ארבע נשים שעבדו במשק בית אצל המוזיקאי סמוקי רובינסון טוענות בתביעה כי המוזיקאי תקף אותן מינית ואנס אותן בעת שעבדו עבורו. התביעה הוגשה לבית המשפט העליון של לוס אנג'לס ומבקשת לפחות 50 מיליון דולר פיצויים על התקיפות הנטענות, שלדברי הנשים התרחשו בין השנים 2007 ל-2024, וכן על הפרות עבודה הכוללות סביבת עבודה עוינת, שעות עבודה ארוכות שלא כחוק והיעדר תשלום. רובינסון בן ה-85 טרם הגיב בנושא.
ארבע הנשים טוענות כי רובינסון היה ממתין עד שיהיה לבד איתן באחוזה שלו (בתצלום) בצ׳טסוורת', שכונה בצפון מערב סן פרננדו ואלי בלוס אנג'לס, ואז תוקף אותן מינית ואונס אותן. "אנו סבורים שמר רובינסון הוא אנס סדרתי וחולה, ויש לעצור אותו", אמר עורך הדין של הנשים, ג'ון האריס, במסיבת עיתונאים.
כולן אמרו שבסופו של דבר התפטרו בגלל התקיפות, אם כי במקרים מסוימים זה לקח מספר שנים. כולן ציינו שפחדו לצאת בפומבי בשל חששות מפני התנכלות, בושה ציבורית והשפעות אפשריות על מעמד ההגירה שלהן. "הצורך לספר לבעליהן ולילדיהן על המעשים המבזים הללו מילא אותן בבושה ובמבוכה", אמר האריס. "לכן, לאורך ההתנסויות הנוראות שלהן עם מר רובינסון, כל ארבע הנשים שתקו". הוא אמר שבשל שכרן הנמוך, כולן גם חששו "להפסיד יום עבודה, ולא להיות מסוגלות לשלם שכר דירה או לקנות מזון למשפחותיהן".
כל ארבע הנשים לא חשפו את שמותיהן והן מזוהות כאלמוניות (Jane Does) במסמכי בית המשפט. הן הופיעו במסיבת העיתונאים עם עורכי דינן, אך לא דיברו וכיסו את פניהן במסכות.
התביעה מציינת גם את אשתו של רובינסון, פרנסס רובינסון, כנתבעת, וטוענת שהיא אפשרה את התנהגותו, למרות שידעה על התנהגות מינית פסולה בעבר. היא גם מאשימה אותה בסביבת העבודה העוינת, באומרה שהיא גערה בהן בשפה שכללה עלבונות אתניים.
אישה אחת אמרה שעבדה עבור בני הזוג רובינסון מ-2012 עד 2024, והותקפה לפחות 20 פעמים בתקופה זו. אחרת אמרה שעבדה עבורם מ-2014 עד 2020, והותקפה לפחות 23 פעמים. אחרת אמרה שעבדה עבורם במשך שנה לפני שהתפטרה ב-2024 והותקפה לפחות שבע פעמים. האישה הרביעית, שאמרה שתפקדה גם כעוזרת אישית, מעצבת שיער וטבחית של פרנסס רובינסון, עבדה עבורם במשך 18 שנים לפני שהתפטרה ב-2024. היא ציינה חוויות דומות לאלו של הנשים האחרות, אך לא אמרה כמה פעמים הותקפה.
הנשים, שחלקן עבדו עבור בני הזוג רובינסון בו זמנית, גם הסתירו את סיפורי התקיפות זו מזו, אמרו עורכי הדין. הן סירבו לתת פרטים במסיבת העיתונאים על איך הן יצאו בפומבי וגילו שיש אחרות שהותקפו.
התביעה מבקשת פיצויים על בסיס תקיפה מינית, תקיפה, כליאת שווא, אלימות מגדרית והאשמות אחרות. "ברור שאין סכום כסף שיכול לפצות את הנשים האלה על מה שמר רובינסון העביר אותן", אמר האריס. אבל הוא אמר ש-50 מיליון דולר מוצדקים "בהתבסס על חומרת ההתנהגות המבזה והנתעבת של מר רובינסון".
עורך דין נוסף מטעם התביעה, הרברט היידן, אמר שלמרות שהן הרגישו שהתקיפות ראויות לחקירה פלילית, הנשים לא הגישו תלונות למשטרה, בהתבסס על אותם פחדים שמנעו מהן לצאת בפומבי.
רובינסון, חבר הן בהיכל התהילה של הרוק אנד רול והן בהיכל התהילה של כותבי השירים, היה בין יוצרי הלהיטים הגדולים ביותר של שנות ה-60 — הן עם להקתו המיראקלס והן כאמן סולו, עם שירים כמו Tears of a Clown ו-The Tracks of My Tears. הוא היה חלק מרכזי מתעשיית המוזיקה של חברת התקליטים מוטאון בעיר הולדתו דטרויט כאמן, מפיק וכותב שירים לאמנים אחרים.
