רגע לפני הפגישה המתוקשרת שלו עם ראש ממשל ישראל בבית הלבן, חתם דונלנד טראמפ על ה-Big Beautiful Bill או BBB – הנחשב ל"חוק הדגל" של כהונתו השנייה של הנשיא * מה מכיל החוק, למה הרפובליקנים צוהלים כל כך על העברתו ומדוע הדמוקרטים מזהירים מגוג ומגוג לקראת בחירות האמצע ב-2026 * סקירה ופרשנות
ב‑1 ביולי, הסנאט אישר את מה שנחשב ל"חוק הדגל" של כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ – שהוא מכנה ה"חוק הגדול והיפהפה" (Big Beautiful Bill או BBB) על שום שהוא כולל בתוכו שלל נושאים ותחומי מדיניות.
זה קרה בהצבעה שהסתיימה בתיקו 50–50 והוכרעה על‑ידי סגן‑הנשיא ג׳יי‑די ואנס (שהטה את הכף – 51-50) – לאחר ששלושה רפובליקנים (טיליס, פול וקולינס) הצטרפו לדמוקרטים בהתנגדות. לאחר שבית הנבחרים אישר את גרסת הסנאט ברוב צנום של 218–214, החוק הגיע לשולחנו של הנשיא דונלד טראמפ ונחתם ביום שישי, ב‑4 ביולי בטקס יום העצמאות בבית‑הלבן. בכך הפך החוק המאגד חבילת קיצוצי‑מס, הקשחת הגירה ורפורמה “חינוכית‑פטריוטית”, לשיא חקיקתי בקדנציה השנייה של טראמפ.
הדגשים: הגירה, כלכלה וחינוך
ה"חוק הגדול והיפה" מממש לכאורה חלק ניכר מההבטחות שטראמפ הציג בקמפיין הבחירות של 2024: עוד במהלך עצרות הבחירות שלו, טראמפ התחייב ל"חיסול טוטאלי של הגבול הפתוח", להפחתת מיסים מהירה ודרמטית – אם כי התחייב שרפורמת המיסוי המדוברת תועיל לעניים ולחלשים, לא למיליונרים ומעלה, לשיקום התעשייה האמריקאית ולחינוך ל-"אהבת אמריקה" בגרסת MAGA. שלושת התחומים המרכזיים של החוק – הגירה, כלכלה וחינוך – משקפים את עקרונות הקמפיין שלו כמעט אחד לאחד.
לב החוק הוא רפורמת הגירה נוקשה, שמחזירה את מדיניות הגבולות מתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. החוק כולל מעל 45 מיליארד דולר להשלמת חומת הגבול הדרומי עם מקסיקו (שמקסיקו לא משלמת עליה), עוד 13.5 מיליארד כפיצוי לממשלות מדינתיות על הוצאות לטובת אבטחת הגבול וגירוש מהגרים, הרחבת מתקני מעצר והענקת סמכויות גירוש מיידי מורחבות. ֿ
דגש מיוחד ניתן לביטול הגנת DACA (תושבים המוכרים לכם כ-dreamers), עם חריג שמאפשר למספר מצומצם של מהגרים נטולי מסמכי תושבות לקבל מעמד תושב בתנאי ששירתו בכוחות הביטחון – צבא או במשטרה.
הארכת הקלות המס על עשירים
בתחום הכלכלה, החוק כולל קיצוץ במס החברות ל-18%, ביטול "מס הירושה על עושר גבוה במיוחד" (נכסים בשווי של מעל 25 מיליון דולר – מדרגה שנוספה בתקופת אובמה), הרחבת היכולת של מי שמרוויחים 400,000 דולר בשנה ומעלה להצהיר על ניכויי מס פרטיים, כולל הוצאות נדל״ן, השקעות הון, ושירותים פיננסיים, ביטול של תקנות סביבתיות ורגולציות עבודה מתקופת ביידן ואובמה, והטלת "מכסי אמריקה תחילה" על פלדה מסין, חלקי רכב ממקסיקו ומוצרים נבחרים מהאיחוד האירופי. טראמפ טוען שמדובר בתוכנית "לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיסול הסכמים גלובליים שפגעו בעובדים". בנוסף, החוק כולל הארכה של הקלות המס על עשירים מימי כהונת טראמפ הראשונה, בהיקפים אדירים.
לבסוף, החוק מקשיח את התנאים לקבלת סיוע מדיקייד, מדיקייר ואובמקייר, באופן שנועד במפורש לצמצם את כמות המבוטחים והיקף הביטוח שלו הם יזכו במיליונים (!). לפי המרכז לתקציב ומדיניות (CBPP) ו-מכון ברוקינגס, כ-60% מההטבות הכלכליות הישירות של החוק צפויות להגיע לעשירון העליון של האוכלוסייה, וכ-30% לעשירון העליון ביותר (top 1%).
ביטול מימון פדרלי לתוכניות גיוון והכלה
המרכיב השלישי של החוק הוא "יוזמת החינוך הפטריוטי", שקובעת סטנדרטים פדרליים חדשים לתכני לימוד המדגישים "את גדולתה של אמריקה, ערכים יהודו-נוצריים וניצחונות היסטוריים". החוק כולל ביטול מימון פדרלי לתוכניות גיוון והכלה (DEI) בבתי ספר ואוניברסיטאות (מה שכבר קורה במידה מסוימת, במסגרת מלחמת טראמפ והאקדמיה הגבוהה), והענקת סמכות למשרד החינוך לבחון "הטיות אנטי-אמריקאיות" בחומרי הלימוד, לרבות באופן שבהכרח יתניע עוד ועוד עתירות לבתי המשפט, שכוחם צומצם משמעותית בפסיקת העליון בשבוע שעבר.
