התקפות אנטישמיות של תומכי חמאס בלוס אנגלס נגד ישראלים ויהודים הפכו לעניין שבשגרה. לייבור דיי, אמריקה עצרה. לא עבודה, לא בנקים, לא מסחר. יום שמסמל את כבודו של הפועל הפך ליום חופש לאומי. אלא שבאותו זמן ממש, מי ש״עבדו״ שעות נוספות ובמרץ רב היו אותם פורעים אנטישמים שתקפו ישראלים באמצע הרחוב, באור יום, בלב סנטה מוניקה. במקום שבו אמורה לשרור חירות וביטחון אישי, ישראלים ויהודים מותקפים כי הם מרימים שלט בעד החזרת החטופים. צעיר ישראלי שהפגין עם חבריו הותקף פיזית, זוג יהודים שצעדו ברחוב הותקפו אף הם.
האימה מתפשטת – והאדישות של השלטונות רק מזינה את האלימות.האם יהודי לוס אנג׳לס עומדים לפני תקופה שחורה? ההיסטוריה חוזרת על עצמה. בכל פעם שישראל נלחמת על חייה השנאה העתיקה והמכוערת מתעוררת גם כאן. כך היה ב־2021 במבצע “שומר החומות”, כשיהודים הותקפו במסעדות בעיר. כך היה אחרי 7 באוקטובר 2023, כשבתי ספר, בתי כנסת ועסקים יהודיים הפכו למטרות. וכך גם עכשיו קיץ 2025 בלב סן פרננדו ואלי.
גל האירועים האחרון אצלנו בוואלי:
30 באוגוסט – אנסינו, Mitzvah land: צלב קרס רוסס על דלת החנות. הרב יוסי סיפר לי שהמשפחה נסערת. מעל 30 שנה הם תומכים בקהילה, ועכשיו הם עצמם הפכו למטרה.
16 באוגוסט – וודלנד הילס, ליד IAC: גרפיטי נאצי רחב היקף – צלבי קרס, סמלי SS והמילה burn. המשטרה חוקרת כפשע שנאה.
17–18 באוגוסט – טרזנה, Wilbur Charter School: כתובות נאצה רוססו על שלט בית הספר. הוסרו, נפתחה חקירה.
סוף אוגוסט – אנסינו, פארק שכונתי: כתובות אנטישמיות נוספות. העירייה מחקה, LAPD תגבר סיורים.
ווינטקה – Falafel Land:
הזוג שמפעיל את ה'פלאפל טראק' הגיע בבוקר וגילה צלב קרס על העמוד חשמל ממול. הם היו בהלם ואז התרחשה סצנה הוליוודית אמיתית: אשה אמריקאית לא יהודיה הגיעה מחקה את הסמל וריססה במקומו מגן דוד. “זה החזיר לנו את האור ליום כולו”, הם סיפרו לי.
לא מזמן, כאן בלוס אנג’לס, במסעדה מקומית, נכנסו מספר בריונים ערבים למסעדה כשהיא מלאה בסועדים ושאלו בקול מאיים: “מי כאן יהודי?” המסעדה קפאה. אף אחד לא העז לזוז. ואז, מאחד השולחנות קם בחור ישראלי, הביט להם ישירות בעיניים ואמר: “אני. אני יהודי. אני ישראלי.” הם גררו אותו החוצה, בטוחים שמצאו טרף קל. אבל ברגע שהדלת נסגרה התמונה התהפכה. אותו בחור הפך לאריה. הפורעים הערבים רק אז גילו לתדהמתם שהם נפלו על לוחם ימ״מ שהגיע לפני יומיים לחופשה משפחתית קצרה מישראל. הוא נלחם בהם בעוז ובגבורה, אחד מול חמישה. פירק להם את העצמות בנחישות, כל אגרוף וכל בעיטה היו מלויים בהיסטוריה של אלפי שנים. הפיל אותם לרצפה אחד אחרי השני, עד שהמשטרה הגיעה , לא כדי לעצור אותו, אלא כדי להזמין אמבולנסים שיפנו את “הפסולת הלא אנושית” הזאת לבתי החולים. ובפנים, בתוך המסעדה, אנשים בכו. לא דמעות פחד אלא דמעות גאווה. כולם שם ראו מול עיניהם את האמת: אנחנו עם שלא מרים ידיים ולא נכנע.
הרב יוסי מ"מצווה לנד" אמר לי השבוע: “לא כל עסק קטן יכול להרשות לעצמו להציב מאבטח חמוש.” צודק הרבי. לכן לדעתי, הגיע הזמן שגופים גדולים, קרנות וארגונים שמקבלים תרומות יעמדו לצד העסקים הקטנים ויממנו עבורם אבטחה חמושה. זה לא מותרות אלא צורך קיומי. במיוחד בשעה שישראל נלחמת והאנטישמיות מתפרצת:
* מאבטחים חמושים – איפה שאפשר. חברות אבטחה ישראליות בלוס אנג’לס מנוהלות ע”י יוצאי יחידות מיוחדות כמו ISDS, Sentinel Group, XPress Protection
* מוקדי כוח קהילתיים – CSS, IAC Security, Jewish Federation Security.
* מצלמות HD ולחצני מצוקה ישירים ל־LAPD.
* סיוע כלכלי מהקהילה הרחבה – כדי שגם העסקים הקטנים יעמדו מוגנים.
חז”ל אמרו: “כל ישראל ערבים זה בזה”. הפגיעה במצווה לנד, בפלאפל לנד או בבית ספר בטרזנה היא לא מקומית. היא חלק מהסיפור ההיסטורי היהודי העולמי.
אנחנו עם שלא מפחד, שלא מוותר. שיודע להפוך כל ניסיון הפחדה להוכחה שאנחנו נצחיים. עם ישראל חי כאן בלוס אנג’לס, בישראל, ובכל מקום בעולם. והשרשרת שלנו? היא לא תישבר לעולם. אסור לנו כקהילה לעבור על זה בשתיקה. הגיע הזמן להתארגן ולארגן הפגנת תמיכה בישראל ברחוב הראשי של הוואלי כדי למסור מסר ברור לאנטישמיים: אנחנו לא מפחדים מכם!