משקיע ומתווך נדל"ן אלמוני זינק לצמרת המועמדים להחליף את גאווין ניוסום ב-recall שייערך ב-14 בספטמבר • מהן התוכניות המהפכניות שלו לפתרון הבעיות האקוטיות של מדינת הזהב?
הצבעת ה-recall תיערך במדינת הזהב בעוד פחות מחודש והמהלך, שהתחיל כיוזמה חסרת סיכוי, עשוי להסתיים ברעידת אדמה פוליטית גם בקליפורניה וגם ברמה הארצית של ארצות הברית.
מה הסיכוי להדחה של המושל ומה אומרים הסקרים?
מי שמנסה להסתכל על סטטיסטיקה מהעבר, יכול לבחור את התשובה החביבה בעיניו. מצד אחד, היו 55 ניסיונות recall בקליפורניה עד כה ורק אחד הצליח, כך שמדובר באחוז הצלחה זעום. מצד שני, רק אחד מהניסיונות הללו התקדם הגיע לקלפי (כמו הנוכחי) ובמקרה הזה הוא הצליח, כך שמדובר ב-100% הצלחה.
מה לגבי סקרים? גם אותם יש לקחת בעירבון מוגבל מאד. הניסיון דל להחריד כשהצבעת ה-recall האחרונה והיחידה היתה לפני 18 שנה. לאחר חודשים שבהם הסקרים האירו פנים לניוסום, שני הסקרים המשמעותיים שנערכו לאחרונה מצביעים על היפוך מגמה. באחד מהם ניוסום מוביל בשיעור זעום (47% בעד ה-recall ו-50% מתנגדים) ובשני הוא מובס (51% בעד ה-recall ורק 40% מתנגדים). למעשה, הנתונים אפילו יותר מדאיגים, משום שההנחה היא ששיעורי ההצבעה יהיו נמוכים (שהרי לא מדובר בבחירות כלליות) והצבעת ה-recall היא בעיקר הצבעת מחאה – כך שלמוטיבציה של מי שכועס ורוצה להעיף את המושל יש יתרון במצב של שוויון.
מה השתנה לרעת ניוסום?
ראשית, תזמון האירועים: ההתפרצות של זן הדלתא, שריפת ה-Dixie והפסקות החשמל שוב מעלים לכותרות את הנקודות שפגעו בפופולריות של ניוסום מלכתחילה – הטיפול בקורונה והטיפול בתשתיות. שנית, ההימור השגוי בקמפיין: מראשית ה-recall, הקו העקבי של ניוסום והדמוקרטים היה להציג את המהלך כיוזמה טראמפיסטית מתוך מטרה לעורר אמוציות אנטי-רפובליקניות בקרב הבייס הרחב. אלא שהשילוב של המרחק מהבחירות הכלליות יחד עם השקט היחסי מצד טראמפ (שלצערו של ניוסום כמעט לא התבטא בנושא ה-recall בקליפורניה) הפך את הקמפיין הזה לתלוש מהמציאות וגרם לניוסום להיראות כמי שנאחז בפוליטיקה ארצית ומפלגתית כדי להתחמק מהבעיות של התושבים בסטייט.
אם ניוסום יודח, מי יבוא במקומו?
כאן צריך להיזכר בשיטה הההצבעה הקצת משוגעת של recall. אם למעלה מ-50% תמכו בהדחה (השאלה הראשונה בקלפי), המועמד שמקבל את מרבית הקולות מרשימת המועמדים החליפיים (השאלה השנייה) הוא הנבחר. הקאץ' הוא שאין לכך קשר למספר האבסלוטי ואין "רף מינימלי", כך שתיאורטית המושל הנבחר יכול לקבל, נניח, רק 5% מהקולות אם יש פיצול בין מספר רב של מועמדים. במילים אחרות, למגוון המועמדים והחפיפה ביניהם יש את ההשפעה המכרעת ביותר על התוצאה.
46 מועמדים מופיעים בקלפי, שזה אולי נשמע הרבה אבל זה עדיין פחות מ-135 המועמדים שהיו ב-recall הקודם ב-2003. אבל מה שהופך את זה למעניין הוא האסטרטגיות של המפלגות. במפלגה הדמוקרטית ההחלטה היתה לצופף את השורות מאחורי ניוסום ולמנוע מכל אישיות דמוקרטית בכירה לרוץ כמועמד חליפי כדי לאותת שאין לינוסום אלטרנטיבה, שכל תהליך ה-recall הוא מזימה של קיצונים רפובליקניים שצריך להפיל בשאלת ההדחה ושהם "לא משתתפים במשחק הבזוי הזה". המפלגה אף המליצה לקהל הבוחרים הדמוקרטי לא לסמן שום מועמד בשאלה השנייה של המועמד החליפי, למרות שהאקט המעט-ילדותי הזה אינו תורם במאומה לגורל של ניוסום (שמוכרע בשאלה הראשונה) ומפקיר את הזירה במידה שיש רוב להדחה. מאידך, המפלגה הרפובליקנית לא הצליחה להתלכד סביב אף מועמד מוסכם ולאחר סכסוכים פנימיים החליטה לא לתת endorsement לאף אחד, מה שגורם כרגע לפיצול קולות בין חמשת המועמדים המובילים מהצד האדום.
