מהם הקשיים שבהפצת החיסונים החדשים לקורונה? * המדינות ומשרד ההגנה עושים כמיטב יכולתם להתכונן לקראת מבצע החלוקה * הבעיה העיקרית: חלקים ניכרים מן הציבור האמריקאי – אולי אפילו רובו – אומרים שאין בכוונתם להתחסן

לאימלדה גרסיה ממחלקת הבריאות של טקסס יש שני חששות מנוגדים בנוגע לחיסון הקורונה: או שיבואו יותר מדי אנשים ויהיה מחסור בחיסונים, או שחיסונים רבים ישכבו במחסנים מאין דורש. אלו הן שתי הדאגות המטרידות רבים מן המומחים לבריאות הציבור בארה"ב, כאשר 6.4 מיליון מנות של חיסונים מוכנות למשלוח ומחכות רק לאישור מינהל התרופות והמזון – כך מדווח אקונומיסט.
האישור לחיסון של פייזר עשוי להינתן ב-10 בדצמבר, ולזה של מודרנה – שבוע לאחר מכן. ההפצה הנרחבת שלהם תהיה לכל המוקדם באביב הבא, אבל ארה"ב מובילה את הדרך – והלקחים ממנה יילמדו בידי יתר מדינות העולם.
ארגון האספקה הוא המשימה שהוטלה על מבצע Warp Speed, אותו החל ממשל טראמפ בחודש מאי. הוא רכש מראש 100 מיליון מנות מפייזר ומודרנה, חלק ניכר כבר יוצרו ושתי החברות מצפות שיהיו להן 20 מיליון מנות עד סוף השנה. זוהי בערך הכמות הדרושה כדי לחסן את כל עובדי מערכת הבריאות האמריקאית, הניצבים בראש התור. לאחר מכן יבואו מי שחשופים במיוחד לקורונה, כולל עובדים חיוניים (ובהם שוטרים, מורים ונהגי אוטובוסים), דיירי בתי אבות, בעלי מחלות רקע ובני למעלה מ-65. סדר זה, שהוצע בידי המרכז לבקרת מחלות ומומחים אחרים, עשוי להשתנות ממדינה למדינה. התוכנית כרגע היא, שכאשר החיסון יהיה זמין בכמויות גדולות – הוא יחולק בין המדינה ושישה מטרופולינים ענקיים באופן יחסי למספר התושבים.
הלוגיסטיקה של הפצת החיסון ל-330 מיליון אמריקנים תהיה תלויה בכל חיסון, אך זו של פייזר תהיה מורכבת במיוחד, משום שיש לאחסנו בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. מאחר שמקררים כאלו אינם מצויים מחוץ למרכזים רפואיים גדולים, פייזר תפיץ אותם במיכלים מיוחדים הארוזים בקרח יבש ומכילים 5,000-1,000 מנות כל אחד. אבל את הקרח היבש יש להחליף בצורה קבועה, אפשר לפתוח את המיכל רק פעמיים ביום, החיסון מחזיק מעמד במקרר רגיל רק חמישה ימים ויש לדלל אותו בתמיסת מלח. כל אלו מצריכים הכשרה מיוחדת, כאשר צוותי בתי החולים ממילא כורעים תחת הנטל. לכן, ייתכן שחלק משמעותי מן המשלוחים הראשונים של פייזר יירדו לטמיון.
החיסון של מודרנה דומה יותר לאלו הקיימים. יש לאחסן אותו בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות, שהיא הקיימת במקפיאים רגילים לתרופות, ניתן לשמור אותו 30 יום במקרר רגיל, הוא מגיע בחבילות של 100 יחידות ולא צריך לדלל אותו. החיסון יופץ בידי חברת מק'קסון, העוסקת בהפצת חומרים רפואיים ובהם חיסונים, כך שיש לה ניסיון בתחום. כאשר החיסונים יגיעו, יתר הציוד חייב להגיע יחד איתם. מק'קסון תפיץ חבילות מוכנות של מזרקים, מגבונים לחיטוי, כפפות וציוד נוסף הנחוץ לכל חבילה של חיסונים. הממשל אגר ציוד זה לאורך הקיץ, כדי להימנע מחזרה על הפיאסקו של מחסור בציוד מגן בגל הראשון של הקורונה.
