איך בכל זאת אנחנו ממשיכים את החיים כפי שהכרנו אותם קודם, עכשיו בתקופת הקורונה? * על אנשים טובים באמצע הדרך שמתקשרים למען ישראל בזום
לקח חשוב צריך ללמוד מאויבינו – הם ממשיכים במעשיהם, למרות קשיים, כשלים, מתקפות ואתגרים גדולים וקשים. כך לדוגמא סין ממשיכה את מאמציה לחדור לארצות בהן היא מעונינת, בין אם זה בניית נמל, תשתיות או קניית חברות יש אומרים שהסינים במסע קניות של ארה״ב, ושהיא הסיבה לכך שהשווקים הכספיים והבורסות עולים ועולים. (בחדשות: מספר מבקשים לראשונה דמי אבטלה מרקיע שחקים, כך גם הבורסה. מספר המתים והנדבקים שוברים כל שיאים, כך גם הבורסה.)
אם סין אינה מצטיירת כאויב, איראן ממשיכה בתוכניות הגרעין, החלל וההתפשטות הגלובלית שלה. איראן מנצלת את המצב לטובתה, כשהיא קוראת למדינות העולם להפר את העיצומים נגדה ״על בסיס הומנוטרי.״ איראן אשפית בסיבוב המציאות והצבתה בצורה המשרתת את מטרותיה. כך לדוגמא, המרוץ לפיתוח הגרעין האיראני הוא לצרכי אנרגיה בלבד (המדובר ביצרנית נפט משמעותית, עם רזרבות אדירות, אך עובדות אף פעם לא עצרו את אירן מהפצת פרופוגנדה שיקרית ומסולפת).
אם אויבינו לא חדלו מפעול, כמובן גם אנחנו חייבים להמשיך בפעילות. כמה טוב שיש לנו את צה״ל, ושם כאמור ״הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל״ (תהילים קכ״א:4) הלכה למעשה.
חזית שעדיין פרוצה לחלוטין במערך ההגנה על מדינת ישראל היא חזית הדיפלומטיה הציבורית. הנה שתי יוזמות של פעילות בשטח בחזית זו.
מתוקה בנג׳מין: מקשרת את דור ההמשך
הראשונה היא פרי יוזמתה של מתוקה בנג׳מין מלוס אנג׳לס, עד לאחרונה האחראית על בתי הספר היהודים של מילקן בעיר וצומת חשוב בו הצטלבו תמיד פעילים וארגונים ״פרו-ישראלים״ וכוח וכסף של מילקן ודומיו. מיד עם פרישתה היא קיבצה ועד מנהל לארגון קשר-ישראל ״Connect Israel״ שמטרתו לצוות אנשי מקצוע עם מקביליהם בארץ.
נזכור שהעולם היהודי בארה״ב, לא כולל את העולם האורתודוקסי, פרושו ההליך הבא: חינוך יהודי עד גיל בר- או בת-מצווה, עזיבת הילדים לחלוטין מאותה נקודה עד להגעתם לאוניברסיטה, שם הם מוצאים את עצמם לא מוכנים ומותקפים בצורה אכזרית ויעילה עד מאד, עד כדי כך שהם מסתירים או מסירים כל סממן יהודי ומתרחקים מהיהדות ומכל קשר עם ותמיכה בישראל.
בשנים האחרונות כשהתברר עד כמה קריטי להשיב מלחמה שערה באוניברסיטאות, קמו להם ארגונים לא מעטים הפעילים שם. יש אומרים שעדיין הפעילות מצומצמת מדי ולא יעילה, שארגון הלל הוא שמאלני מדי, ש-Stand With Us משווקים יותר מהנוכחות שיש להם באמת, ש-ZOA ו-CAMERA וכו׳ אינם אפילו זרעים עפים ברוח וששאר הגופים גורמים לנו נזק יותר מאשר תועלת. עם זאת, ברור שהמצב נהיה כל כך גרוע, שכל תשומת הלב והמשאבים הופנו לקמפוסים.
