הלייקרס העבירו בקיץ רבע קבוצה לוושינגטון עבור ראסל ווסטברוק, אבל לא עצרו שם: יחד עם כרמלו אנתוני, טרבור אריזה, דווייט האוורד ורייג'ן רונדו – לברון ג'יימס ואנתוני דייויס מקווים להסתער על טבעת נוספת • עם זאת, הסגל של הלייקרס העונה יאתגר את ההנחה שפרנק ווגל הוא מאמן הגנה טוב • סקירה ותחזית
בבייסבול ובכדורסל , מסתובבות להם דמויות מיתולוגיות כמעט ששינו את פני המשחק אותו הם משחקות, ובלעדיהן הוא לא היה נראה כפי שהוא נראה על מרקעי הטלוויזיה של אנשים בכל רחבי העולם שרק מחכים לרגע שאותן הדמויות, השחקנים, יופיעו עליו.
ללוס אנג'לס ללייקרס תמיד היה הילה שכל שחקן בליגה רוצה להיות תחת חסותה, ואין ספק שזה כנראה המועדון שמשך אליו תמיד את השחקנים הכי גדולים, גם אם לא כולם עברו שם. אז מה יש שם היום בעצם ? לברון ג'יימס, אנתוני דייוויס וראסל ווסטברוק, רייג'ן רונדו, כרמו אנתוני ועוד ממש שאר ירקות. האם זה מספיק בשביל להתחרות על אליפות? האם יש מספיק מקום בסטייפלס סנטר בשביל האגו של שלושת הנפילים הראשונים ? רק הזמן יגיד, אבל אם בוא ניגש למקצועי רגע, כי על המסביב אפשר לדבר עד הטרייד דד-ליין.
ראסל ווסטברוק מצטרף לאחד מצמדי הפיק&רול הטובים בליגה (כששניהם בריאים ומשחקים מה שלא קורה מספיק), על מנת להוריד מלברון ג'יימס חלק מנטל הובלת הכדור וארגון המשחק, וכן גם להוסיף נקודות שהיו חסרות ללייקרס משחקנים שהם אינם לברון ואיידי לאורך העונה האחרונה. כשחקן שרודף אחרי מספרים לווסטברוק ישנה היכולת לייצר עבור עצמו וגם עבור חבריו מצבי קליעה טובים, אבל האחוזים שלו עצמו הולכים ויורדים ככל שהגיל עולה ובכך נוצר סימן שאלה גדול לגבי ה-VALUE FOR MONY שיפגין כלייקר.
את הדקות בהן לברון יבלה על הספסל ווסטברוק יבלה בניהול המשחק ואמור להיות הפלור ג'נרל של פרנק ווגל כשג'יימס על הספסל, אבל לא בטוח שמדובר באיש האחראי ביותר לעבודה הקשה הזו, כנראה שאפילו לא בטופ 10 של מי שהיית רוצה שייקח את האחריות כשהמשחק מבולגן, אבל רוב פלינקה מבין דבר או שניים בהתמודדות עם כוכבים ורתימתם למטרה גדולה מהם. לכן יש סיכוי שנקבל ווסטברוק שונה לגמרי ממה שהתרגלנו לראות כמחרב משחקים לטובת סטטיסטיקה אישית
ללברון ג'יימס ואנתוני דייוויס ניתנו 73 ימים לנוח בין האליפות שלקחו, לבין פתיחת העונה מלאת הפציעות שחוו. לברון החמיץ חלק גדול מהמשחקים וערב הפציעה עוד נחשב לאחד המועמדים המובילים במירוץ ל-MVP ואיידי שמאז ומתמיד נחשב לשחקן פציע לקח חלק בעיקר בעידוד הקבוצה מהצד לאורך רוב שלבי העונה, כולל בפלייאוף בו לא שותף בצורה מלאה ולמעשה שיחק תחת מגבלת דקות קשוחה, שעזרה לפיניקס לנצח את הלייקרס בשישה משחקים, ובצדק. השחקן הטוב בלייקרס בדצמבר הקרוב חוגג 37 חורפים (!!) ולמרות שביכולת המשחק זה לא מורגש, ביכולת הפיזית כן מתחילים להיראות ניצני זקנה, אם אפשר לקרוא לזה ככה בכלל. לא בטוח מתי יגיע היום שלברון יתלה את הנעליים אבל עד אז הלקח העיקרי שנלמד עבורו העונה, זה שהתפקיד שלו צריך להשתנות, קבלת הדקות וההחלטות מתי לשחק ומתי לא כבר נהפכות לקריטיות ועם כל הרצון הטוב, הוא יכול ואף צריך לשבת בצד בחלק לא קטן מהמשחקים הכמעט חסרי משמעות של אמצע העונה. כדי שפלייאוף לברון יופיע לפלייאוף 22, לברון של העונה הרגילה צריך לשחק בהילוך שני או מקסימום שלישי, ובכלל לא בטוח שהוא יודע לעשות את זה, אבל רק אלי הכדורסל יודעים מה טמון בהמשך הקריירה של הפנומן הזה.
