המפלגה הדמוקרטית רשמה ביום שלישי ניצחון סוחף בארצות הברית והשתלטה מחדש על הסנאט ועל בית הנבחרים. עשרות מיליוני מצביעים העניקו לנשיא דונלד טראמפ מכה פוליטית קשה, ושברו שיאים היסטוריים במעוזים רפובליקניים מובהקים שבהם לא ניצחו הדמוקרטים זה עשרות שנים.
המהפך הדרמטי הונע מתסכול עמוק של הציבור האמריקאי מהמלחמה הלא פופולרית עם איראן, מחרדה גוברת מיוקר המחיה ומזעם על אופן ניהול המדינה על ידי הנשיא. סקרי יציאה שנערכו על ידי מכון SSRS עבור כלי תקשורת אמריקאיים וסוכנות הידיעות AP הראו כי מחצית מהמצביעים ראו בבחירות הזדמנות להעניש את הנשיא, ו־70% מהם דרשו מהקונגרס להציב לו בלמים ואיזונים.
קריסת המעוזים הרפובליקניים
הגל הדמוקרטי הכה בעוצמה גם במדינות שמרניות מובהקות שהובילו את טראמפ לכהונה שנייה רק לפני שנתיים. מדינת קנזס בחרה סנאטור דמוקרטי ראשון מאז תקופת השפל הגדול לפני כמאה שנה, שם הוביל המועמד אדם המילטון על הסנאטור הרפובליקני המכהן רוג'ר מרשל גם במחוזות חקלאיים והיספניים שבהם ניצח טראמפ בפער עצום ב־2024.
בטקסס, המדינה הרפובליקנית הגדולה ביותר, הדמוקרטים קטעו רצף הפסדים של עשורים עם ניצחונו של ג'יימס טלריקו במרוץ לסנאט, והדיחו את המושל הוותיק גרג אבוט לאחר שלוש קדנציות, כאשר ג'ינה הינוג'וסה הפכה למושלת הלטינית הראשונה בתולדות המדינה. בדרום קרוליינה הדפו המצביעים את המועמדת שטראמפ בחר בעצמו, דארלין גרהאם, שהתמודדה על מושבו של אחיה הסנאטור לינדזי גרהאם שהלך לעולמו בפתאומיות מוקדם יותר השנה.
גם בטקסס המועמד שזכה לתמיכת הנשיא, התובע הכללי קן פקסטון שהועדף על פני הסנאטור המכהן ג'ון קורנין, נחל מפלה. אפילו מועמדים שניסו לשמור מרחק מטראמפ לא חמקו מזעם הבוחרים, כמו הסנאטורית סוזן קולינס ממיין שאיבדה את מקומה לאחר קריירה של 30 שנה.
היסטוריה בקלפיות ושינוי מאזן הכוחות
הלילה הפוליטי סיפק שורה של ציוני דרך היסטוריים עבור שתי המפלגות. במישיגן ניצח המועמד הפרוגרסיבי עבדול אל-סייד את איש ה־FBI לשעבר מייק רוג'רס שנתמך על ידי טראמפ, והפך למוסלמי הראשון שנבחר לסנאט האמריקאי.
בג'ורג'יה עשתה קישה לאנס בוטומס היסטוריה כשהפכה לאישה השחורה הראשונה שנבחרה לתפקיד מושלת בארצות הברית, לצד ניצחונו של הסנאטור הדמוקרטי המכהן ג'ון אוסוף שתקף בחריפות את השחיתות וחוסר הכשירות של הנשיא. בפלורידה נבחר ביירון דונלדס למושל השחור הרפובליקני הראשון במדינה, ובקליפורניה נבחר חאבייר בסרה למושל הלטיני הראשון.
על פי נתונים שריכזו רויטרס והעיתון יו־אס־איי טודיי, הרפובליקנים איבדו גובה בכמעט כל 1,700 המחוזות שבהם נספרו מרבית הקולות, בניגוד גמור לניסיונותיהם לשרטט מחדש את מפת אזורי הבחירה בבית הנבחרים.
לקראת ממשל מפוצל בוושינגטון
התוצאות מובילות לעידן חדש של ממשל מפוצל בוושינגטון, שיהפוך את טראמפ ל"ברווז צולע" לקראת מרוץ הנשיאות של 2028. מנהיג הדמוקרטים בסנאט, צ'אק שומר, הצהיר כי מדובר בשינוי דורי של מפת הסנאט שישנה את אמריקה.
החל מחודש ינואר צפויים הדמוקרטים לנצל את הרוב בקונגרס כדי לפתוח בחקירות נגד ממשל טראמפ, בני משפחתו ובעלי בריתו, בדגש על מיליארדי הדולרים שהרוויחה משפחת הנשיא מאז חזרתו לבית הלבן, וכן לחסום מינויים שלו לבית המשפט העליון. למרות שבמהלך השבועות האחרונים לקמפיין קרא טראמפ לתומכיו לדמיין שהשם שלו עצמו נמצא על פתקי ההצבעה, עם התבהרות התבוסה כתב הנשיא ברשתות החברתיות כי אילו שמו היה על הפתק, המפלגה הייתה מנצחת בפער עצום.
