ארה״ב קורסת. לא קומפלקס הקונגרס, כי אם שפיות דעתנו ועצם קיומנו כמדינה דמוקרטית עם זכויות שלא קיימות בשום מקום אחר בעולם
פעם אנשים חלמו להגיע לארה״ב, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (בה כסף גדל על עצים ומתגלגל ברחובות הערים). גם היום אנשים רוצים להגיע לארה״ב, שכן במהרה בימינו הגבולות יפתחו, לכל דכפין יהיו זכויות ביטוח לאומי וביטוח רפואי ותעודה מזהה וכו׳, ארץ כל תושביה, ארץ אוכלת יושביה. ההבדל כמובן שפעם אנשים חלמו להיות אמריקאים. היום הם מגיעים נחושים בדעתם להשליט סדר חדש לפי ראות עיניהם, ולרוב אינם טורחים אפילו ללמוד או לדבר אנגלית.
מהגרים שהגיעו לכאן מקובה, מברית המועצות או מאיראן, כמו גם מארצות רבות אחרות, ומצאו כאן מפלט ובית מבינים את גודל השעה ורמת הסכנה. אך האמריקאים הצעירים, דוגמת חברת הקונגרס מהברונקס בניו יורק שכולם מכירים לפי ראשי תיבות שמה, AOC, הם כרגע שיכורים ולא מיין. שיכורי ניצחון, מלאים גאווה מטופשת של כוח בן רגע, וחסרי ניסיון המלמד שאדם בעל אופי נמדד בדיוק בשעה כזו, כשהוא ניצח והמתמודד נגדו הפסיד. האם הוא מושיט יד, נשאר אדיב ומראה גדלות נפש, או בועט באדם ופוגע בו באגרופיו במהלומות שלא מפסיקות עד שהאדם מתבוסס בדמו ונופח את נשמתו?
זכיתי להכיר פוליטיקאי, ראש עיר לשעבר של בוורלי הילס) שלימדני מה פירושו להיות ג'נטלמן אמיתי, אדם בעל שאר רוח. ולמי שפוסל מיד – מה זו העיר בוורלי הילס עם 34,000 תושביה – אענה שדוקא כאן, בגלל ריכוז העושר והכוח שאין דוגמתו אלא אולי בעוד ערים ספורות ביותר בעולם, הכל מורגש ומוקצן יותר. מי שמתנהל כאן בצורה הוגנת ומעוררת השראה יעשה זאת במקומות אחרים. כמובן שההיפך נכון גם הוא: ראשת עיר אחרת התנהגה כלפי מפקד המשטרה והצליחה לגרום לפיטוריו ולעזיבתו חודשים ספורים לפני שסיים תקופת שירות של יובל שנים בדיוק כפי שמנהיגי ארה״ב נוהגים היום. במקום לאפשר לו לפרוש בכבוד, היא עשתה הכל, הפכה הרים ועמקים, להעזיבו, וכל זאת בשל מה ולמה? הוא עדין פה, פעיל, מוערך וחלק מהקהילה, בעוד שהיא – איש כבר אינו זוכר אותה. (יתרה מזאת, בעת הפרעות בלוס אנג׳לס, תושבים ובעלי עסקים פנו אליו לעזרה, למרות שהוא כבר אינו חלק מהמערכת, דבר המראה עד כמה ההערכה כלפיו לא שככה.)
קם לו נשיא חדש לארה״ב שאומר ״אני הנשיא של כולכם, אני קורא לאחדות״ והוא מתכוון ״אחידות". קשה לו להתבטא, בשל הגיל והמצב הבריאותי, כך שאמשיך את המובן מאליו לכל השומעים: ״על כולכם לחשוב ולהתנהג בדיוק כפי שאני דורש ומצפה מכם, שאם לא, אתם פשוט לא קיימים בשבילי. אדאג למחוק אתכם, לא רק להתעלם מעצם קיומכם כי אם להביא את סופכם – איש לא יעסיק אתכם, התקשרויות עסקיות אתכם יבוטלו, הילדים שלכם יהיו מנודים, הרשויות יתעמרו בכם, ואעשה זאת בהנאה גמורה ובכל תשומת הלב, אף כתם לא ישאר, אנחנו במבצע ניקיון יסודי!״
יש שיבטלו זאת, אך זכרונם קצר ביותר. אותו נשיא-נכנס כשהיה סגן נשיא ארה״ב, היה האדם הבכיר ביותר אחרי הנשיא, מרחק פעימת לב אחת מהנשיאות. הבוס שלו השתמש ברשויות המס של ארה״ב כדי להשתיק כל ארגון פרו-ישראלי – הן מנע פעילות, העסיק את הגופים הקיימים בחקירות ומנע צמיחה של כל ארגון חדש. אם מה שהיה באותן שנים (קרי לא כל כך מזמן) הוא אינדיקציה כלשהי לעתיד לבוא, הרי שעוד לא ראינו כלום, ונכונים לנו שבועות וחודשים קשים עד מאד בשנתיים הבאות.
