השנה החולפת, ובעיקר שלהי שנת תשע"ד, הייתה מלאת אתגרים ביטחוניים משמעותיים. אויבינו לא בחלו באף אמצעי כדי לנסות לפגוע בנו ובילדינו. מחבלי החמאס ופטרוניהם שיגרו עלינו טילים ומרגמות, שיסו בנו את מרצחיהם, חפרו תחתינו מנהרות טרור רצחניות וניסו לפגוע בנו באוויר, ביבשה ובים. הם ניסו לחבל בכלכלה הישראלית המשגשגת, בתיירות הנכנסת ובשגרת חיינו. אך בעזרת העוז והתעוזה של בנינו ובנותינו, חיילי צה"ל, ובעזרת החדשנות והתבונה הישראלית שפיתחה את מערכת "כיפת ברזל", סיימנו את המערכה הלא פשוטה כאשר ידינו על העליונה.
הניצחון לא הגיע במחיר קל. בקרבות הקשים של מבצע "צוק איתן" נפלו 67 מטובי בנינו וביניהם בן קהילת לוס אנג'לס, מקס שטיינברג ז"ל שנפל בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה. יהי זכרם ברוך.
אך לא די בכך. למרות שיכולנו לאויבנו, האתגרים והאיומים ממשיכים להיות משמעותיים. משטר האייתולות ממזרח ממשיך ביתר שאת לחתור ליכולת גרעינית. הזרוע הארוכה של איראן, ארגון הטרור "חיזבאללה", ממשיכה להתעצם ולבנות את ארסנל הטילים שלו שכבר כיום מונה למעלה מ-100,000 טילים המכסים את מרבית שטחה של מדינת ישראל. הכאוס הפוליטי והצבאי השורר בסוריה מהווה קרקע פורייה לארגוני טרור איסלאמיסטים קיצוניים דוגמת דעא"ש לפעול ולאיים על ישראל ועל העולם החופשי כולו.
כל זאת מוביל למסקנה המתבקשת והיא שעלינו להמשיך ולעמוד על המשמר, להמשיך ולבסס את ביטחוננו בנחישות, תוך שאיפה וחתירה בלתי פוסקת לשלום המיוחל. אל האתגרים הביטחוניים הרבים מתווספים גם אתגרים מדיניים ואסטרטגיים לא פשוטים, שככל הנראה ילוו אותנו בשנה הקרובה. המועצה לזכויות אדם של האו"ם, מוסד ציני ויש האומרים לא רלוונטי, שבין המדינות החברות בה ניתן למנות את "אבירות זכויות האדם" אלג'יריה, קובה, פקיסטן, ו-ונצואלה, הקימה לא מכבר וועדת בדיקה לאירועי "צוק איתן".
מיותר לציין כי ועדה חד צדדית ומוטית זו פסולה מיסודה, וזאת על רקע הרקורד המפוקפק של המועצה שהקימה אותה והתבטאויותיו הארסיות והאנטי-ישראליות של יו"ר הוועדה, השופט הקנדי וויליאם שאבאס. בנוסף לאתגרים המורכבים הצפויים בזירה הבינלאומית, אנו מעריכים שבשנה הקרובה נמשיך להתמודד ביתר שאת עם אתגר לא פשוט נוסף בדמות מאמציהם של יריבנו לקדם מהלכים של חרמות, דה-לגיטימציה וסנקציות (BDS – Boycott Divestment, Sanctions) כנגד מדינת ישראל.
זירה מרכזית של המהלכים האלה צפויה להיות בקמפוסים אקדמיים ברחבי ארה"ב בכלל וברחבי קליפורניה ולוס אנג'לס בפרט. בכדי להיאבק במהלכים הללו באפקטיביות מרבית, תידרש הירתמות מצד כל חברי הקהילה, ישראלית ויהודית כאחד. כפי שכבר הוכחנו אין ספור פעמים בעבר – כוחנו באחדותנו!
למרות אירועי הקיץ הקשים ולמרות אי היציבות הפוקדת את המזרח התיכון, בתקופה זו אנו מזהים גם הזדמנויות רבות. ארגון הטרור חמאס, שהובס קשות במערכה הצבאית, מבודד מדינית כפי שמעולם לא היה. המצרים תמימי דעים עם ממשלת ישראל ביחס לצורך בפירוק הארגון מנשקו, בביזור רצועת עזה ובהחזרת השליטה ברצועה לידי הרשות הפלסטינית. הממלכה ההאשמית בירדן היא כבר מזמן שותף אסטרטגי למאבק בטרור הקיצוני. מדינות אירופה הפנימו את הצורך בנטרול כוחו של חמאס ובמאבק בלתי מתפשר בטרור האיסלאמי הקיצוני. וידידתנו הגדולה ביותר, ארה"ב, ממשיכה בתמיכתה העקבית, תמיכה שהנה רחבת היקף, חוצת מפלגות ומתבססת על ערכים ואינטרסים משותפים.
אופטימיות היא תכונה חשובה. היא גם תכונה המאפיינת את העם היהודי על דורותיו ואת כמיהתו לעתיד טוב יותר. האופטימיות היא גם התכונה שאפשרה לעמנו לשרוד אלפי שנות גלות בדרכו לארץ המובטחת. ראש השנה הוא חג בעל משמעות רוחנית ודתית אדירה לכל יהודי באשר הוא והוא גם חג המסמל את האופטימיות – מחד, הזדמנות לסכם את השנה החולפת ולקיים חשבון נפש ומנגד הזדמנות לפתוח דף חדש עם מידה רבה של אופטימיות לקראת הצפוי בשנה הבאה.
בפרוס השנה העברית החדשה הבאה עלינו לטובה, תשע"ה, אנו מביטים קדימה במידה רבה של אופטימיות ותקווה לכך ששנה זו תהיה טובה מקודמתה, שתהא זו שנה של שלום ושלווה, שגשוג ופריחה. אני מאחל לכם ולכל בני ביתכם, שנה טובה ומתוקה!
דויד סגל, הקונסול הכללי של ישראל למדינות דרום מערב ארצות הברית
