ראיין גוסלינג, כריס אוונס, כוכב "ברידג'רטון" ובמאי "הנוקמים" איחדו כוחות ל-"The Gray Man", סרט עתיר הייפ שלא ממש יותיר בכם חותם של ממש
האחים רוסו ביימו את "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק", ומאז הם הפכו לצמד האחים הכי חזק בהוליווד. הבעיה? כל סרט שהם ביימו מחוץ ליקום הקולנועי של מארוול לא באמת נוחת חלק. "צ'רי" נחשב לאחד הסרטים הגרועים של השנים האחרונות; כעת, עם "האיש האפור" ("The Gray Man") שעלה בסוף השבוע בנטפליקס, אפשר להסיק שהשניים יודעים לעבוד בעולם שמישהו אחר כתב עבורם.
בהתחלה כל האירוע נראה די פשוט. ראיין גוסלינג הוא אסיר נטול שם שמגויס על ידי איש CIA מסתורי אך חביב כמתנקש לעת מצוא. 18 שנה קדימה, האסיר כעת עונה לכינוי 6, והוא כבר מכונת הריגה מדופלמת. הבעיה? איש ה-CIA שאחראי עליו עכשיו (בגילומו של רגה ז'אן פייג', הדוכס מ"ברידג'רטון") שולח אותו להרוג אנשים בשביל סגירות חשבון אישיות, ולא לשם שמיים. כש-6 שלנו מבין שייתכן והוא יהיה הבא בתור, הוא מחליט לברוח בשעה שכל ה-CIA מזנבים אחריו, ובראשם שכיר חרב חדש שגייסו: לויד, פסיכופת אלים ומוכשר בגילומו של כריס אוונס, הלוא הוא קפטן אמריקה.
החדשות הטובות הן שהאקשן ברובו מצוין. עבור רבים זה מספיק: פיצוצים, מכות ומרדפי מכוניות יכולים לעשות את היום כשהם נראים טוב מספיק. ב"האיש האפור" יש כמה רגעים שבעיקר מבאס לראות על המסך הקטן שנטפליקס מסתמכת עליו – כמו רגע שבו 6 מחסל כמה חבר'ה שרוצים להרוג אותו בשעה שהוא מפרק מטוס באוויר – אבל יש עוד כמה וכמה רגעים שבאמת מראים לאן הלכו 200 מיליון הדולר שנטפליקס הטיחה באחים רוסו ובסרט היקר בתולדותיה. מה שבאמת משמח הוא שחלק ניכר מאותם רגעים מפוצצי אקשן, גם אם לא כולם, נראה כמו משהו שנעשה בשימוש באפקטים מעשיים ולא בלעדית באפקטים דיגיטליים וממוחשבים, ובכך כל העניין נראה קצת פחות מלאכותי.
הבעיה היא שכל הבלגן האנטי-מציאותי הזה נלקח מאוד ברצינות על ידי כל המעורבים בדבר, וזה מביך ומתיש. גוסלינג וה-6 שלו עוברים תלאות שאדם הסביר לא יעבור בלי למות, וזה ממש בסדר – סרטים כמו "האיש האפור" מתקיימים בעולם מקביל שבו ניתן לשרוד פיצוצים, צלילות עמוקות וצניחה חופשית מגובה מאות קילומטרים ולהגיב ב"אאוץ'" קליל, אבל אפשר לצפות מהדמויות שלהם שיגיבו במודעות עצמית מינימלית לכך שכל זה די דבילי. מצער שהאחים רוסו לא הבהירו את זה לשחקנים היקרים, שרובם מסתובבים לאורך כל הסרט עם אותו פרצוף תשעה באב.
אקשן טוב עובד בעיקר כשאכפת לך מהאנשים שמתמרנים בתוכו. הגיבורים של "האיש האפור" לא מעניינים, אפילו כשלעלילה נדחפת ילדה קטנה ומשעממת שצריך להציל אותה; ולחלק מהגיבורים האלה אפילו אין שם. אין הרבה אופי בסרט, ולמרות ההשקעה הניכרת מדובר באירוע סתמי שעלה יותר מדי כסף והחזיק יותר מדי זמן. זה לא משהו שחובבי האקשן יסבלו מבהייה בו, אבל גם – ובעיקר – להם מגיע משהו יותר טוב מזה.