בתיכון למדנו על מקארתי וציד הקומוניסטים בארה״ב. עתה התהפכו היוצרות, והקומוניסטים-פשיסטים-קיצוניים-איסלאמיסטים ואחרים הם אלו שיצאו לציד. אם היה זה ציד באנגליה, אנחנו השועל, אך בארה״ב של 2021, אנחנו הטרף בדיוק כמו בסדרה ״משחקי הרעב", והאכזריות אינה יודעת גבולות. אולי משול הדבר יותר ל״בעל זבוב,״ ספר שפעם היה חובת קריאה בתיכון. עוד דבר שבעבר היה חלק מתוכנית הלימודים כאן בארה״ב הוא שואת היהודים, והתשובה לאמירה ״כאן זה לא יכול לקרות!״ התשובה הובאה דרך ניסיו שנעשה בבית ספר תיכון בארה״ב וסרט על אותו ניסוי – ״הגל". תלמידים אמרו למורה שסיפורים כמו אלו על השואה לא יכולים לקרות בימינו, כאן בארץ הנאורה של ארה״ב, והמורה הוכיח להם הלכה למעשה עד כמה קל ועד כמה מהר ניתן להגיע לאותה שנאה מפעפעת. אלא שאותו סרט גם הוא מבוגר היום, ואיני יודע אם מי מהצעירים בכלל ראה אותו.
איני מרחם על הדור הצעיר, נהפוך הוא. הוא חי בזמנים היסטוריים, חווה על בשרו אירועים של פעם אחת בחיים. אנחנו, המבוגרים יותר, אלו שאולי זוכרים מאורעות עבר או יודעים קצת את ההיסטוריה מבינים לאן אנו צועדים, אך הצעירים חייבים להתנסות, בתקווה שיהיו אלו ביניהם שיתעלו ויקומו, מנהיגים משכמם ומעלה. גם לא תהיה להם ברירה, אם הם ירצו לשרוד.
לא רק הקונסרבטיבים על הכוונת. כל מי שאינו ביישור קו מוחלט עם הכת השלטת. האצבע לוחצת פעם אחר פעם אחר פעם, והאנשים נופלים. הדמוקרטים במהרה יגיעו למצב בו מצאו עצמם חיילים ושוטרים מגרמניה מזרחה, עת הם היו צריכים להוציא להורג כל כך הרבה אנשים, גברים, נשים וטף, זקנים עם נערים, שהדעת נטרפה והם פשוט לא התמודדו עם המשימה. צריך היה לעזור להם, כי גם אם יש אספקה של אינספור אנשים שניתן לפצוע, לרצוח, לירות בהם, לשרוף אותם, להתעלל בהם, הרי שהדרג האחראי הבין עד מהרה שצריך לעזור ולתמוך כדי שהטיהור הגדול לא יפסק. שיקולים קרים של יעילות ותפוקה, ועד מהרה הובן שחייבים לעשות זאת בקנה מידה שונה לחלוטין, של מחנות השמדה יעילים.
זה בדיוק מה שמתחיל לקרות בארה״ב. חברות הטכנולוגיה הענקיות יהרסו כל חברה שניצבת בדרכן. פרנסה של משפחות אינספור תעלם. חברי הקונגרס יוודאו שהטיהור יעשה מבית ואח״כ מחוץ. כל מי שאינו מוצא חן בעיניהם (ג׳וש האוולי, טד קרוז ואחרים) – יסולק. כשיסיימו את הטיהור מבית, הם יחוקקו חוקים שיאסרו עלינו לדבר ולחשוב, וינסו להפוך את דור העתיד לרובוטים.
החברות העיסקיות העיקריות ימנעו מקור פרנסה מכל מי שעבד עבור הממשל של טראמפ, הכיר מישהו שעבד שם, או הביע דעה חיובית או תומכת בנשיא היוצא. תחנות הטלוויזיה העיקריות כבר הקימו ״קירות בושה״ והן מתסיסות 24 שעות ביממה. הן התמיכה שאותם חיילים-שוטרים-מתנדבים בזמן הנאצים כה נזקקו לה, ואכן, תחנות כמו CNN או MSNBC פועלות ללא הפסקה במטרה להשתיק את הצד שמנגד, למחוק אותו, לא להשאיר לו זכר, ולעשות זאת בצורה המכאיבה ביותר.
כמו מיליוני היהודים באותן שנים, כך בארה״ב של ימינו קרוב ל-75 מיליון אזרחים שהצביעו עבור הנשיא כרגע על הכוונת. הם ובני משפחותיהם, הם וחבריהם בעולם זה וכל מי שאליו הם קשורים בעולם הוירטואלי של רשתות חברתיות.
יש אומרים שזה שגעון של רגע, וגם גזירה רעה זו תחלוף. כמובן, גם בספר ״בעל זבוב״ הילדים ניצלו כשהגיעה ספינה והחזירה אותם לעולם של מושגי טוב-ורע ממשחק מטורף של חיים-ומוות. אך כמה כבד היה התשלום של מה שקרה מהלך דפי הספר, בין ההגעה לחופי אותו אי עד לעזיבה-בחילוץ משם.
האם ארה״ב תשרוד, או שזו תחילה סוף האימפריה בת פחות מ-250 שנים? האם מלחמת אזרחים בפתח? האם יקום מנהיג שיוכל לאחד את אזרחי ארה״ב ולאחות את הקרע העמוק הקיים היום, בין ארה״ב של פעם לבין ארה״ב הדימיונית של הפרוגרסיבים שעומלים להשמידה? רק הזמן יגיד.
