מה אנחנו שומעים בריש גלי ובגב זקוף? כל מי שעבד עבור הנשיא טראמפ לא ימצא עבודה בעתיד * צריך לנקות יסודית את כל מערכת השלטון, לטהר אותה מכל זכר לנשיא * במאה שעברה הסנאטור מקארתי עשה זאת נגד מי שתמך בקומוניסטים. עכשיו עושים זאת כדי להעניש
ביום רביעי, לפני חג ההודיה בארה״ב, נשיא סין קסי ג׳ינפינג שלח מסר לג׳ו ביידן ובירך על שנבחר לנשיא ארה״ב. ״קידום פיתוח יציב ובריא של יחסי סין-ארה״ב לא רק שמשרת את האינטרסים של אנשי שתי המדינות, הוא תואם את הציפיות המשותפות של הקהילה הבינלאומית,״ דברי השליט הסיני.
קסי אמר שהוא ״מקווה ששני הצדדים יתמכו בגישה של הימנעות מקונפליקטים או עימותים, כבוד הדדי ושתוף פעולה בו שני הצדדים מנצחים, ינהלו כל הבדלים ביניהם, יקדמו את הפיתוח היציב והבריא של קשרי סין-ארה״ב וישלבו ידיים עם מדינות אחרות והקהילה הבינלאומית לקדם את היעד האציל של שלום בעולם ופיתוח".
באותו יום, סגן נשיא סין, וונג קישאן שלח הודעה לקמלה האריס לברך אותה על בחירתה כסגנית נשיא ארה״ב.
כך מסין. באיראן ממשיכים לחגוג, כך גם ברשות הפלסטינית, שם סופרים את הררי הכסף שעתידים להצטבר מחדש ברגע שזרימת כספי הסיוע תחודש. אך יותר מכל, ריר נוזל מפיה השמאל בישראל ויהדות ארה״ב, והם כבר לא מכילים את שמחתם. כל התוכניות שהכינו ונאלצו לגנוז משך ארבע השנים האחרונות תוגשנה מחדש, בתוקפנות רבה ובדרישה ליישום כבר במאה הימים הראשונים. חרם. מזעור ההתנחלויות. חזרה לגבולות דמיוניים. הכרה באל קודס כבירת פלסטין ופתיחת שגרירות שם. נסיגתה של ישראל מהר הבית והעיר העתיקה והחלת ריבונות בינלאומית שם. הכרה בפלסטין כישות וכחברה שווה בחבר העמים. הפסקת הסיוע הכספי, הכלכלי והצבאי לישראל. והחזרת חופש המחשבה והדיבור לאחר איסורים מאיסורים שונים שהוטלו על תנועת החרם האצילה בארה״ב ובעיקר באוניברסיטאות.
הדמוקרטים: מורידים את המסכה
כשאנחנו חושבים על חברי המפלגה הדמוקרטית, מצטיירת במוחנו קבוצה של אנשים פתוחים לרעיונות של אחרים, מוכנים להאזין לזולת ולשתף פעולה, מושיטים יד לעזרה ונלחמים בכל עוולה קטנה כגדולה. איכפתניקים, שטובת האחר והכלל לנגד עיניהם כל הזמן, והם עצמם רק כלי שרת. כמובן שתמונה זו לא רק שאינה תואמת את המציאות, היא קרוב לוודאי רק המסכה שהם עמלו כה קשה לעצב. עכשיו הם כבר לא זקוקים לה.
הדמוקרטים הצעירים מסירים את המסכה בגועל ושאט נפש ומצהירים, ״די, אנחנו לא מוכנים להתחבא יותר. אנחנו נלחמים ומטרתנו ברורה: הצטרף אלינו, בצע בדיוק את מה שאנחנו אומרים, דבר בדיוק לפי צורת המחשבה שלנו, ואם לא – רע ומר יהיה גורלך!״ כבר אין בושה, דרך ארץ או כבוד לזולת. יש התחשבות אך ורק בעצמי, וכל השאר נמצאים כאן לשרת, לסייע או לשמש הד וכך להעצים את גודל ההערכה העצמית.
מבחינות רבות, הדמוקרטים אינם שונים בהרבה מהאיסלמיסטים, הדורשים תשומת לב בלעדית, שליטה מלאה והכרה שרק דרכם היא הנכונה. הם השליטים, כל האחרים נתינים-עבדים ועליהם לשלם מס-גולגולת. טובתם היא החשובה והעיקר. מי שלא מסכים אתם, תוקפים אותו (באופן אישי שכן לא ניתן להתגבר בטיעונים על בסיס העובדות), כשזה לא עובד, מתעלמים ממנו, וכשזה לא עובד, צריך להיפטר מהצד השני אחת ולתמיד.