חברת אסטרה-זנקה, המפתחת את החיסון עם מדעני אוניברסיטת אוקספורד, אומרת שכבר ייצרה מספיק מנות כדי לספק מאות מיליוני חיסונים בחודש ינואר – בתנאי כמובן שתקבל אישור; החברה טרם הודיעה על תוצאות הניסוי הקליני שלה. חברת Novavax, אשר טענה בשעתו שתוכל לספק 2 מיליארד מנות בשנה הבאה, נאלצה לדחות לפחות בחודש את הניסוי הקליני בשל בעיות בייצור רבבות המנות הדרושות לביצועו. גם החיסון של חברה זו אמור להינתן בשתי מנות. ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהתחילה את הניסוי רק בחודש ספטמבר, אומרת שכפוף לתוצאותיו (הצפויות רק בעוד כחודשיים) – תוכל לספק 100 מיליון מנות עד חודש מארס ומיליארד מנות לאורך השנה הבאה.
המדינות ומשרד ההגנה, המוביל את הצד הלוגיסטי של הפצת החיסון, מתמקדים כרגע בחיסון של פייזר. רשויות המדינות גייסו צוותים שיתנו את החיסונים, הכינו רשימות של עובדי הבריאות ואחרים שצריכים להתחסן ראשונים ומכינות את המערך למעקב אחרי ההתחסנות. הן גם החלו לבצע ניסויים על יבש, תוך הכנסת הזמנות של חיסונים וציוד למערך הלוגיסטי ותרגול של הפעולות שיבוצעו כאשר החיסון יגיע.
החלק הקשה ביותר, צופה אקונומיסט, יהיה לשכנע את הציבור להתחסן. התוכנית היא לספק את החיסונים חינם בכל המקומות בהם ניתנים חיסוני השפעת, כולל בתי מרקחת ומשרדי רופאים. הממשל יממן את החיסון למי שאין לו ביטוח בריאות, והביטוחים המסחריים יממנו אותם למבוטחיהם. אבל מומחי חיסון רבים חוששים, שהגישה של "נכין את זה והציבור יבוא" היא תמימה. סקרים מלמדים על כך שבין 20% ל-60% מהאמריקנים לא יתחסנו. בסקר בין אחיות אמרו רק שליש מהן שיתחסנו מרצונן. חלק מן האמריקנים חוששים שהחיסונים לא יהיו בטוחים משום שפותחו מהר מדי; ספקנות מצד מנהיגים פוליטיים עשתה גם היא את שלה.
בשל כך, יצטרכו כל המעורבים בחיסונים לדעת להשיב על כל השאלות בנוגע לסיכונים, לתועלת, לתופעות הלוואי האפשריות, לאורך תקופת ההגנה ועוד. אלא שההכשרה הזאת טרם החלה, בין היתר משום שמידע חיוני זה יפורסם בידי מינהל התרופות יחד עם אישור החיסונים. בכמה מקומות, כמו וושינגטון, החלו פקידי הבריאות לשוחח עם מנהיגים קהילתיים כדי להתרשם מן התחושות לגבי החיסון. קמפיינים תקשורתיים לעידוד ההתחסנות יהיו חשובים.
כל אלו, מדגיש אקונומיסט, יוצרים אתגרים בלתי מוכרים. הגישה האמריקאית לחיסונים היא פסיבית והיא אינה רגילה למסעות חיסון המוניים. אך הפעם יש חשיבות עצומה במתן החיסון לקבוצות ספציפיות, כמו עובדי הבריאות. כל עבודת ההכנה הזאת היא גם יקרה: ההערכה היא שהמדינות והרשויות המקומיות יזדקקו ל-8.4 מיליארד דולר. המרכז לבקרת מחלות הקציב 6 מיליארד דולר, מהם חולקו עד כה בפועל רק 200 מיליון דולר והובטחו עוד 140 מיליון עד סוף השנה.
אישור התקציב הדרוש עלול ליפול קורבן למאבקי הכוח הפוליטיים בוושינגטון. פיתוח החיסון של מודרנה, שנעשה בארה"ב, הוא ניצחון למדע האמריקאי; חוסר יכולת לחסן מספיק תושבים יהיה כישלון לפוליטיקה האמריקאית.