שומר היערות , היא קוראת לי , הנה אני הולכת לי בשביל , פתאום היא מועדת ואני יודע שזה השלב שאני צריך להיכנס לתמונה לבוא אליה ולשאת אותה למיטה, אבל אין לי כח לזוז הבוקר.
אז אתה מעדיף שנשחק משחק אחר? רופא וחולה ? מה? תגיד מה? היא ניגשת לארון לחפש רעיונות, אני עוצם עיניים .
מאז שהלכנו לפסיכולוגית ההיא שהציעה שנגוון את היחסים שנוסיף להם מעט פילפל ,
אני רוצה להגיד לה שהפסיכולוגית לא התכוונה שנחיה בסרט , ומשחקי תפקדים זה לא לגוון, אבל אני רוצה שזה יגמר ולחזור לישון עוד קצת.
היא מתיישבת בקצה המיטה עם מעיל פרווה וכובע, ואני מתכווץ בקצה , היא נראית כל כך מעוררת רחמים,
אני פתאום חושב על ליידי צטרלי נשואה לנכה בודדה , אולי אני בכלל הנכה ? ושומר היערות שלה צריך להיות מישהו אחר.
מה אני מבין בכל זה ? יש לי מחר דוחות להכין לישיבה עם המנכ״ל , אני לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר.
פתאום נפלט לי, אולי אני אהיה בעלה הנכה של ליידי צ׳טרלי ואת חפשי לך מישהו אחר לתפקיד שומר היער?
הצטערתי שאמרתי , אבל אמרתי וזה תלוי ביננו, כמו השתיקה שבאה אחרי.
אז מה בעצם אתה אומר שאני צריכה למצוא לי מאהב?
למה לא ? אני עונה בשלווה, אני רוצה להגיד לה שזה נאמר בכעס ולא התכוונתי, אבל אני כל כך עייף שלא איכפת לי שיהיה לה מאהב רק שתניח לי.
בואי אני אומר לה בואי נשחק סתם זוג נורמלי של שבת בבוקר , אני אכין לך ארוחת בוקר נשים קצת מוסיקה נדבר.
היא מורידה את המעיל בזריזות לובשת שמיכה משובצת ואומרת , אפשר לשחק את שומר היערות שמכין ארוחת בוקר ללידי צ׳טרלי מול האח הבוערת בביקתה שלו.