מה יעשה מצביע דמוקרטי סביר שיתעלם מההמלצה האידיוטית והמקוממת של מפלגתו שלא לסמן שום מועמד חלופי במקרה שבו ניוסום יפסיד? כל תשעת המועמדים שנרשמו כדמוקרטים הם אלמונים כמעט לחלוטין ולא מוכרים בזירה הפוליטית. לכן, סביר שהמצביע הדמוקרטי יבחר בזה שנראה כבעל התמיכה הרבה ביותר, גם משום שזה מחזק את הסיכוי למנוע מושל רפובליקני (במקרה שניוסום יודח) וגם משום שהוא לא מקדיש מחשבה רבה לשאלה הזו כיוון שהוא מקווה שהיא כלל לא תהיה רלוונטית. בסיטואציה המוזרה הזו, לסקרים יש משמעות לא בחיזוי התוצאה אלא בקביעת התוצאה.הסקר של Survey USA חולל מציאות חדשה: הסקר, אחד משני הסקרים המשמעותיים שנערכו לקראת ה-recall, קבע יתרון מפתיע למועמד דמוקרטי בשם Kevin Paffrath על פני כל שאר המועמדים. קווין קיבל 27% מהקולות – פער עצום מכל מועמד דמוקרטי אחר – ואף יותר מה-23% שקיבל המועמד הרפובליקני המוביל, שדרן הרדיו השמרני לארי אלדר (שישה מועמדים רפובליקנים אחרים קיבלו לפחות 3% מהקולות ותרמו לפיצול).
מי זה לעזאזל Kevin Paffrath ומה האג'נדה שלו?
קווין הוא משקיע ומתווך נדל"ן שעוסק בעיקר ברכישת, החזקת והשכרת נכסים למגורים. חשוב מכך, הוא הפך לכוכב יוטיוב עם ערוץ שצבר כ-400 מיליון צפיות, שבו הוא דן בעיקר בנושאי השקעות ופיננסים. הוא מגדיר עצמו כדמוקרט למרות שההשקפות שלו רחוקות מהקו הפרוגרסיבי הדומיננטי אצל הדמוקרטים בקליפורניה. המצע שלו כולל התייחסות לבעיות הידועות של קליפורניה עם לא מעט רעיונות מעורפלים, ג'נריים ומרובי סיסמאות, שמנוסחים כך שכולם יהיו מרוצים מהם. יש בו, לעומת זאת, כמה דברים פחות טריוויאליים ויותר קונקרטיים (ומעוררי מחלוקת):
1. חיסול בעיית חסרי הבית תוך 60 יום על ידי הסבת מוסדרת ומבנים קיימים למה שהוא מכנה "emergency houses" שבהם מוצעים מגורים, מזון, טיפול רפואי, טיפול נפשי וטיפולי גמילה. לאחר שהמרכזים יחלו לפעול, ייעשה שימוש ב-National Guard על מנת לפנות אליהם חסרי בית שישנים ברחוב או בשטח ציבורי, כולל בכפייה
2. הקמת Future Schools שהן שילוב של תיכון, community college ובית ספר מקצועי. ה-Future School הוא אפשרות לכל בן 16 ומעלה ומכשיר אותו למקצועות ספציפיים שנמצאים בדרישה גבוהה (כגון מקצועות טכנולוגיים ואחיות). ה-Future School הוא כמובן חינם לבני 16 עד 18 (כמו תיכון) אך בני 18 ומעלה שנרשמים ל-Future School לא רק שלא משלמים אלא גם מקבלים $2,000 לחודש כדי לעודד אותם להיכנס למסלול.
3. פתרון מצוקת הדיור על ידי יצירת מסלול אישור בנייה ופיתוח מהיר ברמת הסטייט שעוקף את תהליכי הרישוי המקומיים ברמת המחוזות. יזמי נדל"ן שירצו להשתמש במסלול הזה יצטרכו לשלם אגרות גבוהות (שמצד שני יחסכו להם את עלויות התהליכים הארוכים והאיטיים) והתקבולים מהאגרות הללו ישמשו למימון ה-Future Schools.
4. ביטול ה-Income Tax של קליפורניה למי שמשתכר עד 250,000 דולר.
5.הפיכת ההימורים לחוקיים ברחבי המדינה (בדומה לנבאדה) ליצירת תנופת פיתוח ותקבולי מס.
6. התנגדות כמעט מוחלטת לסגרי קורונה ולהגבלות מצד הסטייט (למעט דרישה מעסקים למערכות אוורור וסינון).
7. עידוד באמצעות תמריצים כספיים לבנייה של "Net Negative Communities" – קהילות שבנויות על תשתיות של סולאר ואנרגיית רוח ושמייצרות אנרגיה הגדולה מזו שהן צורכות.
