בין המנוע לבגאז'

מכיוון שאני בן 40 כבר כמה ימים ושעות, וכל הסימנים מראים שאני ממשיך להזדקן גם ברגעים אלו ממש, הנה 10 תובנות על גיל 40:

1. כשאתה נושף על העוגה המשאלה שלך זה שיהיה מותר לך לאכול ממנה גם בשנה הבאה.

 2. אתה חוזר להיפגש עם חברים שלך מאותה סיבה שנפגשת איתם בגיל 10, כדי לשחק פלייסטיישן בשקט.  

3. אתה נמנע ממקומות מאותן סיבות שפעם משכו אותך להגיע אליהם. 

במילים אחרות: ״אחי!!! יש כאן מוסיקה פצצות, ים אנשים, אתה חייב להגיע!״ הפך ל:״אחי!!! רועש פה וצפוף, בוא נלך.״

4. הקולות שיוצאים לך הם אותם קולות מגיל 20, הם רק עברו מחדר המיטות לחדר המדרגות.

5. אתה כבר לא בוחר אוטו לפי המנוע אלא לפי הבגאז׳.  

6. כשאנשים שרים לך ״שתזכה לשנה הבאה״ נדמה לך שאתה שומע קצת היסוס בקול שלהם. 

7. כששואלים אותך פתאום על חבר מהשכבה שלא פגשת שנים, זה משתי סיבות: או שהוא עשה ׳מכה׳ בהייטק, או שהוא חטף התקף לב. 

בשני המקרים אפשר לומר שהוא עשה אקזיט. 

8. צריך ממש מעט כדי להרשים אותך.

למשל, אתה כבר לא מעריץ זמרים או ספורטאים, אלא סתם חברים שדפקו שנ״צ.

9. אם אתה נכנס עם מישהי לשירותים- זו הבת שלך, וזה כדי לנגב לה. 

10. במקום שבו היה פעם מועדון שהיית יוצא אליו פתחו עכשיו סופר-פארם. 

ומה שבאמת עצוב זה שעכשיו אתה מגיע אליו בתדירות יותר גבוהה מאשר בגרסה הקודמת. 

***

ואחד לשנה הבאה: אני חושב ש-40 זה גיל שבו אתה כבר פחות מודאג מלהשיג את מה שאין לך, ויותר מלא לאבד את מה שכבר יש. 

ואתם יודעים מה? זה בכלל לא סימן רע. 

עכשיו תסלחו לי, קבעתי עם חברים לסופר-פארם. 

שנזכה לשנה הבאה.

בתמונה: זר יום-הולדת. בערך.