את הפריצה המוזיקלית הראשונה שלו ביצע רגב הוד בגיל 16 תוך כדי עבודה בדוכן פלאפל ברחובות * מאז הוא התפרסם בלהיטו "תינשאי לי", הגיע לגמר "המירוץ הגדול" עם רעייתו הלן, כיכב ב"הישרדות" ושימש כעזר כנגדו של רה"מ נתניהו בהופעות ציבוריות * השבוע הוא מופיע במסיבה פרטית בעיר המלאכים * מונולוג
"שלום לקראים, נעים להכיר, שמי רגב הוד, בן 38, זמר, כותב, ומלחין. נשוי, ואב לשתי בנות – אדל שרה ואֵמה לאה. היה לי חשוב לתת לבנות שלי שמות של נשים צדקניות. אדל היא בתו של הבעל שם טוב וסבתו של רבי נחמן מברסלב. אמה זה ראשי תיבות של 'אלוקינו מלך העולם'. שרה ולאה הן כידוע שתיים מארבע האמהות המופלאות של עם ישראל. ואם בעזרת ה' יהיה לי בן, אני מאוד רוצה לקרוא לו ארי, על שם האר"י הקדוש".
"אני עצמי בן זקונים למשפחה של 4 אחים, יליד רחובות. עם אח בכור שרוצה להיות זמר. הוא היה מקליט את עצמו ושר זוהר ארגוב, חיים משה, ודקלון. בכלל יש לנו מלחמת תרבות בבית; יש לי גם שתי אחיות בכורות, אחת מדביקה פוסטרים משנות ה-80 של עפרה חזה והשנייה את ירדנה ארזי. אני בכלל חולם כל החיים להיות שחקן כדורגל מקצועי. בסוף שיחקתי במכבי שעריים.
"גדלתי בבית שאמא מבשלת בכל יום שישי לצלילי אגן הים התיכון ברשת ג׳ ומוזיקה מזרחית, שם שמעתי את יואב יצחק, אבנר גדסי, וזוהר ארגוב. בקיצור בית נורא אוהב מוזיקה. אבא ששולח אותי להתפלל בבית כנסת של התימנים ושם אני מקבל את כל המוטיבים וענייני הסלסולים והשירה שבוקעת מגרוני עד עצם היום הזה.
"אבא היה נוכח מהרגע הראשון בקריירה שלי, ליווה אותי ושמר עליי. הוא מאוד חשש מעולם הזמר, עולם המועדונים וכל מה שקשור בזה. הוא היה הכל בשבילי. אין ספור שיחות שקיימנו חקוקות בלבי. מגיל ממש צעיר אבא היה שולח אותי למורי. פעם אחת הלכתי לשחק כדורגל עם חברים במקום ללכת למורי, ואני זוכר שמאוד פחדתי שהוא יגלה. למרות שהוא לא היה לגמרי דתי, ושלא שמרנו שבת בבית, המסורת הייתה מאוד מאוד חשובה לו. זה לא מקרה שאחי ומשפחתו דתיים. ייתכן גם שזכות אבות עזרה בעניין הזה – הסבים שלי, שעלו לישראל מתימן, היו דיינים ורבנים.
"ויש עוד משהו שאני זוכר מצעירותי. המקרה הזה מאוד השפיע על חיי, וממשיך להשפיע עליהם עד היום. בסביבות גיל בר המצווה, יום אחד ביקשתי מאבא שלי כסף לתספורת. אבא ענה שאני לא צריך להסתפר, וסירב לתת לי את הכסף.
"מאוד רציתי להסתפר, וגם באמת חשבתי שאני צריך, ולכן ממש לא רציתי להישאר לא מסופר. ברגעים האלה הבנתי שאני חייב לקחת אחריות על החיים שלי. שאסור לי לסמוך על אחרים. רק על ה'. לסמוך על ה' ולעשות השתדלות.
"ובאמת, מגיל 12 התחלתי לעבוד כדי להיות עצמאי וכדי לפרנס את עצמי. עבדתי בדוכן פלאפל, בחלוקת עיתונים, במאפיות בלילות, כמוכר ערבות בסוכות, ובעוד הרבה דברים. אני מרגיש את הצורך הזה עד היום. אבא שלי, אולי שלא במתכוון, לימד אותי שיעור ענק בחיים.
