הרב לוי שם-טוב, ראש חב"ד המיתולוגי בבירה האמריקאית, מוכן לעוד העברת השלטון בוושינגטון די.סי * "הוא גולש בצורה חלקה בין וושינגטון הדמוקרטית לוושינגטון הרפובליקנית והיה אורח קבוע של אובמה בדיוק במידה שהיה אורח של טראמפ" * גם השנה הוא הדליק את החנוכייה מול הבית הלבן
כמה מהחברים הבולטים ביותר בקהילה של הרב לוי שם-טוב יעזבו ככל הנראה את בית הכנסת שלו בקרוב, אבל הרב הוותיק מוושינגטון הבירה אינו מתרגש מזה. אחרי הכול, שם-טוב, הנציג הבכיר של חב"ד בוושינגטון, כבר חווה עשרות שנים של חילופי נשיאים, ועל אף שחילופי הנשיאים הפעם רחוקים מלהתנהל באופן שגרתי, הוא משוכנע שוכל להמשיך ולהציע בית רוחני לאנשים משני צידי המתרס הפוליטי. "אני רב בזירה הפוליטית, אני לא פוליטיקאי בזירה הרבנית", אומר שם-טוב ל-JTA. "יש הבדל בין שני הדברים".
שם-טוב מנהל את בית הכנסת American Friends of Lubavitch (ידידי לובביץ' האמריקאים, חב"ד), המשמש גם כמרכז קהילתי ומרכז גיוס כספים של התנועה החסידית העולמית. כילד הוא צפה בחב"ד מנהלת משא ומתן עם מקבלי ההחלטות בוושינגטון, כשאביו, אברהם שם-טוב, השיק לראשונה את מסורת הדלקת החנוכייה בחזית הבית הלבן. זה היה בתקופת ממשל קרטר בשנת 1979.
לוי שם-טוב החל לנהל את מרכז חב"ד בוושינגטון ב-1992, בשנה שבה הנשיא הרפובליקני, שכיהן קדנציה אחת בלבד (ג'ורג' בוש האב), הפסיד למתמודד הדמוקרטי (ביל קלינטון). עשרים ושמונה שנים אחר כך, נשיא רפובליקני נוסף הפסיד למתמודד דמוקרטי אחרי קדנציה אחת – אך הפעם, בני משפחת הנשיא היוצא הם חברים בבית הכנסת של שם-טוב.
איוונקה טראמפ וג'ארד קושנר גרים במרחק שבע דקות הליכה מבית הכנסת, המשמש גם כביתו של שם-טוב, והם משתתפים באופן קבוע בתפילות בו. יחסיו הקרובים של שם-טוב עם בני המשפחה הראשונה היוצאת אינם מסתיימים בכך: הוא מילא גם תפקיד קטן בהסכמים שנחתמו לאחרונה בין ישראל לבין מדיניות ערביות.
במשך שנים שימש שם-טוב כשדכן בין ארגונים יהודיים לבין מדינות ערביות, ששגרירותיהן נמצאות בסמיכות למטה שלו בכיכר דופונט שבוושינגטון. חלק מזרעי פריצת הדרך של הסכמי אברהם, שנחתמו בספטמבר בין ישראל, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות, נזרעו במפגש בין שם-טוב למלך בחריין באירוע ב-2008, אירוע שפתח פתח לשיתוף פעולה יהודי-ערבי נוסף.
בימים אלה, לא רק שג'ו ביידן מבטיח שינוי של 180 מעלות בכל מדיניות שהנהיג הנשיא דונלד טראמפ בארבע שנות כהונתו, אלא שטראמפ גם מפר למעשה את כל הנורמות שנועדו להקל על העברת השלטון. הנשיא היוצא גם ממהר לחתום על צווים נשיאותיים שעלולים לשתק את ביידן בחודשיו הראשונים בתפקיד. שם-טוב אינו מופתע מהמזימות שרוקח ממשל טראמפ, שנועדו לחבל באג'נדה הליברלית שעה שהממשל הנוכחי בדרכו החוצה, וגם לא מקריאות הנקם של הליברלים המכוונות לטראמפ ואנשיו.
הוא מדגיש שהוא אינו פוליטיקאי. שם-טוב פעל למען נושאים החשובים לחב"ד – כמו למשל רפורמות בבתי כלא, או הענקת מדליית הזהב של הקונגרס לרבי מלובביץ' המנוח – מנחם מנדל שניאורסון – אך באופן כללי הוא משאיר את נושאי המדיניות לטיפולם של אחרים. ובשעה שהוא אורח קבוע בהתכנסויות פוליטיות, שם-טוב מזכיר שדחה הזמנות לשאת את דברי הפתיחה בעצרות בעלות אופי מפלגתי, מפני שאם יעשה כן, הוא יצטייר כשחקן פוליטי. "כשיש לנו אירוע ובו משתתפת דמות בולטת מצד אחד, או שנזמין נציג של הצד השני בו זמנית, או שנדלג בין אירועים של שני הצדדים", אמר שם-טוב. "לפעמים אני מתבקש להשתתף באירוע שעשוי להיראות כמפלגתי, ואני אעשה זאת רק אם יש הסכמה שאני יכול לעשות את אותו דבר גם עם הצד השני".
