השערות על מוצאו היהודי של כריסטופר קולומבוס, הספן האיטלקי ש"גילה את אמריקה" בשירות בית המלוכה הספרדי, נשמעו כבר בימי חייו, לפני יותר מ-500 שנים. במרוצת הזמן חוקרים ספרדים, צרפתים, אנגלים, אמריקאים וישראלים — יהודים ושאינם יהודים — הציגו הוכחות שונות, ולפעמים משונות, ליהדותו. מקצת החוקרים היו בעלי מוניטין, אחרים תמהונים.
כעת, 518 שנים לאחר מותו, חוקרים ספרדים טוענים כי בידם הוכחה מדעית לכך שקולומבוס היה בן "העם הנבחר". לראת "יום קולומבוס" בארה"ב שנחגג ביום שני שודר בערוץ הטלוויזיה הספרדי RTVE הסרט "הדנ"א של קולומבוס: המוצא האמיתי", שבו נטען כי בבדיקת דנ"א נמצא שהיו לו "תכונות התואמות למוצא יהודי". החוקרים לא הכריעו בשאלת מוצאו הגאוגרפי של קולומבוס והסתפקו בקביעה שמוצאו מ"מערב אירופה".
הדגימות נלקחו משרידים הקבורים בקתדרלה בעיר סביליה, שם נטען כי שוכן מקום מנוחתו האחרון של קולומבוס. "יש לנו דנ"א מקולומבוס — חלקי מאוד, אך מספק. יש לנו דנ"א מהרננדו, בנו", אמר החוקר מיגל לורנטה. "גם בכרומוזום Y (זכר) וגם בדנ"א המיטוכונדריאלי (המועבר על ידי האם) של הרננדו יש תכונות התואמות למוצא יהודי", אמר. הוא הוסיף כי המחקר היה מסובך אך "התוצאה אמינה כמעט לחלוטין". בחודש הבא, אומרים החוקרים, יפורסם גם המאמר המדעי בעניין.
במשך מאות שנים היה מוצאו של קולומבוס סוגיה עלומה. "הוא עצמו התייחס רק לעיתים רחוקות למקורותיו, ואת הפרק המוקדם של חייו אפף במעטה של מסתורין", כתב ההיסטוריון צ'ארלס אלפרין בכתב העת "זמנים" ב-1980, במאמר ושמו "האם קולומבוס היה יהודי".
לאורך השנים נשמעו טענות כי נולד בספרד, בפורטוגל, בקרואטיה או בפולין, אך רוב ההיסטוריונים מסכימים כי קולומבוס נולד בג'נובה באיטליה. יש שטענו כי היה בנו של סוחר צמר, אחרים סברו שהיה אריסטוקרט ספרדי, שודד ים צרפתי, ואפילו בנו הלא חוקי של האפיפיור אינוקנטיוס השמיני. גם בנוגע למקום קבורתו יש מחלוקת ארוכת שנים. היו שסברו כי עצמותיו קבורות בדרום ספרד אך אחרים הרחיקו עד עברו האחר של האוקיינוס האטלנטי, אל הרפובליקה הדומיניקנית.
קולומבוס נכנס לספרי ההיסטוריה כאיש שבשנת 1492 "גילה את אמריקה", לאחר שנשלח מטעם חצר המלוכה הספרדי למסעות שחצו את האוקיינוס האטלנטי וסימלו את יציאת האנושות מחשכת ימי הביניים אל הזמן החדש. תאוריות בקרב היסטוריונים אמנם מצביעות על כך שכמה תרבויות הגיעו לאמריקה עוד לפני קולומבוס, אך הוא שזכה לתהילה של מגלה היבשת.
1492 היתה שנה גורלית גם בתולדות העם היהודי. זמן קצר לפני שחתמו על הצו ששלח את קולומבוס לגלות נתיב ים מערבה אל הודו, חתמו פרננדו השני מלך אראגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, על הצו לגירוש יהודי ספרד. האם כעת, בזכות המחקר הגנטי, יוכרע סופית כי האיש שהביא לספרד תהילת עולם ומונצח בה בפסלים, הוא בן העם הנודד שגורש מספרד באותה שנה ממש?
חוקרים רבים טענו זאת כבר לפני שנים, בהתבסס על כך שכתביו עמוסים באזכורים מהתנ"ך ושהוא נהג להשוות עצמו לדמויות מספר הספרים. היו שטענו כי הפלגת ספינותיו למסע הראשון נדחתה ביום אחד, עד למחרת תשעה באב, ורבים התפעלו מהתגלית שלפיה חתם ב"ה (בעזרת השם) על מכתביו. עם זאת, למורשתו של קולומבוס יש בשנים האחרונות בעיות עמוקות יותר. בראשן הטענה — שכבר גרמה להשחתת פסליו ברחבי ארה"ב — כי היה כובש אכזר ואלים, שהמיר בכוח את דתם של ילידים רבים בארצות שגילה, שיעבד אותם והרג בהם.