"אבא שלי אהב מאוד את המוזיקה הים תיכונית, עוד בשנות ה-80 היה מבלה בהופעות של זמרים יחד עם אמא, אז הוא הבין שהעולם הזה. אני מדבר איתך ממש על תחילת שנות ה-80 והסיפור הטראומתי של זוהר. על העולם הזה, נורא חשש לילד שלו שלא יגיע לזה, עם כל האהבה הגדולה למוזיקה והיכולת באמת לשיר. אני חושב שבזה שאח שלי רצה לשיר זה ״הכשיל״ אותו בעיניו של אבי. אז הוא כל הזמן אמר לו שאין צורך בשירה בעולם הזה ואין צורך בעניינים האלה,הוא אמר לו גם לך תמצא עבודה נורמלית. וזה השליך עליי גם, אבל המשפחה שלי כל הזמן אמרה לו- עזוב, יש לו קול פעמונים, אל תיתן לאבא לפספס לך את זה".
ניצוץ של תפילה
"מגיל צעיר מאוד אהבתי להתפלל. בדרך כלל בגילאים האלה הולכים לבית כנסת עם ההורים, אבל אבא שלי לא נהג ללכת, אז אני זוכר את עצמי הולך לבד. וזה מלווה אותי מאז. אני עדיין מתפלל כל יום, גם בהנחת התפילין, לפעמים גם בתפילות בבית הכנסת, וגם ברגעים גדולים וקטנים שעולים ביומיום.
"אבל יותר מכל אני אוהב להתפלל בשבת. יש משהו ב-25 השעות האלה שאני מחכה לו כל השבוע. בשבת נכבה לי המוח. ואז במוצאי שבת הוא חוזר לטורבו. אגב, אני גם לא מעט פעמים משלים בשכונה מניינים בבתי הכנסת, ועולה מדי פעם להתפלל בקברות צדיקים. במיוחד אני אוהב את קבר האר"י הקדוש, וגם הייתי בראש השנה באומן.
"מעבר לכך, אני גם מתבודד המון, כמו שמדריך אותנו רבי נחמן מברסלב. אני מדבר הרבה עם הקב"ה. זו התרפיה שלי. ואני מרגיש שהוא שומע אותי. עד היום ה' נתן לי הכול בחיים, חוץ מבן. זה הדבר שאני הכי מחכה לו בעולם. ולכן אני גם כל כך מעריך את אברהם אבינו, בהקשר של העקידה. אני יודע מה זה לרצות בן.
"מעבר לרצון הטבעי לבן, גם מאוד חשוב לי שיהיה לי ילד שיקרא עלי קדיש. זו תהיה סגירה טובה לחיים שלי בעולם הזה. אני רוצה שמישהו יעלה את הנשמה שלי מעלה מעלה. ממש השתדלתי לעשות את זה לאבא שלי. רבנים חשובים הורו לנו ממש להקפיד על זה, ולא לוותר".
פריצת הדרך המוזיקלית
"יום אחד, בסביבות 1996 הייתי אז בגיל , בא מנהל מוזיקלי ידוע שהכיר אותי, שמע אותי. הוא היה אחד שניהל אמנים קודמים בישראל וברגע שאבא שלי ראה שבאמת אנשים זרים מתעניינים בי, הוא אמר אולי באמת יש בילד פוטנציאל, והתחלנו תהליך כזה שכל הזמן הייתי שר והייתי עובד בדוכן פלאפל והייתי כל הזמן מטגן ושר. כולם ברחובות היו מכירים אותי כ'הזמיר מרחובות'. לאט לאט תפסתי שם והתחלתי להופיע בכל מיני מקומות ואז הגיע הזמן והתגייסתי לצבא.
