ראש המודיעין הלאומי טולסי גאברד הגיבה להתפטרותו של ג'ו קנט ראש המרכז הלאומי ללוחמה בטרור, וציינה כי הנשיא טראמפ ״בחן בקפידה את כל המידע שלפניו והגיע למסקנה שמשטר האייתוללות הטרוריסטי באיראן מהווה איום מיידי״. זו הייתה התבטאותה הפומבית הראשונה של גאברד מאז פרוץ המלחמה, בה התייחסה לטענותיו המרכזיות של קנט, אך לא הזכירה את שמו. גבארד, שעומדת מאחורי המינוי של קנט, נחשבת לאחד הקולות הבולטים בממשל נגד מעורבות צבאית אמריקאית במזרח התיכון והעריכה בעבר כי איראן לא שואפת להשיג נשק גרעיני.
גבארד הוסיפה כי ״משרד מנהל המודיעין הלאומי אחראי לסייע בתיאום וריכוז המודיעין כולו, על מנת לספק לנשיא את המידע הטוב ביותר האפשרי לקבלת החלטותיו״, וכי ״באחריותו של מפקד העל לקבוע מהו ומהו לא איום מיידי, ואם לנקוט בפעולה שהוא רואה כנחוצה להגנה על ביטחון חיילינו והעם האמריקני״. היא עצמה הציגה את תפקיד המשרד ככזה שמספק מידע, והתייחסה רק לקביעתו של טראמפ, לא להערכת המודיעין של הארגון בראשו היא עומדת.
כתב הוושינגטון פוסט ג'ון הדסון חשף פרטים חדשים על השתלשלות הפרשה: קנט וגבארד נפגשו עם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בבית הלבן כבר ביום שני, וקנט הציג בפניו את מכתב ההתפטרות. לפי הדסון, ואנס ניסה לשכנע אותו לחזור בו ועודד אותו לדבר עם ראש הסגל ועם הנשיא לפני שיקבל החלטה סופית, וביקש ממנו ״לנהוג בכבוד כלפי הנשיא״. דוברו של ואנס מסר בתגובה כי הוא ״מאמין שצוות הביטחון הלאומי חייב להישאר מגובש, לסמוך אחד על השני, ולהימנע מלדבר עם התקשורת על דיונים פנימיים״. ואנס עצמו הצהיר כי ״השאיפות הגרעיניות של המשטר האיראני סיכנו ללא ספק את ארה״ב, ומנהיגותו של הנשיא טראמפ הופכת את מדינתנו לחזקה ובטוחה יותר״. יש לציין כי ואנס, כמו גבארד וקנט, נתפס כאחד הדמויות המרכזיות בממשל המחזיקות בעמדות בדלניות ותומכות בריסון של המעורבות האמריקאית במזרח התיכון.
קנט פרסם את מכתב ההתפטרות שלו ברשת X וכתב כי ״אינני יכול בלב שלם לתמוך במלחמה המתמשכת באיראן. איראן לא היוותה איום מיידי על מדינתנו, וברור שפתחנו במלחמה הזו בשל לחץ מצד ישראל והלובי האמריקני החזק שלה״. קנט האשים בכירים ישראלים ואנשי תקשורת אמריקניים בניהול ״מסע דיסאינפורמציה״ שנועד ״להונות את הנשיא להאמין שאיראן מהווה איום מיידי״, והוסיף כי ״זו אותה הטקטיקה שבה השתמשו הישראלים כדי לגרור אותנו למלחמה בעיראק הקטסטרופלית״.
קשרים לימין הקיצוני והגזעני
קנט, בן 45, שירת 20 שנה בצבא האמריקאי, ביניהם 11 סבבי לחימה בעיקר בעיראק, ולאחר שחרורו עבד ב-CIA. אשתו הראשונה, שאנון, שירתה בצי האמריקני ונהרגה בפיגוע התאבדות של דאעש במנבג׳ שבסוריה בינואר 2019. לאחר מותה פנה לפוליטיקה והתמודד פעמיים על מושב בקונגרס מטעם הרפובליקנים, אך הפסיד בשתיהן. בפברואר 2025 מינה אותו טראמפ לראש המרכז הלאומי ללוחמה בטרור, ומינויו אושר בסנאט ביולי 2025 בהצבעה של 52 מול 44 לאורך קווי החלוקה המפלגתיים.
קנט נתפס כסמן קיצוני בדלני גם בתוך תנועת MAGA, והואשם בקשרים לקבוצות ימין קיצוני גזעניות ואנטישמיות. במהלך תהליך אישור מינויו טענו הדמוקרטים כי אימץ תיאוריות קונספירציה, ובהן שה-FBI היה מעורב בהסתערות על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר, וכינה את האסירים שנעצרו בעקבותיה ״אסירים פוליטיים״. ב-2021 קיים שיחה עם ניק פואנטס, מכחיש שואה שהגדיר את עצמו ״מעריץ של היטלר״, ושכר חבר בארגון ״פראוד בויז״ כיועץ קמפיין.
