הטפיל שממשיך להתפשט בארה"ב: התפרצות מחלת מעיים חמורה מתרחבת כעת ליותר ממחצית ממדינות ארה"ב, עם כמעט 7,000 חולים מאומתים או חשודים. המחלה גורמת לשלשולים מימיים קשים שעלולים להימשך שבועות, ובחלק מהמקרים מובילים להתייבשות ולאשפוז. למרות החשד הגובר לתוצרת טרייה, בעיקר חסה וירקות סלט, הרשויות עדיין לא איתרו את מקור הזיהום המדויק.
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות פרסם ביום שלישי עדכון חריג ולפיו מאז 1 במאי התקבלו דיווחים על 1,645 מקרים מאומתים של ציקלוספוריאזיס שנרכשה בתוך ארה"ב, ועוד יותר מ-5,100 מקרים שנמצאים בבדיקה וזקוקים לאימות נוסף. המקרים דווחו מ-34 מדינות, ו-141 חולים אושפזו. עד כה לא דווח על מקרי מוות.
החשד מופנה לחסה ולירקות סלט
המוקד המרכזי הוא מישיגן, שם דווחו כבר 3,309 מקרים. משרד הבריאות של המדינה מסר שחקירת ההתפרצות מצביעה בשלב זה על חסה או ירקות סלט כמקור אפשרי, אך הדגיש שמזונות אחרים עדיין לא נשללו. לא זוהו סוג מסוים של תוצרת, מגדל, ספק או מפיץ, ולכן לא פורסמה קריאה רשמית להחזיר מוצר מהמדפים.
החשד לחסה ולירקות סלט עלה לאחר יותר מ-1,000 ראיונות שערכו חוקרי בריאות עם אנשים שנמצאו חיוביים לטפיל. החולים נשאלו מה אכלו, באילו מסעדות ביקרו, היכן קנו מזון ואילו מוצרים היו ברשימות הקניות שלהם. במישיגן אומרים שהממצאים מצביעים על כך שמדובר ככל הנראה בשרשרת אספקה רחבה יותר ממסעדה אחת או חנות אחת.
תקופת הדגירה מקשה לאתר את מקור הזיהום
החקירה מורכבת במיוחד משום שמחלת הציקלוספוריאזיס אינה מופיעה מיד לאחר האכילה. מרגע אכילת מזון מזוהם ועד הופעת התסמינים עשויים לחלוף ימים אחדים ועד כשבועיים. המשמעות היא שחולה שמגיע לרופא היום נדרש לשחזר לעיתים מה אכל לפני שבוע או יותר, לא פעם בכמה מקומות שונים.
מהו הטפיל וכיצד הוא עובר?
הטפיל שגורם למחלה נקרא ציקלוספורה קייטננסיס. מדובר בטפיל מיקרוסקופי שעובר בדרך כלל דרך מזון או מים שזוהמו בחומר צואתי. בהתפרצויות קודמות בארה"ב נקשר הטפיל לפירות יער, סלטים ארוזים, חסה, כוסברה, בזיליקום, בצל ירוק ואפונת שלג. ברוב המקרים מדובר בתוצרת טרייה שנאכלת ללא בישול, ולכן קשה יותר להשמיד את גורם הזיהום לפני האכילה.
המחלה מתבטאת בעיקר בשלשול מימי קשה, לעיתים תכוף מאוד ולעיתים בלתי נשלט. החולים עלולים לסבול גם מעייפות חריגה, בחילות, כאבי בטן, התכווצויות, גזים, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, כאבי גוף ולעיתים חום נמוך. חלק מהחולים מתארים תחושה דמוית שפעת בתחילת המחלה, ורק לאחר מכן מופיע השלשול המשמעותי
המאפיין המדאיג הוא משך המחלה. בניגוד לקלקול קיבה רגיל או לנגיף מעיים שחולפים לרוב בתוך ימים ספורים, ציקלוספוריאזיס עלולה להימשך שבועות ללא טיפול. אצל חלק מהחולים התסמינים נחלשים לזמן קצר ואז חוזרים, מה שעלול לעכב את האבחנה ולגרום לאובדן נוזלים ממושך.
הטיפול המקובל והסיכון להתייבשות
הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה מסוג טרימתופרים וסולפמתוקסזול, המוכרת בשם המסחרי באקטרים. הטיפול ניתן לאחר אבחון או כשקיים חשד קליני משמעותי, בהתאם לשיקול הרופא ולמצב החולה. אנשים עם אלרגיה לתרופות ממשפחת הסולפה זקוקים להתייעצות רפואית פרטנית, משום שהחלופות פחות מבוססות.
הסיכון המרכזי במחלה הוא התייבשות, בעיקר אצל ילדים, קשישים, נשים בהיריון ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. יש לפנות לבדיקה רפואית כששלשול מימי נמשך יותר מכמה ימים, כשמופיעה חולשה חריגה, סחרחורת, ירידה בכמות השתן, יובש בפה, דופק מהיר, דם בצואה, חום גבוה או כאב בטן משמעותי.
הרשויות מעריכות שמספר החולים עוד יעלה
המרכז לבקרת מחלות מדגיש שהמספרים צפויים להמשיך לעלות, בין היתר בשל פער של עד כשישה שבועות בין תחילת התחלואה לבין הגעת הדיווח המלא לרמה הפדרלית. במילים אחרות, חלק מהמקרים שמופיעים כעת החלו כבר בשבועות הקודמים, וחלק מהמקרים החדשים יתועדו רק בהמשך.
בשלב זה אין הוכחה שכל המקרים בארה"ב קשורים למקור אחד. הרשויות חוקרות כמה צברי תחלואה, ובוחנות אם יש קשר בין מקרים בקנטקי, מישיגן, אוהיו ומערב וירג'יניה. במקביל דווחו מאות חולים גם בניו יורק, ובניו יורק סיטי לבדה דווח על יותר מ-400 מקרים מאז תחילת עונת ההתפרצות.
שטיפה מפחיתה סיכון, אך אינה מבטיחה הגנה מלאה
מומחים לבריאות הציבור מזהירים שהטפיל קשה להסרה מתוצרת טרייה. שטיפה במים זורמים עשויה להפחית את הסיכון, אבל לא מבטיחה סילוק מלא. השריה בחומץ, שימוש בתכשירי שטיפה לירקות או שטיפה מהירה מתחת לברז אינם נחשבים פתרון ודאי.
ירקות קשים ניתן לשפשף במברשת נקייה, ועלים חיצוניים של חסה מומלץ להסיר. בישול הוא הדרך היעילה ביותר להשמיד את הטפיל, אבל כמובן שלא כל ירק סלט עובר בישול לפני צריכתו.
הרשויות בארה"ב ממליצות בשלב זה להקפיד על שטיפה יסודית של תוצרת טרייה, לשמור ירקות חתוכים בקירור, להפריד בין מזון נא למזון מוכן לאכילה, ולפנות לבדיקה כשמופיעים שלשולים ממושכים לאחר אכילת סלטים או תוצרת טרייה.
עד לזיהוי מקור ההתפרצות, לא פורסמה הנחיה להפסיק לצרוך חסה או ירקות סלט, אבל במישיגן ממליצים להעדיף ראשי חסה שלמים, להסיר את העלים החיצוניים ולשטוף היטב את העלים שנותרו.