המפלגה הרפובליקנית התגייסה באופן כמעט מוחלט לתמיכה בחוק, כשאליס סטפאניק מיודעתנו כינתה אותו "תיקון כיוון למדינה שחולשה, קיצוניות וגבולות פתוחים כמעט הרסו אותה". מנגד, הדמוקרטים הגדירו את החוק כ"התקפה ריאקציונרית על זכויות האזרח", כשהמנהיג הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריז, טען כי הוא "מאיים על הדמוקרטיה, מעניש את החלשים ומוחק את ההיסטוריה". קבוצות לזכויות אדם ואקדמאים כבר הודיעו על כוונתם להגיש עתירות לבתי המשפט נגד סעיפי ההגירה והחינוך.
הרפובליקנים טוענים כי החוק יוביל ל"עידן חדש של שגשוג וביטחון אמריקאי". התחזיות שלהם מדברות על ירידה של יותר מ-70% בהגירה הלא חוקית תוך 18 חודשים, עלייה חדה בייצור המקומי, צמיחה של 3–4% בתמ"ג השנתי, ויצירת מאות אלפי משרות בתעשיות מסורתיות כמו נפט, פחם ובנייה.
בתחום החינוך, הם מצפים ל"שיקום ערכי הליבה הלאומיים והבהרה מוסרית בכיתות", כולל באמצעות כפייה של ערכיהם על בתי הספר והאקדמיה. רבים מהם הציגו את החוק כהצלחה, ויועצו הקרוב של טראמפ, סטיבן מילר, אף הכתיר אחרי שעבר את חצי השנה האחרונה כ-״The most incredible opening 6 months to an American presidency in history.״
פגיעה חסרת תקדים במעמד הביניים?
הדמוקרטים, מאידך, צופים תוצאות הפוכות. לדבריהם, החוק יגרום לערעור יציבות קהילות מהגרים, עומסים עצומים בבתי המשפט, התלקחות מחאות באוניברסיטאות וחמור מכל – פגיעה חסרת תקדים במעמד הביניים והמעמדות הנמוכים, באופן שיגרום לכל חקיקת עבר להחוויר.
בנוסף, הם טוענים שהחוק יפגע קשות במעמדה הכלכלי של ארה״ב, יגדיל משמעותית את החוב הלאומי (ההערכות המקובלות נעות בין 3 ל-5 טריליון דולר על פני העשור הקרוב) ואינו לוקח בחשבון את השלכות המכסים האדירים שטראמפ הכריז עליהם ושטרם נכנסו לתוקף. בתחום החינוך, הם מזהירים מ"אפקט מצנן מקארתיסטי" שיפגע בחופש האקדמי ויוביל לעיוות ההיסטוריה.
החוק צפוי לשחק תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הפוליטי לקראת בחירות האמצע ב-2026. כידוע, מזה עשורים שמפלגת הנשיא מאבדת כח בבחירות אלה בבית הנבחרים – כולל תבוסות קשות לאובמה (הפסד של 63 מושבים ב-2010) ולטראמפ (40 מושבים ב-2018) – וגם בסנאט, אם כי שם רק שליש מהמושבים עומדים לבחירה.
בהתאמה, כבר עכשיו מנסים הרפובליקנים מחד לשווק את המהלך כהצלחה, הגם שרבים מנציגיהם צפויים לבקלאש אלקטורלי, בין אם ביום הבחירות ובין אם בביקוריהם במחוזות הבחירה שלהם בשבועות הקרובים. במקביל, הדמוקרטים – שמצויים גם בקרב פנימי בין המתונים לפרוגרסיבים – מנסים לגבש קו התקפי שיאפשר להם להכות ברפובליקנים, שחלק עצום מהפגיעה המסתברת של החוק החדש שלהם צפוי להיות דווקא במדינות אדומות. נוסף על שתי המפלגות הללו,
אפקט מאסק – "מפלגת אמריקה"
המולטי-מיליארדר אלון מאסק שב לתקוף את טראמפ ואת החוק, ומאיים בשבועות האחרונים להקים תנועה פוליטית חדשה – ״מפלגת אמריקה״ – שתשבור את הדואופול של ״שתי המפלגות שהן למעשה אחת״ ותייצג ״את העם באמת״, הגם שלא לגמרי ברור כיצד ייראה מצע של מפלגה כזו ומה סיכוייה באמת.
כעת יתפנה טראמפ לעסוק במשהו שיותר קרוב לליבו של הישראלי הממוצע – הסכם שחרור החטופים והפסקת האש ברצועת עזה ובשאיפה – גם סיום הלחימה כולה, הרחקת חמאס ותחילת עידן הנורמליזציה האזורית.
מותר לחלום, לא?
עו״ד עידו דמבין, בוגר אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מנגיש, מסביר ומפרשן את אמריקה. ליצירת קשר בפייסבוק: מר דמבין הולך לוושינגטון