באה מתוקה ואמרה, מה קורה לאותו דור, אחרי שגדל ובגר וסיים את לימודיו ויצא למעגל העבודה ואולי אפילו כבר התחתן והחל להקים משפחה? אותו דור עסוק עכשיו בתעסוקה, משכורת, כסף ומשפחה. חייו אינם קשורים לישראל. (זה אגב בדיוק אותו דור שיצטרך לתרום כדי להמשיך את פעילות כל הגופים שתומכיהם נהיים מבוגרים יותר. דור הולך ודור בא, והדור החדש לא קשור לישראל, עובדה המחייבת פעילות לשינוי המצב הקיים.)
מתוקה הקימה קבוצה של צעירים ומקביליהם באותם תחומי עיסוק ועניין בארץ, כדי שתהיה שפה משותפת, הן מקצועית והן חברית, ופתחה על ידי כך עולם ומלואו לקבוצה הראשונה. הכוונה היתה שבנוסף לפעילות שוטפת, יהיה פגש אחת לשנה בארץ, והנה, בא לו קוביד-19 ושיבש את התוכנית לשנה זו.
מה עושים בכל זאת? הקבוצה של מתוקה נמצאת תחת התקפה בלתי פוסקת, והחברים בה עצמם מנסים לנפות את כל מה שמוטח בפניהם. כרגע בארה״ב הדבר היחיד החשוב הוא חיי שחורים (זכויותיהם, פיצויים על עבדות, חלוקה מחדש של העושר בארה״ב, וכו׳), וסיסמת השעה היא ״צדק חברתי!״
אויבינו הפלסטינים יצרו שיתופי פעולה המבוססים למראית עין על רעיונות ואידיאלים זהים עם השחורים בארה״ב, וכך ישראל והיהודים הם האויב הראשי, שכן הם (אנחנו) מייצגים את שיטת ושלטון האפרטהייד — הלבנים העושקים, מתעמרים, גונבים ומנצלים — אותו — ואותם — חייבים לחסל.
ישראל גם קשורה לנשיא המתועב, השנוא, המחליא -טראמפ-הנשלט-כמו-בובה-על-ידי-יהודים (דוגמת מרים ושלדון אדלסון ואייפא"ק). השנאה כה גדולה שהיא הופכת לדבר מוחשי, פיזי, וצורך ממשי לפגוע במישהו, כי כרגע אי אפשר לפגוע בנשיא. היהודים וישראל הם התחליף, הפרוקסי, הבובה המיצגת את השנוא מכל.
כך מוצאים את עצמם חברי דור ההמשך של יהדות ארה״ב אובדי עצות. אין בידם את הכלים להתמודד עם מה שקורה – לא את ההיסטוריה, לא את הנסיון וודאי לא את היכולת להבין ולקשר ליהדות (שכן הם רחוקים מהיהדות אותה הם מכירים בשטחיות בלבד). איך לדוגמא הם יכולים להתמודד עם ה״סיפוח?״ זו תוכנית טראמפ וישראל לא עושה דבר ללא אישורו. כך שסיפוח חייב להיות דבר רע ונורא. עצם המילה עצמה מראה שישראל עומדת פעם נוספת לגנוב שטח ארץ שלא שייך לה, ולשעבד את המקומיים לעבדים, בדיוק כמו שעשו בארה״ב בעבר ועד ימינו נגד השחורים!
מה שכן מוצאים בדור ההמשך הוא את הנכונות והרצון ללמוד, צורך אקוטי בו הם מכירים ומוכנים לעשות את הנדרש מהם. כל שהם צריכים הוא מישהו שיוביל ויכוון אותם. כאן נכנסת מתוקה לתמונה עם הקבוצה, הארגון והמקבילים בישראל.