אצל הלוס אנג'לס לייקרס, הכל בגדול, והקבוצה הזו אולי היא המיקרוקוסמוס הטוב ביותר לארצות הברית של אמריקה. הולכים על כל הקופה, בלי להתחשב בנתונים שבשטח וכשהתוצאה טובה, מדברים על גאונות, כשהתוצאה רעה, מטיחים רפש על כל מי שיש לו קמצוץ של אחריות ואם הניסוי הקטן בלייקרס לא יעבוד, כנראה כוכב הסרט ספייס ג'אם 2 יהיה זה שיחטוף את מרב האש, אבל להיכנס לרשימת המפוטרים או המועברים בטרייד הוא לא יכנס.
קבוצת הנבלים המושלמת
אם כך קבוצת הנבלים המושלמת התאחדה לה לפרק ספיישל בלוס אנג'לס וכל העולם מוזמן לצפות. אל לברון ג'יימס ואנתוני דייויס, פרימדונות בפני עצמן, (מי יותר ומי פחות), הצטרפו כרמלו אנתוני (פרטים אצל ג'ורג' קארל, מאמנו בדנבר שהגדיר בזמנו את השחרור מכרמלו כפיצוץ שלפוחית), ראסל ווסטברוק שזו קבוצתו הרביעית בארבע שנים והנבל הגדול בעיני עדת מעריצי דוראנט, טרבור אריזה, (קבוצה שביעית בשלוש שנים, הגיע ללא פחות מ11 קבוצות בליגה, מהן שלוש לקדנציה שניה כולל הלייקרס, סך הכל 14 קבוצות!!!), ודוויט הווארד, עוד נבל ידוע ומפונק שחווה רנסנס בעונת האליפות האחרונה של הלייקרס, דעך בסיקסרס, ובא לנסות לתקן ולסתום חורים במקום האחרון שהאיר לו פנים.
הזהובים סגולים הוסיפו לקבוצה הקשישה את קנת בייזמור, ווין אלינגטון ומאליק מונק, והוסיפו את קנדריק נאן. שני האחרונים מוסיפים קליעה טובה מחוץ לקשת, הגנה לא רעה לקו האחורי והרבה עומק, כשנאן הוא שחקן עם המון פוטנציאל, ומונק מסוגל לצבור הרבה נקודות בזמן קצר יחסית. למעשה הלייקרס ריכזו קלעי שלוש ממש טובים שנעים סביב ה-40% מחוץ לקשת, שיוכלו לרווח את המשחק בשביל לברון, ווסטברוק ודייויס. גם את לברון ודייויס לא משאירים חופשיים מהטווח הזה.
ווסטברוק, לעומת זאת, הוא קלעי שלוש כל כך גרוע, שצריך לרשום לו איבוד על כל ניסיון שלשה או פולאפ מהמיד-ריינג'. הבעיה העיקרית אצל ווסטברוק, המכונה לעיתים ווסט בריק, היא יכולת קבלת ההחלטות הפשוט אומללה שלו, שממש משחקת כנגדו, וגורמת לו להיראות כסוס טרויאני, לצד יכולת אבודה בהגנה.
הסגל של הלייקרס העונה יאתגר את ההנחה שפרנק ווגל הוא מאמן הגנה טוב, וידרוש ממנו ככל הנראה הרבה עבודה, ושינון הסכמות ההגנתיות שלו שוב ושוב. לטעמי, מאמן הגנה טוב יוכל לגרום לכל קבוצה כמעט להיראות טוב בהגנה במישור הקבוצתי. זה עבד אפילו לנטס בפלייאוף, כאשר בלא מעט משחקים שיתקו את התקפת היריב. צריך כמובן לציין את הרוקטס שהיו קבוצת הגנה מצוינת נגד התקפה קבוצתית, כמו גם את פיניקס 2021, הלוחמים 2015, ועוד קבוצות שהצליחו 'להחביא' את השחקנים הרעים שלהם בהגנה.