מקארתיזם נוסח 2020
ארצות הברית חצויה בין הדמוקרטים והרפובליקנים. כ-74 מיליון אמריקאים הצביעו עבור הנשיא טראמפ וכ-80 מיליון אמריקאים (אם סופרים רק את אלו החיים בעלי זכות הצבעה – קרי לא כולל את מיקי מאוס וחבריו) הצביעו נגד הנשיא טראמפ (בדומה לארץ, בה מצביעים לא עבור תוכן כי אם בעד נתניהו או ״רק לא ביבי״).
מה אנחנו שומעים בריש גלי ובגב זקוף? כל מי שעבד עבור הנשיא טראמפ לא ימצא עבודה בעתיד. צריך לנקות יסודית את כל מערכת השלטון, לטהר אותה מכל זכר לנשיא. במאה שעברה הסנאטור מקארתי עשה זאת נגד מי שתמך בקומוניסטים. עכשיו עושים זאת כדי להעניש.
גם מסבירים לנו איך לחשוב, ועיקר התבונה הוא פשוט ביסודו: כל מה שהנשיא טראמפ עשה ועושה הוא רע, טמא, גרוע, מקולקל. אם הנשיא אובמה עשה בדיוק אותם הדברים, הרי הוא מהולל, פועל לפי הצדק, המוסר והחוק (לדוגמא חנינות לקראת סוף הקדנציה). כל פעולה שנעשתה בנוגע לוירוס והמענה לו – מהפעלת חוק שאפשר לשנות יעוד מפעלים לייצור נחוץ של מכונות הנשמה, דרך הקצאת תקציבי ענק למרוץ לתרופה וחיסון וצעדים מאוד לא מקובלים של אסירת כניסת זרים לארה״ב ממדינות מסוימות (או בכלל) – לא היתה נכונה. צריך לחכות עוד פחות מחודשים שביידן יהיה נשיא, ואז כל הצעדים הנכונים ינקטו (הפעלת אותו החוק, הקצאת תקציבים עוד יותר גדולים, סגר כולל). אז גם ידעו איך לשנע את החיסון, כי התוכנית שהוכנה (ואולי אף תוצא לפועל עד אותו זמן) כמובן שאינה טובה.
מציאות ומציאות מדומה
כיוון שנגענו-לא-נגענו בסנטור האמריקאי ג׳וזף מקרתי והוליווד, בואו נראה מה הוליווד עושה היום. התעשייה כולה התגייסה משך ארבע שנים נגד הנשיא. וסוף כל סוף הגיעו בחירות אמת ואמריקה אמרה את דברה. הבוחר דיבר, והוליווד צהלה ושמחה. ״זו היתה מערכת הבחירות המאובטחת ביותר״ טען האחראי על אבטחת מידע. טען ופוטר ע״י ראש הטפשות והרשע, טראמפ. פוטר והוליווד לא תרפה – הוא פסק, וכפי שאמר כך הוא: המערכת הממוחשבת בה השתמשו בכשלושים מדינות מאובטחת לחלוטין, בלי דלתות אחוריות, צדדיות או קדמיות. כל רעיון כזה הוא קונספירציה מוחלטת של אנשים הוזים.
בהקשר לבחירות, המערכת בלתי ניתנת לחדירה, אך מה קורה במציאות שאינה קשורה לבחירות? בפרק חדש של הסדרה ״FBI Most Wanted” אנו נחשפים לבחור המשתלט על מערכת ההפעלה של מכונית בה נוהג גבר, אשתו לצדו ובנם יושב מאחור. כמו במשחקי וידיאו הוא ממשיך להפעיל את המכונית – בה הוא שולט לחלוטין (על ההגה, הדלתות הנעולות, מערכת מיזוג האויר, הרדיו, וכו׳) – עד שהיא מתנגשת בעץ ועולה באש בשל התלקחות הדלק. שלושת בני המשפחה מתים.
מיד אחר כך, הבחור משתלט על מערכת המחשבים של בית חולים, ומפסיק את פעולת כלל מערכות מצילות חיים (חמצן, מערכות בקרה, תרופות וכדומה). כשל המערכות הפתאומי גורם לפטירת חולים רבים. אם זה לא הספיק, אותו בחור משתלט על מערכת ההיגוי של מטוס בטיסה וכמעט מפיל אותו על 74 נוסעיו. צוות ה-FBI מציל את המצב, וצלף הורג את הבחור ברגע האחרון.
איום הסייבר קיים דרך כל מכשיר חכם, טלוויזיה, מכונת צילום, מקרר, אפילו מכונת כביסה, וממשיך בטלפונים ומחשבים, ודרך מכוניות, מטוסים וכו׳; מערכות הפעלה (סירי, אלקסה, קורטנה…); מערכת החשמל, המים, הביוב או קווי הכבלים; הכורים האטומים; סכרים; ועוד.
