נשירת שיער פתאומית יכולה להיראות כמו סימן למצב בריאותי מדאיג, אבל לפעמים הגורם לה הוא פשוט לחץ * לידיעת הלחצנים בינינו: אחרי שהתקופה המתוחה עוברת השיער צומח מחדש
בנסיבות רגילות מספרן של שערות הראש הוא בין 100 ל-150 אלף, ולכל זקיק שיער יש מחזור חיים משל עצמו. 90% משערו של מי שלא חווה פגיעה כלשהי מצוי בשלב הגדילה (השלב האנגני) שיכול להימשך שנים, ואם לא מקצרים את השיער באופן יזום הוא יכול להישאר באורכו המלא זמן רב. 10% הנותרים מצויים בשלב הסיום (השלב הקטגני), שאורכו 6-4 שבועות ושבו זקיקי השיער מתחילים להתרופף, או בשלב המנוחה (השלב הטלוגני) שנמשך חודשיים-שלושה ובו השערות מוכנות לנשור ולמצוא את דרכן למברשת השיער, לבגדים או לפתח הניקוז במקלחת.
נשירה יומית של 150-100 שערות המצויות בשלב המנוחה נחשבת נורמלית, אבל נשירה של 100 שערות ויותר בכל חפיפה או סירוק אינה תקינה. איבוד שיער כזה יכול להיות תוצאה של מעבר מוקדם מדי של זקיקי שער משלב הגדילה לשלב המנוחה, והוא עלול להוביל לנשירה מוגברת מקץ חודשיים או שלושה.
בספר "האם אני גוסס/ת?!", מדריך שכתבו הרופאים כריסטופר קלי ומרק אייזנברג בשיתוף המרכז הרפואי ארווינג באוניברסיטת קולומביה, מציינים המחברים: "מתח נפשי בעקבות ניתוחים, איבוד במשקל, לידות ומשברים נפשיים עלול לגרום לזקיקי שיער לעבור מוקדם מדי לשלב המנוחה. מכיוון שאורכו של השלב שלושה חודשים בממוצע, רוב השערות מתחילות לנשור זמן מה אחרי המשבר". אנחנו רק רואים את השיער הנושר אבל לא עולה בדעתנו הסיבה לנשירה ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותה.
לכן, ודאי תשמחו לשמוע שהעניין פתיר. בהנחה שהמאורע שגרם למתח הוא נחלת העבר, אל דאגה – אם הנשירה היא תוצאה של מתח נפשי השיער יגדל מחדש, אבל מומלץ להתאזר בסבלנות, שכן התחדשות הצמיחה ניכרת רק אחרי ארבעה עד שישה חודשים, ומראה השיער המלא מופיע רק כעבור שנה או שנה וחצי. אין דרך לזרז את התהליך, כותבים הרופאים, וחבל לבזבז כסף על תוספי מזון ועל אמצעים לא רפואיים לטיפול בנשירה.
קיימות סיבות נוספות לנשירה נרחבת של שיער בשלב המנוחה, בהן תת פעילות או פעילות יתר של בלוטת התריס. במקרה זה השיער חוזר לצמוח אחרי שמאזנים את פעילות הבלוטה. הפרעות כרוניות או דלקתיות, מחלות אוטו אימוניות וזיהומים כרוניים עלולים גם הם לגרום לנשירה נרחבת.
חוסרים תזונתיים, לרבות חוסר בברזל, באבץ, בחלבון, בחומצות שומן ובוויטמין D יכולים לגרום לאיבוד שיער, וכמוהם גם הגבלה קיצונית בצריכת הקלוריות ודיאטות בזק. בכל מקרה מומלץ מאוד לעבור בדיקות גופניות מקיפות כדי לגלות אם קיים גורם מסוים שאפשר לטפל בו.
נשירת שיער שמצוי בשלב הצמיחה אינה תקינה. במרבית המקרים היא מתרחשת בגלל חשיפה לרעלנים דוגמת תרופות לטיפול בסרטן. נשירה חריגה כזו מורגשת בדרך כלל שבוע-שבועיים אחרי תחילת הטיפול הכימותרפי והיא ניכרת היטב מקץ חודשיים. ברוב המקרים נושר שיער הראש, אבל לפעמים גם שיער הפנים והגוף. צמיחת השיער מתחדשת כמה שבועות אחרי סיום הטיפול הכימותרפי.
גורמים נוספים לנשירת שיער בשלב הצמיחה הם קרינה והרעלת ממתכות כבדות. במקרים אלה קיימת סכנת אובדן שיער תמידי. תרופות נוספות שעלולות להוביל לנשירת שיער הן וארפרין (נמכרת בישראל בשם קומדין), סטרואידים, גלולות למניעת היריון, ליתיום, אמפטמינים ותוספי ויטמין A. ברוב המקרים השיער גדל מחדש אחרי שמפסיקים ליטול את התרופות הללו.
הגורם השכיח ביותר לאיבוד שיער קשור לגיל. הוא אינו קשור למחלות רקע, לחוסרים שונים ולמצבים נפשיים, ומכונה אלופציה אנדרוגנטית (Andregonic alopecia), או פשוט התקרחות גברית או התקרחות נשית. סוג זה של איבוד שיער שכיח במיוחד בקרב גברים לבנים, שמחציתם מתחילים להתקרח לפני גיל 50. נשים לבנות מתחילת לאבד שיער בגיל מאוחר יותר, אך אצל שליש מהן מידלדל השיער עוד לפני שהן מגיעות לגיל 70.
ישנן עוד כמה תרופות שיכולות לסייע במידת מה בטיפול באלופציה אנדרוגנטית. אחת מהן היא מינוקסידיל, קרם למריחה על הקרקפת. תרופות אחרות היא פינסטריד או פרופסיה, טבליות לבליעה שעשויות גם לסייע בהקטנת בלוטת ערמונית מוגדלת ולשפר את זרימת השתן, אבל עלולות לגרום לבעיות בתפקוד המיני אצל 1% מהגברים המשתמשים בהן.
נשים יכולות להיעזר במינוקסידיל כדי לטפל בהידלדלות השיער בגלל אלופציה אנדרוגנטית, אולם חשוב לציין ששיער נושר גם בגלל תסרוקות הכרוכות במשיכה ובהידוק השיער בזנב סוס או בצמות צמודות לראש. זו הסיבה לכך שרופאים ממליצים להשאיר את השיער פזור.
הגורם המסתורי ביותר לאיבוד שיער הוא האלופציה אראטה (Alopecia areata), שבה המערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיער. התוצאה היא קרחות חלקות בקוטר של מטבע שמופיעות במקומות שונים על הקרקפת או בזקנים של גברים, ולעתים נשירת כל שיער הראש או כל שיער הגוף. ברוב המקרים צמיחת השיער מתחדשת בתוך שנה, אך התופעה עלולה להישנות, אומרים הרופאים.