שם טוב אמר כי הוא מצפה למערכת יחסים חמה עם הממשל החדש בבית הלבן. הוא נזכר איך ביידן שלף, ללא הכנה מוקדמת, ציטוט של שניארסון, ואיך הנשיא הנבחר פעם מזג לו משקה בבר. לפני שנים, נהג אביו של שם-טוב לנסוע ברכבת עם ביידן – אז סנטור מטעם מדינת דלוור.
שם-טוב נמצא בכל מקום בעיר, תהיה מפלגת השלטון אשר תהיה, במיוחד (לפני עידן הקורונה) בתקופת חג החנוכה, שבה הוא נוהג לפקח על הכשרת המטבח למסיבות חנוכה שמארח הנשיא וכשהוא מדליק את החנוכייה מול הבית הלבן. שם-טוב ניצב שם מדי שנה, על עגורן ענק הנושא אותו לראש החנוכייה המסיבית, כשלצידו כמעט תמיד עומדים אביו ונציג יהודי בכיר מהממשל.
שם-טוב גם משתתף במסיבות הרבות האחרות שמתקיימות בבירת ארצות הברית. הוא באלמנט שלו בעיקר כשהוא משעשע קבוצות קטנות של אנשים במעשיות יהודיות הקשורות בוושינגטון הבירה. "הוא גולש בצורה חלקה בין וושינגטון הדמוקרטית לוושינגטון הרפובליקנית", אומר וויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית. "הוא היה אורח קבוע בבית הלבן של אובמה בדיוק במידה שהיה בבית הלבן של טראמפ".
אבל מעל לכל, שם-טוב הוא רב, שמושקע עמוק בסיוע לקהילה היהודית בוושינגטון, אשר רבים מחבריה הם צעירים יהודים רווקים ושאפתנים המחפשים עבודה בתחום הפוליטיקה והמדיניות. וכמו רבני חב"ד אחרים, הוא רוצה שחבריו ילמדו יותר תורה. במקרה שלו, החברים האלה הם חיות פוליטיות – שמות שמרגשים וזוכים לתשומת לב בקרב יודעי דבר בוושינגטון בשל היותם המושכים בחוטים הפוליטיים מאחורי הקלעים, אנשים שהם מפורסמים בקרב המפורסמים, אך שמם בקושי מוכר בקרב הציבור הרחב.
שם-טוב מספר שלכמה מהם הוא נותן שיעורי תורה אחד על אחד. עם התלמידים הנוכחיים נמנים גם מארק פן, הסוקר של ביל קלינטון, שזכה בשנים האחרונות ללא מעט הרמות גבה כשהפך לתומך גלוי בטראמפ, וכן ביל נאפ, אחד מבעלי SKDK, חברת יחסי ציבור וייעוץ פוליטי ידועה, שמסייעת בהרכבת ממשל ביידן המתגבש.
מה הם רוצים לדעת? שם-טוב לא נכנס לפרטים, אך מתאר באופן כללי את המסר שלו לחבריו ללימודים. "כשאנחנו לומדים פרקי אבות, אנחנו נוגעים בנושאים כמו כוח פוליטי, ואיך שכוח פוליטי יכול להיות בר חלוף, ואיך אדם בעולם הפוליטי צריך להיות זהיר בכל הקשור לטבעם האמיתי של בני בריתו. ואיך נוכחנו שלאורך זמן, יריבים מרים הופכים לחברים ולהיפך״, הוא מספר. ״בכל פעם שאני רואה אנשים בעלי תפיסת עולם שונה שמעריכים את נקודת המבט של האחר, מבחינתי זהו רגע מקודש בזירה הפוליטית".
בני משפחת טראמפ-קושנר נותרו חברים קבועים בקהילה של שם-טוב, עובדה ראויה לציון בהתחשב בכך שלאחרונה הביעו הורים יהודים זעם על התנהלות המשפחה בתקופת המגפה וגרמו להוצאת ילדי משפחת קושנר מבית הספר היהודי המקומי. "כמה אנשים חששו", סיפר שם-טוב. "אמרתי לחברי בית הכנסת שלי דבר אחד. שתי שורות. אמרתי שראשית, כולם מוזמנים להגיע לבית הכנסת הזה, למעט אנשים שאומרים שאנשים אחרים אינם מוזמנים. הדבר השני הוא שזה לא בית הכנסת שלי או של מישהו אחר. זהו בית הכנסת של אלוהים. נפלה בחלקי הזכות לנהל אותו. וכל מי שרוצה לבוא הנה ולהתפלל, מוזמן".