הפרצות ידועות, כך גם נקודות התורפה והכשלים. [איראן יכולה להעיד על הפגיעות של מערכות אליהן המוסד הישראלי הצליח לחדור, למרות כל מאמציה לבודד אותן ולהגן עליהן.] ובכל זאת, לא נעשה מספיק, והפרצות קיימות כך גם הסיכונים האדירים. לגבי הבחירות לא נעשה דבר, והכל בסדר (לפי הוליווד והדמוקרטים), כי הנשיא הפסיד!
דרישות כופר מאוד נפוצות היום, עד כדי כך שבמזרח ארופה ישנן ״חברות״ להן שירותי מענה אנושי כשאתה מקבל דרישה ״שלם במטבעות ביט אם אתה רוצה גישה למחשב שלך או לתמונות של נכדיך". הצוות בצד השני מסביר באורך רוח לבני השבעים והשמונים מה עליהם לעשות כדי להיפרד מכספם. בד״כ יש שם כבוד עצמי, והמנעול שהושם על המחשב מוסר אחרי שהכסף אכן מגיע ליעודו.
איום הסייבר גם הוא נפוץ ביותר, והמפעילים הם לא רק האקרים כי אם גם מדינות (לדוגמא איראן, סין, רוסיה או ישראל).
הוליווד שלא סובלת את הנשיא – סולדת ממנו ממש – לא תרשה לעצמה להודות שיש אפשרות בלתי מבוטלת שקיימות בעיות עם מערכת המיחשוב בה השתמשו בבחירות של השלושה בנובמבר. אך לא, כיוון שהנשיא הפסיד, המערכת היתה ״הבטוחה ביותר בעולם, הללויה!״
רגישות ופתיחות: כל הבא ברוך הבא
בתוכנית נוספת בפריים טיים (שעות צפיית שיא בטלויזיה) – S.W.A.T. – על יחידת עילית של המשטרה בלוס אנג׳לס, מחנכים אותנו שחיי שחורים נחשבים ועד כמה מוטל על כולנו להבין, להפנים ולפעול.
בארה״ב תוכניות חינוך מיוחד לרגישות. רגישות מסתבר לשחורים אך לא לאחרים. רגישות לרצונות של ילד בן יומו להחליט שהיום הוא בן, מחר בת ומחרתיים לא זה ולא זה. רגישות ל״ספייס״ מסביב לאדם – ״אל תתקרב אלי, אני מרגישה מאוימת!״ רגישות לקשיים של סטודנטים שנכנסו לחובות שכן הם היו חייבים לבלות ארבע שנים באוניברסיטה שהם לא היו יכולים להרשות לעצמם, אבל לימדו אותם שם שהכל מותר והכל פרוץ וחייבים לערער ומישהו (אחר) צריך לעבוד ולשלם או שהממשלה תוותר על החובות ופשוט תמחוק אותם. רגישות לקשיים של מהגרים בלתי חוקיים, תוך התעלמות מוחלטת מכל אלו שהגיעו לכאן בצורה חוקית.
לא רק רגישות, כי אם גם פתיחות. אנחנו ארץ גלובלית, בלי גבולות. מי שרוצה, שיבוא. אם המוסלמים לא אוהבים אותנו, אנחנו חייבים להיות פתוחים גם לצד שלהם. חס וחלילה אם נזכיר את הנביא מוחמד, בקרוב יעבירו חוק שזהו פשע שעונשו חמור (באירופה פשוט עורפים את ראש הפושע, אין צורך במשפט, גזר הדין מבוצע במקום על ידי כל מאמין זמין).
בשל הפתיחות והרגישות, הדבר הראשון על סדר היום הוא השבת הסדר על כנו, תקצוב מחדש של כל התוכניות לחינוך ההמונים, הקטנת התקציב למשטרה ולצבא ודילוג בין מדינות לחידוש הקשרים שעיקרם – ״ברצוננו להתנצל עמוקות על ארבע השנים שחלפו. אנחנו עומלים קשות להחזיר סדרי עולם. נא אימרו לנו מה ברצונכם, וסילחו לנו שאנו מטרידים אתכם בדבר שאמור להיות ידוע לנו מראש – כל מוצא פיכם קודש הוא, צו הוא לנו.״ כך לסין. כך לאיראן. כך למקסיקו. כך לפלסטינים.
אלוהים ומדינה. דגל ושירות. חוק וסדר. כל אלו יעלמו כלא היו, שכן הם תוצר דמיונו ההזוי של אחד, דונלד ג׳יי טראמפ, וכה טוב שהגיע סופו!
כך צוהלים להם הסינים, האירנים, הפלסטינים, המקסיקנים ושאר המהגרים הבלתי חוקיים. אך בעיקר עולזים להם האיסלמיסטים, שמשך שנים מכריזים בראש חוצות ״אירופה בידינו, ארה״ב הבאה בתור!״
