אחרי ששיחקו לנו ברגשות בשתי מערכות בחירות והפנו אותנו איש נגד אחיו, הגיע הזמן לשנת פיוס • וגם: קריאה לכל המדינות להתאחד ולהעמיד את מארק צוקברג במקומו
אינני מחובבי ראשי תיבות וגימטריות. אבל משהו באותיות של השנה החדשה דורש
התייחסות. אני רואה פה קריאה ברורה: תהא שנת פיוס. השנה שיחקו לנו ברגשות בשתי מערכות בחירות, הפנו אותנו איש נגד אחיו. לא רק ימין־שמאל, גם בתוך כל גוש לא הִרפו.
ניסו לבודד אותנו זה מזה, כאילו אנחנו לא חברה אחת, השורדת כנגד כל הסיכויים באזור הכי מבאס ביקום. כאילו יש לנו המותרות להיות אסופה של יחידים שמתעבים אחד את השני על בסיס מחשבות פוליטיות, נאמנויות אישיות דמיוניות, שיוך עדתי, מקום מגורים, מה לא.
שתהיה שנת פיוס. פיוס דתיים־חילונים, פיוס רפורמים־אורתודוקסים, פיוס גברים־נשים, פיוס ימנים־שמאלנים, פיוס של ימנים עם ימנים מהם, פיוס של שמאלנים עם לא־שמאלנים־מספיק־בעיניהם, פיוס אתיופים־משטרה, פיוס ערבים־יהודים, פיוס גרושות־גרושים, פיוס קורקינטים־הולכי רגל, פיוס טייקונים־דלפונים, פיוס בין האמת לשקרנים, פיוס בין מסדרים למבלגנים. ואם אפשר, ככה בקטנה, פיוס בין מי שאנחנו למי שהיינו רוצים להיות.
יש פיוסים בלתי אפשריים, ולא צריך להתחסד. יש קרבות הכרחיים. אבל כמה מריבות סתם אנחנו מחזיקים כי מלבים אותנו זה נגד זה? אז שבשנה הקרובה, תש"ף, נַ שוּף כמה אנחנו קרובים, ומיודדים, וחיים יחד, ובעלי מטרות דומות, ואין לנו ברירה אלא להרגיע ולהתחיל לחבב את השונה. עשו לכם רשימת שנאות לקראת השנה החדשה, ותמחקו את כל מה שלא הכרחי ממש. תראו כמה מקום לאהבה ייווצר לכם. תהא שנה פשוטה.
גנבו לי את הזהות
אני בנאדם גנוב. לא במובן של פעם, פסיכי־לייט, אלא במובן שגנבו לי את הזהות. זה קרה שלושה ימים לפני הבחירות. מישהו לקח פוסט שכתבתי פעם על נשיאנו האהוב טראמפ – פוסט שאמר בגדול שאני מפלל לכהונה נוספת שלו, כי כל עוד הוא פועל בעולם לטובת עם ישראל, לא אכפת לי כמה הוא אדם בלתי מוסרי ובעייתי – וכתב אותו מחדש על ביבי ושרה.
הגנב שם את שמי על הפוסט המזויף שיצר ושיגר אותו למרחבי קבוצות הווטסאפ, שם הוא רץ בתעבורת שיא. אמנם, מייד כשגיליתי מה נעשה בי פרסמתי פוסט הכחשה, אבל זה כבר לא שינה. הפוסט המזויף הגיע למאות אלפים, ואני מניח שגם השפיע על איך שאנשים הצביעו בסוף. לא תאמינו כמה אנשים פנו אלי בגלל הפוסט הזה, ועדיין פונים, מבררים אם אכן אני כתבתי, או מביעים תמיכה. אנשי ציבור מובילים ביותר הביעו בפרטי תמיכה בפוסט המזויף ואכזבה קשה מזה שאני מתנער ממנו למרות הצלחתו. ממש הצטערתי על כל אחד שאכל את הלוקש וחשב שקראתי לוותר על הערך החשוב ביותר של פוליטיקה בישראל, לטעמי, "והיה מחננו טהור".
לראשונה בחיי אני מרגיש איך זה כשגונבים לך את הזהות. לשמחתי, איש מעולם לא עמד מאחוריי בכספומט וגנב לי את הקוד, איש לא כייס ממני את הדרכון והשתמש בזהותי כדי לבצע פיגוע בברצלונה, איש לא חדר לי למחשב השתמש בפרטים שלי כדי לקנות בעלי אקספרס.
אבל מה שקרה לי עם הפוסט המזויף חמור כאילו מישהו היה טורח להדביק גוף עירום שאינו שלי לתמונת הפנים שלי ומפיץ. לך תוכיח שזה לא אתה, לך תוכיח שיש לך נקודת חן פה ושם, והגוף המודבק אפילו לא דומה. אני מרגיש שאנשים מסתכלים עלי אחרת מאז הפוסט הזה, ולך תפרוס את השקפת עולמך בפני כל עובר אורח.
האמת היא שהייתי צריך ללכת למשטרה. בעיניי זאת עבירה חמורה, ותוצאותיה חמורות. רק שלא בא לי על הישיבה בתור בתחנה בהמתנה ליומנאי, ולא בא לי על הטררם, ואני בספק רב אם בכלל אפשר לתפוס מישהו שהפיץ משהו בשמי בווטסאפ. אין טכנולוגיה שעושה את זה, למיטב ידיעתי. המרחבים הסלולריים מוגנים יתר על המידה מהישג ידו של החוק, מתבצעים בהם פשעים שהדעת לא סובלת במרחבים הישנים. על זיוף צ'ק אפשר ללכת לכלא, על זיוף פוסט – מקסימום נו נו נו.
צריכות המדינות לקרוא לאחד, מארק צוקרברג, בעל הבית של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם גם יחד, ולומר לו – עליך ליצור בהקדם כלים לבירור זהותם של זייפנים ושל מפיצי זיופים, או שכל שירותיך הרעים ייחסמו. יש לך חודש מ־עכ־שיו.
ולבנאדם שהשתמש בשמי כדי להטות בחירות, אני אומר – חכה חכה. פוסט תמיכה מזויף שלך ברשימה המשותפת כבר מוכן, ממתין רק שזהותך תצוף מתישהו, יצורף לטקסט ותישלח ל"צל".