בניגוד לחששות הדמוקרטים כי ינסה לערער על התוצאות כפי שעשה ב־2020, טראמפ קיבל את הכרעת הבוחר ובירך את יריביו בריאיון לרשת פוקס ניוז, תוך שהוא מבטיח לשתף פעולה בנושאי הגירה אך מאיים להטיל וטו על כל הצעת חוק "מטורפת" שתעבור בקונגרס החדש.
"טראמפ – מהנדס הקריסה הרפובליקנית"
בריאיון ל'ניו-יורק טיימס' טען הנשיא כי המפלה התרחשה אך ורק משום ששמו לא הופיע על פתקי ההצבעה, ולכן המפלגה לא הצליחה להוציא מספיק מצביעים לקלפיות. ברשת 'פוקס-ניוז' הוסיף טראמפ כי הבוחרים פשוט לא אהבו חלק מהמועמדים, והאשים מועמדים שבהם תמך בכך שנלחמו בו ואיבדו את תמיכת בסיס הבוחרים שלו.
אלא שבמפלגה הרפובליקנית לא חיכו זמן רב והחלו להפנות אצבע מאשימה בחזרה אל הנשיא. בכירים ואסטרטגים במפלגה טוענים כי אובדן שני בתי הקונגרס, כולל הפסדים במדינות שמרניות מובהקות כמו טקסס, איווה וקנזס, הוא תוצאה ישירה של החלטות שקיבל טראמפ בשנה האחרונה. המבקרים מצביעים על מדיניות המכסים שלו ועל החלטתו לצאת למלחמה לא פופולרית באיראן, מהלך שהוביל לזינוק באינפלציה ובמחירי הדלק. כמו כן, הם מבקרים את שיקול דעתו הפוליטי של הנשיא, שלטענתם קידם מועמדים חלשים וניהל קמפיין סיום שרק הרחיק בוחרים.
ג'ייסון רו, אסטרטג רפובליקני ממישיגן, כינה את הניתוח של טראמפ "מגוחך" והגדיר את הנשיא בתור "מהנדס הקריסה הרפובליקנית". לדבריו, טראמפ כמעט אתגר את האמריקאים להצביע נגדו.
חבר הקונגרס הפורש מנברסקה, דון בייקון, ביטל גם הוא את דברי הנשיא כ"שטויות" וקבע כי חוסר הפופולריות של טראמפ הוא הסיבה המרכזית להפסד. בייקון תקף את תמיכת הנשיא במועמדים בעייתיים במרוצים קריטיים לסנאט, ובהם קן פקסטון עתיר השערוריות שהובס בטקסס, ודרלין גרהאם, חסרת הניסיון הפוליטי שהפסידה בדרום-קרוליינה לאחר שמילאה את מקומו של אחיה המנוח, הסנאטור לינדזי גרהאם.
מנגד, הנהגת המפלגה בקונגרס שמרה על תגובה מאופקת יחסית. מנהיג הרוב היוצא בסנאט, ג'ון ת'ון מדרום-דקוטה, פרסם הודעה קצרה ששיבחה את הישגי השנתיים הראשונות של הקדנציה השנייה של טראמפ מבלי להתייחס לסיבות המפלה. יושב ראש בית הנבחרים, מייק ג'ונסון מלואיזיאנה, שצפוי לאבד את תפקידו בשנה הבאה, הגן על הנשיא בחריפות וטען כי הדמוקרטים לוקים ב"תסמונת שיגעון טראמפ".
עם זאת, בשטח נשמעו קולות חריפים בהרבה. באוהיו, שבה הפסיד הסנאטור הרפובליקני ג'ון האסטד לדמוקרט שרוד בראון, מתחו תומכי המפלגה ביקורת על סדר העדיפויות של הנשיא ועל פרויקטי הבנייה שלו בוושינגטון, ובהם הקמת אולם נשפים בבית הלבן בעת שהמדינה מתמודדת עם בעיות בוערות יותר. באיווה ובמישיגן, מועמדים שנתמכו על ידי טראמפ, אשלי הינסון ומייק רוג'רס, ניסו להתנער ממדיניות המכסים וקראו לסיום המלחמה באיראן, אך הפסידו גם הם.
דייוויד הולט, ראש עיריית אוקלהומה-סיטי הרפובליקני, כתב ברשתות החברתיות כי מפלגתו פשטה את הרגל מוסרית ואינטלקטואלית, והוסיף כי אינו זוכר בחירות אמצע שקשורות באופן ישיר כל כך לכישלון מוחלט של אדם אחד. קרייג שירלי, יועץ לשעבר בבית הלבן בתקופת רונלד רייגן, סיכם כי מדובר ב"פנס בעין" למפלגה הרפובליקנית, והעריך כי אלמלא המלחמה באיראן והשפעתה על יוקר המחיה, התוצאות היו שונות לחלוטין.
לדברי בכירים לשעבר במפלגה, הציבור שלא יכול היה להצביע ישירות נגד הנשיא בקלפי, בחר לפרוק את תסכולו הכלכלי והביטחוני על מפלגתו, מה שמעלה סימני שאלה כבדים לגבי מידת השפעתו של טראמפ בשנתיים האחרונות לכהונתו.