אבל העונה הזאת תקום ותיפול על רגלי הזכוכית של אנתוני דייויס והיכולת שלו להישאר בריא. כשהוא בריא ובכושר, הוא אולי השחקן הכי לא עציר בליגה, ואם הוא אכן ישחק בעמדת הציר יהיה ללייקרס מגוון עצום של אפשרויות בשני צידי המגרש. הגבה הוא שחקן הגנה-התקפה אדיר, שיודע לשלוט ברחבות, עם קליעה משלל טווחים, מה שמוסיף לרבגוניות בייצור נקודות, אם זה מהמיד ריינג' הקרוב והרחוק, בפוסט, בחיתוכים לסל, בפיק'נרול, מהשלוש, וגם יכולת להגיע לקו. בהגנה AD מהווה הגנה אדירה של איש אחד, איום אמיתי בחסימות, משנה זריקות עם מוטת ידיים בלתי נגמרת, מטפל מצוין בפיקנ'רול ובעל שליטה אפילו על הפרימטר. אם הוא ישחזר את היכולת מעונת האליפות, הלייקרס יהיו רגועים בהרבה.
איזו ווסטברוק נראה?
וכמובן, העונה הזאת גם תלויה בלברון ג'יימס. הכוכב הכי גדול של הליגה, מתחיל את עונתו ה-19 בליגה הטובה בעולם, כשהוא בן 36 בואכה 37, וידועה האמרה שעוד לא נולד הבן אנוש שיעצור את הזמן. לא הרבה זוכרים, אבל בשליש הראשון של העונה הקודמת, ג'יימס היה מועמד מוביל ל-MVP כשניפק מספרים מצוינים והוליך את קבוצתו למקום השני במערב. אם לברון יצליח לשחזר יכולת כזו הלייקרס יגיעו, ככל הנראה, לגמר הליגה.
שאלה מעניינת היא, האם לברון מסוגל גם להעלות את רמת משחקו בפלייאוף ולנפק משחקים של 30 נקודות ומעלה כמו בפלייאופים קודמים. מול הסאנס, לברון כשל לחלוטין, ולא הצליח לסחוב את קבוצתו הפצועה על כתפיו (תוך שהוא משחרר אמירות דושיות כמיטב המסורת), אם כי נטען שהוא סוחב פציעה חלקית ועדיין לא חזר לכושר מלא (קדימה חגי).
על לברון תיפול גם המעמסה (ביחד עם ווגל) לנהל את האגואים בקבוצה ולנסות לשלוט מעט על בחירת הזריקות של ראסל. אם הקוביות יסתדרו והדברים יתחברו, אנחנו נראה שואו של התקפות בזק מהירות, עם שלשות, לובים ושלל הייליטים, שהכוכבנות העצומה שהתקבצה לה בסטייפלס סנטר יכולה לספק, ושתדהר כל הדרך לאליפות של אנטגוניסטים מהשורה הראשונה של הליגה.
כרמלו אנתוני, אנחנו יודעים, כבר הסתגל למעמד הלא-כוכב/ווטרן שלו, השאלה היא בנוגע לווסטברוק שמגיע לקבוצה בה הוא יהיה כינור שלישי, וכוללת שחקן שמחזיק הרבה בכדור (לברון) והקבוצה היא "שלו".
איזו ווסטברוק נראה? לצד אישיות חזקה כמו ג'יימס, לווסטברוק תהיה הזדמנות של ממש. בנימה אגבית, אם לברון יצליח להשתלט אפילו על ווסטברוק, אולי הוא באמת הגואט… מלו, ראסל ואחרים יגיעו במוטיבציית שיא, על מנת להשיג טבעת ראשונה בקריירה, ויחד עם המוטיבציה של הדואו הראשי של הקבוצה להשיג אליפות נוספת בלוס אנג'לס, הקבוצה תנוע לפי האנרגיות שלה. אם זה יכשל… הכישלון יהיה מהדהד ברמה שפרויקט העגלקטיקוס הקודם בלוס אנג'לס ייראה משחק ילדים לעומת עוצמת הפיצוץ בלוס אנג'לס… אבל בסופו של דבר, היחידים שיכולים למנוע מהלייקרס להגיע לגמר הליגה הם הלייקרס עצמם והפציעות. בקיצור, אפילו לצופה הניטרלי משעמם לא יהיה. הישארו עימנו.
