כבר שבועות שהבית מתכונן לחתונה של פרוספר הכל ממורק צבוע אפילו ספה חדשה קנו , ההזמנות נשלחו בדואר לפני חודשים רבים ,עוד יומיים פרוספר מתחתן .
הנשים שרות שירים במטבח ממלאות בריקים עם אגוזים ,השקדים נטחנים למרציפן נצבעים ועוגיות הקוקוס מרכינות ראש כדי לקבל זירזוף קטן של סוכריות צבעוניות.
בקצה המטבח ליד התנור יושבת זהרה שמונתה למשגיחה על התנור, מהבוקר היא מוציאה מגשים ומכניסה מגשים של עוגות , בוהה בתנור וחולמת, מידי פעם תעבור לידה אמה תסתכל על הבת היחידה חולמת מעבירה את ידה על המגבת הלחה ,תנוד בראשה בחיוך עצוב ותמשיך.
היא מאוהבת יאמרו השכנות ספק בצחוק , היא מאוהבת יאמר אביה בכעס, ורק היא תשב ותחייך ליד התנור ,היא מאוהבת תאמר לעצמה .
כבר שבוע אינה אוכלת , מזינה את גופה במחשבות מתוקות , שוב הזיכרון מחבק אותה לוקח אותה לשבת האחרונה כשירדה לים עטופה בבגדי השבת שלה ישבה על החול והסתכלה אל הספינות הגדולות שעוגנות בנמל מנסה לנחש מה מאיפה באה האוניה או לאן היא מפליגה.
היא שומעת צעדים שקטים מאחוריה מסתובבת ורואה איש שחור עם חיוך לבן , זהרה בטוחה שזה השטן , תירק באדמה ותבקש עזרה מאלוהים , והשטן של זהרה מחייך אליה , מציג את עצמו , בצרפתית רהוטה , הוא ציילוני בלגיון הזרים , הם עוצרים לכמה שעות בנמל וימשיכו מחר .
לאט הוא מתקרב אליה והיא מתרככת ,עוד מעט הוא יתיישב לידה ויספר לה סיפורים על ארצות רחקות , על נופים אחרים , הנה , הוא אומר נוגע בעדינות בזרועה , תסתכלי מעבר לאופק .
עוד ישבו וידברו, עד שתשמע את פרוספר מחפש אותה , האיש יעלם בחושך לא לפני שילחץ את ידה לשניה אחת יותר כך נדמה לה ,
הנה פרוספר מגיע ,נירדמתי כך היא תאמר , ותחזור נכנעת איתו הבייתה , בלילה כשתעצום עיניים היא תראה את החייל שלה , גם כשתקום ,
בנתיים כולם מתכוננים לחתונה של פרוספר , והיא מרחפת לה בין הרי עוגיות .
שנים אחר כך כשתגיע לארץ ותקים משפחה תספר ברגע נדיר לביתה המתבגרת על החייל מלגיון הזרים ,על אהבה, על מיסתורין , על הים של קזבלנקה.
כל אחת ,יא בינתי ,כך תגיד בעולם שלה באה פעם אחת אהבה כזאת שבאה לערב אחד ,אבל עוטפת את הלילות שלך מחבקת אותם הרבה הרבה אחרי .