מייקל אורן: הזכות שלכם לצאת ולהסביר
מתוקה ביקשה את השגריר בארה"ב לשעבר, פרופ׳ מייקל אורן, שידבר עם הקבוצה, והוא העמיד למטרה זו את כל הזמן שיידרש. ד״ר פרנק לנץ, חבר טוב אחר של מתוקה, הנחה, והשגריר (שויתר על אזרחותו האמריקאית כדי לשרת בכנסת ישראל אך לא איבד את זהותו כאמריקאי) דיבר עם הקבוצה בשפתם. לא בכדי הזכרתי שהשגריר הוא גם פרופסור ומחלק את זמנו בין מחקר, היסטוריה וכתיבת ספרים, לבין פעילות ציבורית-פוליטית. (ספרו החדש יראה אור באחד בספטמבר השנה, קובץ של סיפורים קצרים.)
השגריר נתן סקירה של הקורה בארץ, ענה על כל השאלות (לדוגמא – האם ניתן להשתמש בנתוני קוביד-19 לצרכים פוליטיים? במפורש לא, ודאי לא בארץ, בשל האופי, וגם לא בארה״ב בשל המבנה) וצייד את המשתתפים בשני דברים: ראשית, בנחיצות של מענה להתקפות או האשמות אנטישמיות, ״זו האחריות שלכם, וזו גם הזכות שלכם, לצאת ולהסביר, להגן עם טיעונים משכנעים שכן האמת היא בעד-ישראל, ולעשות זאת גם אם תתקלו בהתנגדות או בקשיים.״ שנית בזריקת עידוד: ״אתם הדור בר המזל ביותר, שכן מדינת ישראל חיה, נושמת וקיימת בארץ ישראל. זו זכות אמיתית.״
השגריר אורן מזכיר שהפלסטינים לא פספסו אף הזדמנות להתנגד להצעות השלום של ישראל, ובכל פעם שהם עשו זאת, הם זכו בפרס. עכשיו זו הפעם הראשונה שמישהו העז להציב בפניהם עונש אפשרי: ״אם לא תשתפו פעולה, ישראל תחל בצעדי סיפוח מיידים.״ הוא מזכיר שלא יתכן ״סיפוח״ של חלק ארץ השייך לנו. לדעתו, ייטיב אם העונש יהיה אחר, מסוג שלום או נורמליזציה עם אחת ממדינות המפרץ הסוניות.
השגריר גם מדגיש את חשיבות יהדות ארה״ב. עד כמה נעים למשתתפים לשמוע שהם חשובים, ושיש בהם צורך, ושבמקביל אליהם, ישראל היא המדינה עם האוכלוסיה הצעירה ביותר בעולם המפותח וקצב הגדילה (הילודה) הגדול ביותר. אם עמיתיהם באותו ״אי״ מוקף אויבים יכולים, ודאי שגם הם בארה״ב צריכים ויכולים, בואו רק נבהיר מה באמת קורה בשטח, מה חשוב ומה לא נכון.
מה יותר טוב מפרופסור שמכוון אותך, מסביר, מפריד עובדות משקרים, אך יותר מכל, לש בך פעם אחר פעם את המסר: ״אפילו אם קשה, מה שאתה עושה חיוני, וחובה שתמשיך בעשייה, אנחנו סומכים עליך, כי בידיך עתידנו!״
ירושלים קוראת – הנוצרים מתייצבים
למחרת היום קבוצה אחרת, אך אותו התסריט בדיוק. אותה הגברת בשינוי אדרת, בכדי שלנו, הצופים, לא ישעמם. קהל היעד הפעם הוא נוצרים מאמינים. גם הם תחת מתקפה מתמדת, גם בקרבם מנסים אויבינו לזרוע בלבול, משטמה ומציאות הפוכה, מדומה. גם הם זקוקים להכוונה, תמיכה ועידוד, חיזוק ידיים, בדיוק כמו ״תלמידיה״ של מתוקה. אך בניגוד לקבוצתה של מתוקה, כאן הם מונים עשרות מיליונים, בארה״ב וברחבי העולם. כיוון שלטוס לארץ לא ניתן, מביאים את הארץ אליהם, בדיוק כפי שהארץ היא, ללא כחל ושרק, ללא איפור או אדרת. עובדות, מציאות, הנה אנחנו בדיוק כפי שאנחנו, והאמת לצדנו.