בנוסף, הוא ספג ביקורת בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה על עמדות אנטי-ישראליות, ובהן הטענה שקבלת תרומות מ-AIPAC שמה את האינטרסים של ישראל לפני אלה של ארה״ב. הוא כינה את דרישותיו של פוטין שהובילו לפלישה לאוקראינה ״סבירות מאוד״, וכתב כי זלנסקי ״עלה לשלטון באמצעות מהפכה אמריקנית״.
ראיון מהיר לטאקר קרלסון
דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט הגיבה בחריפות וכתבה כי ״יש הרבה טענות שקריות במכתב הזה״, ו״שאיראן לא היוותה איום מיידי על מדינתנו. זו אותה הטענה השקרית שהדמוקרטים וחלק מהתקשורת הליברלית חוזרים עליה שוב ושוב״. לוויט הוסיפה כי ״לנשיא טראמפ היו ראיות חזקות ומשכנעות שאיראן עמדה לתקוף את ארצות הברית ראשונה״, וכי ״הטענה האבסורדית שהנשיא קיבל את ההחלטה בהשפעת גורמים אחרים, אפילו מדינות זרות, היא מעליבה ומגוחכת״.
טראמפ עצמו התייחס להתפטרות במהלך פגישה בבית הלבן ואמר: ״קראתי את ההצהרה שלו, זה טוב שהוא בחוץ״, והוסיף: ״מישהו שעובד איתנו ואמר שאיראן לא איום? לא רוצים אנשים כאלה״.
לפי הדיווחים, קנט צפוי להתראיין השבוע אצל המגיש האנטי-ישראלי והאנטישמי טאקר קרלסון, שמיהר לגבות אותו כבר היום וכינה ״האיש האמיץ ביותר שאני מכיר. הניאו-קונים ינסו עכשיו להשמיד אותו על כך. הוא מבין את זה, ועשה את זה בכל זאת״.
הואשם בהדלפות והודר מתדרוכים
לא רק ההתפטרות עוררה סערה אלא גם תוכן המכתב, בעיקר על רקע הטענות שהעלה קנט במכתבו כי ישראל ו״הלובי האמריקאי החזק שלה״ גררו את ארה״ב למלחמה באיראן, והאשמה חסרת הבסיס שישראל הובילה גם למלחמה בעיראק. מנהיג הרפובליקנים לשעבר בסנאט, מיץ׳ מקונל, תקף בחריפות וכתב כי ״האנטישמיות הארסית במכתב ההתפטרות שלו מוכיחה שקנט אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו. בדלנים ואנטישמים אין להם מקום בשתי המפלגות, ובוודאי לא בתפקידי אמון בממשלה״. חבר בית הנבחרים הרפובליקני דון ביקון היה קצר יותר: ״אנטישמיות היא רוע שאני שונא, ואנחנו בהחלט לא רוצים אותה בממשלנו״.
עמוס הוכשטיין, לשעבר בכיר בממשל ביידן שתיווך את הסכמי הגבול עם לבנון, כתב ברשת X כי קנט הוא ״ניאו-נאצי גזעני ידוע, ואף אחד לא אמור לייחס משקל לדבריו״. טיילור בודוויץ׳, סגן ראש הסגל לשעבר של הבית הלבן, היה בוטה אף יותר: ״קנט הוא נרקיסיסט משוגע שהיה במרכז הדלפות ביטחוניות, ולעיתים נדירות, אם בכלל, הפיק עבודה של ממש. הוא בילה את כל זמנו בניסיון לחתור תחת שרשרת הפיקוד ולערער את הנשיא. זו לא התפטרות מתוך עקרון, הוא פשוט רצה לעשות רעש לפני שמפטרים אותו״.
לפי דיווח בפוקס ניוז, קנט נחשד בממשל כמקור להדלפות ביטחוניות והודר מתדרוכי הנשיא בשבועות שקדמו להתפטרותו. שגריר ישראל לארה"ב, יחיאל לייטר, בתגובה מרומזת על התפטרותו של ראש המרכז הלאומי ללוחמה בטרור ג'ו קנט: "זה לגיטימי לחלוטין שמישהו, ישראלי, אמריקני או אזרח העולם, יתנגד לפעולות נגד המשטר האיראני. זה אפילו ראוי להתפטר אם אתה מתנגד לכך, אם יש לך עמדה מסוימת ואתה מתפטר בגללה".
לדבריו :"אבל מה שלא ראוי, מה שהוא לחלוטין בלתי מוסרי ובלתי מתקבל על הדעת, הוא להתפטר ואז להפיל את האשמה על היהודים. להאשים את היהודים בכל דבר שאתה לא אוהב – יש לזה שם, יש לזה היסטוריה, ושניהם מכוערים".