הוא נותן קרדיט לג׳ארד ואיוונקה על שנותרו נאמנים לעצמם, לפחות בבית הכנסת שלו. "יש סיפור מפורסם על אישה מבוגרת שנכנסה לבית הכנסת ואיש לא נעמד. כל המושבים היו תפוסים, וחלק מהאנשים השתתפו בתפילה בעמידה. ברגע שאיוונקה ראתה את האישה היא נעמדה ונתנה לה את מקומה, וגם לא התיישבה באף אחד ממקומות הישיבה האחרים שהוצעו לה. היא עמדה בצד עד שהתפילה הסתיימה. לא היו מצלמות, לא הייתה תקשורת. רק כ-150 נשים יהודיות שהסתכלו ואמרו שהיא מענטש אמיתית".
שם-טוב סיפר שג׳ארד קושנר, צאצא משבט לוי, פונה לבני לוי אחרים אם הם נוכחים בעליה לתורה השנייה, שבאופן מסורתי מופנית ללויים. "היה אפילו רגע שקושנר הוזמן לעליה לתורה המיוחדת של הלוויים", הוא סיפר. "לצידו עמד מישהו שלמעשה כתב מאמר נוקב נגד קושנר. וכל הרעיון של בית הכנסת הוא, ברוך השם, שלפחות לרגע אחד יתעלו על כל המחלוקות בשם קדושת בית הכנסת".
שם-טוב רואה בג׳ו ביידן אדם שרוחש חיבה ליהודים. הנשיא הנכנס, הוא סיפר, הפתיע אותו פעם כשנזכר באמרה של הרבי מלובביץ' בזמן שנאם בכנס של חב"ד. שם-טוב הבין מכך שביידן ספג מחוכמתו של הרבי במהלך אותן נסיעות ברכבת עם אביו. "הוא נשא את הנאום שהכין מראש, אבל חרג מהם למשך כחצי שעה", סיפר שם-טוב. "ואז באמצע הדברים הוא פנה לאבי. 'רבי שם-טוב, האם לא לימדת אותי שהרבי אמר שמה שאתה עושה ביום אחד אינו מספיק ביום שלאחריו, ושכל יצור חי חייב לגדול?' זה לא היה כתוב בנאום שהוא כתב מראש. זה משהו שהוא למד במשך הרבה, הרבה שנים".
והיה גם המפגש בשנת 2011, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בקונגרס. "אני רואה את ג'ו ביידן הולך לעבר הבר", הוא מספר. "אז פיניתי את מקומי ואמרתי, 'בבקשה אדוני סגן הנשיא׳. הוא ענה, 'לא, רבי, מה אתה שותה?' עניתי לו 'אחריך'. ביידן ענה 'לא, לא, לא, אני אירי, ואתה כעת בבית שלי, אז אני אמזוג לך משקה. אמור לי מה אתה רוצה'. אז כשסגן הנשיא מוזג לך דרינק בבר, זו חוויה מעניינת למדי עבור יהודי אמריקאי צעיר כמוני".
שם-טוב מסתדר בלי בעיה עם שגרירים ערביים המשרתים בוושינגטון. לדבריו הוא מוצא מכנה משותף בין שתי האמונות העתיקות, יהדות ואסלאם, ואומר שבני שיחו לעתים קרובות 'מוקסמים' מהעיסוק שלו. הדבר היחיד ממנו שם טוב חרד בימים אלה – והפעם היחידה בשיחה עם JTA שהוא גלש לפרשנות פוליטית – הוא עתידם של הסכמי אברהם שג׳ארד קושנר סייע להשיג.
ההסכמים קידמו את הרעיון שארצות הברית אינה צריכה להגיע תחילה לשלום ישראלי-פלסטיני לפני נירמול של היחסים עם מדינות ערביות אחרות. ביידן ככל הנראה ימקם את השיחות בין ישראל לפלסטינים גבוה יותר בסדר העדיפויות. אבל שם-טוב רואה בהסכמים שהושגו לאחרונה הוכחה לצדקת הפילוסופיה שלו – שאנשים יכולים להסתדר גם אם הם באים מרקע שונה, ומחזיקים באידיאולוגיות שונות. "מה שיש לנו כרגע הוא נתח משמעותי מהאוכלוסייה הערבית והמוסלמית שמכיר יותר ויותר בכך שהעם היהודי אינו מתכוון לפגוע באיש. ושאנחנו יכולים לחיות בשלום די בקלות. ראיתי בכאב איך ישראל נלחצה לעוד ועוד ויתורים שלא ממש הביאו לתוצאות הרצויות. אני חושב שכשאנשים עובדים יחד ניתן להשיג את התוצאות הטובות ביותר".