19 חברי כנסת, המייצגים שבע מפלגות שונות, התקבצו להם בקבוצה של בני ברית נוצרים של הכנסת בפרלמנטים זרים. שותפים לעשייה מקביליהם, כמעט אלף מהם, ב-42 מדינות (ובקרוב שתים נוספות), מהן 16 בארופה, עשר באמריקה הלטינית, הרבה באפריקה, וכמובן במזרח הרחוק ושם למטה, בחציו הדרומי של כדור הארץ. נציגים נבחרים בשש יבשות, ומדינה קטנטנה אחת, והנה תהילים קכ״ג בא לתחיה: ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד!״
השדולה קיימת מאז 2004, ועתה, עם הכנסת ה-23, היא נולדה מחדש. מדוע? כי בארץ מבינים עד כמה הקשר עם הנוצרים רווחי ומשתלם. בכלל, כל אירוע כזה גורם להרגשה עילאית, כי לא צריך להתנגח, להתנצל, להתגונן או להתחבא. אוהבים אותנו, ממש מעריצים אותנו, ויעשו הכל לעזור ולתמוך, לקדם ולשרת (כך בדיוק). גם לנוצרים חשוב להיות כלולים, שירושלים מכירה בהם ומוקירה את תמיכתם ומעשיהם. עד כמה חשוב שיבינו שהם לא רק מקור כספי או תמיכה פוליטית, כי אם שותפים אמיתיים, לא סמרטוט רצפה במפתן הדלת, בו אנו מנגבים רגלינו ושוכחים מעצם קיומם, כי אם משקיעים בהם ובקשר אתם באופן קבוע. מכנה משותף לנו: אותו אלוהים, אותו תנ״ך ואותם ערכים.
הכנס הוירטואלי היה מרשים ביותר וכלל קטעי וידאו של מזכיר המדינה האמריקאי, שגריר ארה״ב דיויד פרידמן ומקבילי השדולה בארה״ב, אוסטרליה, ניגריה ומרכז אמריקה. אך יותר מכל יוצגה ישראל נכונה: נציג אחר נציג של המפלגות השונות דיבר, זה באנגלית-רוסית, זו באנגלית-ישראלית, אחד, דתי, אפילו בעברית עם כתוביות, וכך הלאה, שר לשעבר וחברי כנסת בהווה, פסיפס ישראל הבא ואומר: אלו אנחנו, וכמה טוב שאתם איתנו!
הפעילות לא פוסקת, וכשעיקרה עשיה ולא קידום עצמי, אנחנו כולנו יוצאים נשכרים. כמה טוב שבין המצרים, בימים לפני תשעה באב ובו ביום בדיוק, בא מי שמגיע ומזכיר לנו שחייבים לעבוד ביחד, לתמוך זה בזו, לעודד, להשקיע, שכן זו הדרך היחידה עבורנו לשרוד. אנו מוקפים אויבים שרוצים להשמידנו, והעובדה שאין מערך הגנה בצבא ההגנה לישראל הדואג להגן עלינו בחזית הדיפלומטיה הציבורית בעולם, אין פרושה שאנו פטורים מעשיה. החובה מוטלת עלינו, ועוד יבוא היום שהעשייה תעשה באופן מרוכז, נתמך ויעיל ביותר. אך עד אותו יום, ראו כמה נפלא שאכן ישנם אלו הפועלים בחזית זו, פועלים ללא לאות, חורשים עמוק ומתקדמים. הם מרגישים שזו חובתם, ותודתנו להם!
