או אחרים ובוודאי אם זה מפריע לתפקוד, לא כדאי להישאר עם זה לבד ועדיף לפנות לעזרה מקצועית.
מה אפשר לעשות בבית?
להתמקד בשלושה כללים:
הכלל הראשון והכי קל לתפעול הוא לבחור עם מי לדבר. אם אתם מדברים עם מישהו שמלחיץ אתכם יותר כי גם הוא עצמו באי שקט, סביר להניח שתסיימו את השיחה בחרדה יותר גבוהה. אז אולי שווה לדבר עם האנשים שאתם מזהים כמרגיעים.
הכלל השני קשור לגוף. אם אתם מרגישם מתח או אי שקט בגוף שווה לבדוק איך אתם בדרך כלל נוטים לשחרר אי שקט כזה. לעשות ספורט? לנשום? לעשות סיבוב ברגל? כל דרך טובה כל עוד היא משרתת את הורדת המתח הגופני.
כלל שלישי הוא הכי קשה והכי מורכב שהרבה פעמים נעשה בטיפול, והוא לא לאפשר לכל מחשבה שעולה בראש להיחשב ולעשות סיבובים בראש. הרי בכל מקרה רמת השליטה שלנו נמוכה, הרי בכל מקרה אנו חסרי אונים, מכאן שעוד ועוד מחשבות לא יועילו לנו, אלא רק יביסו אותנו. על כן, שווה אולי להגיד לחלק מהמחשבות 'לא עכשיו' (עדיף להשתמש בדרך הרגילה שלכם כדי לשים את המחשבה בצד לזמן מה). ההתמודדות מאלצת אותנו לקבל ולהשלים עם תחושת חוסר אונים, דבר קשה מאד בפני עצמו.
בכל מקרה, אם אתם מנסים להפחית את החרדה ולא מצליחים כדאי לפנות לטיפול באזור מגוריכם.
