נתניהו נלחם על חייו הפוליטיים והאישיים כפי שלא נלחם מעודו* כל מי שהספיד אותו מוזמן להתאזר בסבלנות, לפחות עד ה-3 במרץ
הוא שוב חוזר מהמתים: פחות משבוע לבחירות הצליח בנימין נתניהו לסגור את פער המנדטים שנפתח בין הליכוד לכחול לבן והתקרב למשימת 61 המנדטים, ששבוע לפני כן נראתה בלתי אפשרית. כל זאת, למרות העובדה ששבועיים אחרי הבחירות, ב-17 במרץ, נתניהו יתייצב בבית המשפט המחוזי בירושלים כנאשם בשלושה סעיפים חמורים, ביניהם שוחד. כנגד כל הסיכויים הצליח נתניהו לשלוט בשבוע האחרון בסדר היום הציבורי בישראל, להכתיב את הקצב, להפריח כמעט מידי יום ספין המוסיף לו מצביעים ולייצר מומנטום חיובי. כל מי שהספיד את נתניהו מוזמן להתאזר בסבלנות. את המשפט הפלילי הוא לא יצליח למנוע (כתב האישום כבר הוגש לבית המשפט), אבל האפשרות שיקים ממשלה וינהל מדינה במקביל למשפט כבר לא נראית דמיונית כל כך.
לנתניהו וגוש הימין חסרים ארבעה-חמישה מנדטים כדי לצלוח את מחסום ה-61. הסיכוי שיצליח אינו גבוה, אבל בניגוד לשבוע שעבר זו כבר אינה נראית משימה בלתי אפשרית בעליל. אצל בנימין נתניהו אין משימה בלתי אפשרית.
נתניהו נלחם על חייו הפוליטיים והאישיים כפי שלא נלחם מעודו. בצד השני עומדים ג'נטלמנים שמנסים לשמור על מכובדות ולא לפגוע בכבודו של ראש הממשלה, כדי שלא להרגיז בוחרי ליכוד מתונים שאמורים לעבור לכחול לבן. לנתניהו אין שיקולים מהסוג הזה. הוא נהנה להרגיז את כולם ומעורר סערות על בסיס יומי. עושה רושם ששום דבר מכל זה לא גורם לו נזק אלקטורלי. לא כתב האישום, לא ההתלקחות המחודשת בדרום שאילצה מאות אלפי ישראלים להיות מרותקים למקלטיהם, אפילו לא כישלון הניסיון להכריז על סיפוח חלק מהשטחים לפני הבחירות.
במקביל, לא בוחל נתניהו בדבר: הוא ניסה להדביק את הרשימה הערבית המשותפת לבני גנץ כשם גנאי, כשבמקביל הוא מנהל קמפיין במגזר הערבי כדי לקושש גם שם קולות חיוניים. בתחילת השבוע הוא הכריז שיבטל את הרישום הפלילי שיש לעשרות אלפי ישראלים בגין שימוש בקנאביס. יכול להיות שחלק מהסטלאנים בארץ ישתכנעו להצביע עבורו.
במקביל, עמד ראש הממשלה מאחורי מהלך שנועד להטיל רפש ביריבו בני גנץ ולייצר מצג לפיו גם גנץ חשוד בשחיתות. המהלך הזה הוכתר בהצלחה כשממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד הודיע על פתיחת חקירה פלילית בפרשת "המימד החמישי", חברת סייבר שגנץ היה יושב הראש שלה בשנים האחרונות. למרות העובדה שגנץ לא מוגדר חשוד בפרשה בשלב הזה, הצליח המהלך הזה לטרוף את הקלפים ולייצר תחושה ציבורית, לפחות בקרב תומכי הליכוד, ש"כולם מושחתים".
"המימד החמישי" הייתה חברת סייבר מבטיחה ששכרה את שירותיהם של בכירי מודיעין וביטחון במאמץ למכור מוצר מודיעיני מתוחכם. ראשי הקבוצה טענו כי יש להם יכולת המבוססת על בינה מלאכותית שמסוגלת לנתח כמויות עצומות של מידע מודיעיני גולמי הנאספים בידי גורמים שונים, לכדי מידע מדויק ונקודתי. מדובר במסרונים, שיחות טלפון, ניתוחי תקשורת, סרטוני וידאו, מיילים, מצלמות אבטחה, אתרי אינטרנט, מערכות אשראי ורשתות חברתיות. החברה הוקמה על ידי בכיר לשעבר במוסד בשם דורון כהן והצליחה למשוך לשורותיה שמות נוצצים כמו סגן ראש המוסד לשעבר רם בן ברק. היהלום שבכתר היה הרמטכ"ל המשתחרר, רב אלוף במילואים בני גנץ, שהפך ליו"ר החברה במטרה שיסייע לה לפתוח דלתות בארגוני מודיעין, משטרות ומדינות שונות.
החברה כשלה, לא הצליחה לגייס לקוחות ולא מכרה את המוצר שלה עד שנסגרה בשנת 2018. בחודשים האחרונים לפעילותה ביצעה "המימד החמישי" פיילוט עבור משטרת ישראל בעלות של כ-4 מיליון שקלים. הטענה העומדת בבסיס החקירה הפלילית שנפתחה השבוע היא שהפיילוט בוצע ללא מכרז, תוך הסתרת מידע מכיוונה של "המימד החמישי" במגעיה עם המשטרה ואי גילוי נאות של העובדה שאין לה כלל לקוחות נוספים. למרות שגנץ עצמו כאמור אינו חשוד, מעוררת הפרשה הדים גדולים בתקשורת הישראלית וסייעה לנתניהו להשתלט, שוב, על סדר היום התקשורתי ולהסיט את האש והאשמות השחיתות ממנו ליריבו גנץ.
זה החל במינויו של ח"כ זוטר יחסית כאמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים לאחר פיטוריה של איילת שקד. אוחנה, המקורב לבנו של ראש הממשלה, יאיר, מקדיש את מירב זמנו להתקפה על היועמ"ש ואנשיו, בכירי הפרקליטות ומערכת המשפט. כשפרקליט המדינה שי ניצן, הנחשב לאויב מספר 1 של בנימין נתניהו, סיים את כהונתו בחודש דצמבר, הצליח אוחנה "לשתול" ממלא מקום מטעמו לתפקיד החיוני הזה, על אפו וחמתו של מנדלבליט.
המ"מ החדש (ממשלת מעבר לא יכולה למנות פרקליט מדינה במינוי קבע), דן אלדד, הוא איש הפרקליטות, אבל מנדלבליט התנגד בתוקף למינויו בטענה כי אינו מתאים לתפקיד. אחת ההחלטות הראשונות של אלדד הייתה ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית נגד "המימד החמישי", פחות משבועיים לפני הבחירות. למרות שבפרקליטות הבהירו כי בשלב הזה גנץ אינו חשוד בדבר, הפך המהלך הזה את גנץ למי שמסובך אף הוא בחקירות, אילץ אותו להתגונן, להצהיר שיפרוש במידה שיוגש נגדו כתב אישום, בעוד נתניהו מתמוגג מנחת ונהנה מכל רגע.
נתניהו שוב ניצח בזירה התקשורתית-ציבורית-תודעתית, אך האם זה יוביל אותו לניצחון ב-2 במרץ? סביר שלא. אבל הוא מוכן לחתום על תיקו ועל זה הוא נלחם השבוע. תיקו, מבוי סתום ואי יכולת להרכיב ממשלה, שיאפשרו לו להמשיך כראש ממשלה עוד חצי שנה לפחות, עד בחירות מועד ד'.