"לדאבוני לא התקבלתי ללהקה צבאית, ושירתתי כחייל בשירות סדיר בפיקוד העורף ברמלה. אבל תוך כדי שרות יצא לי האלבום הראשון שנקרא "עד השקיעה האחרונה". הפיק את האלבום אביחי מליכי ואחרי זה אלבום שני ב-2001 יחד עם מיקי גבריאלוב. בעצם אלו היו שני האלבומים שנתנו לי מקפצה והיכרות עם הקהל הרחב ,אבל עדיין לא הפכתי למשהו שאני חלמתי ורציתי להיות.
"שני האלבומים היו טובים, אבל עדיין לא מבשרים שום בשורה. באותה תקופה באתי לאבא שלי ולמנהל שלי דאז ואמרתי להם, חבר׳ה זה לא קורה, רק השתחררתי מהצבא ב-2001. הם אמרו לי – מה אתה מרים ידיים? לא הייתי בחור עם מרפקים כאלה כמו היום, שנדחפים לתוכניות טלוויזיה, כמו "הכוכב הבא" ו"דה וויס", שכולם היום רוצים להיות זמרים. אני לא הייתי מהסוג של האנשים האלה והם ממש היו צריכים לשכנע אותי לעשות אלבום שלישי, ואמרתי שאם זה יקרה אחלה, ואם לא אז באמת נוותר.
"ואז באמת באלבום השלישי היה שלאגר ענק שנקרא ״תינשאי לי״, הלהיט הגדול שלי שבעצם מהרגע שהוא יצא אני בשיא. כתב אותו אלון צדוק יחד עם שמואל אלבז. וזה הפך להיות ללהיט שחתם את השם שלי בפנתיאון המוזיקה הישראלית.
"התראיינתי בכל פריים טיים אפשרי, אם אצל דודו טופז, או יאיר לפיד. כתבות מרכזיות בחדשות הטלוויזיה, איפה לא הייתי. לא היה ערוץ שלא סיקר את ההצלחה שלי ב-2001-2002. זה פתח לי דלתות והמון הצעות להופיע בחתונות של סלבס ושל ידוענים ובעצם פה נפתחה לי הדלת לספרי ההיסטוריה של המוזיקה המזרח תיכונית בכלל. מאז המשכתי עם המון להיטים בקריירה נוסקת. הופעות בכל העולם, שירים כמו "בתלם אוהבים", כמו "יותר מידיי שנים". בעצם פרצתי את כל המחסומים שהיו עד אז פחות או יותר בשבילי סגורים.
"אני כל הזמן עסוק בקריירה, אני כל הזמן בעשייה. בשנים האחרונות נחשפתי בכמה תוכניות ריאליטי גדולות, כמו 'היחידה', 'המרוץ למיליון', 'הישרדות'. צילמתי תוכניות שלגריות בישראל. ה'מירוץ למיליון' עשה לי חשיפה מאוד גדולה. רצתי עם אשתי והגעתי לגמר שם. יצאנו באמת זוג אהוב.
אני זוכר במרוץ שהתחלתי להופיע ממש. ב-2017 בארה״ב, הייתי מופיע בניו יורק, מיאמי ולוס אנג׳לס ובכל מקום היו עוצרים אותי, ואז הבנתי כמה חיבור יש לקהילות הגדולות באמריקה לטלוויזיה הישראלית וראיתי שהם ממש מחוברים ואוהבים את מה שעשיתי בטלוויזיה, במיוחד אחרי 'הישרדות' שיצאתי, ככה מעידים עליי כולם, ״הישראלי היפה עם הלב הגדול והרחב״. אני מרגיש את הפידבקים בכל העולם ואני מוצא את עצמי מופיע בכל רחבי אירופה וגם ברחבי אמריקה, בקהילות הגדולות. פה במיאמי הופעתי עכשיו לקהילות של ארגנטינאים, וקהילות של בואנוס איירס. וליהודים מונצואלה בחתונות. עם עשייה פעילה מאוד בישראל, עם כל עולם".
מיזמים בזמן קורונה
"לכבוד הקורונה שבאה עלינו במרץ יצאתי במיזמים מאוד מיוחדים לאמנים. ידעתי להמציא את עצמי מחדש. בסגר הראשון, במרץ, לקחתי משאית יחד עם דיג׳יי ומערכת סאונד גדולה ופשוט במשאית הרכבתי במה גדולה, מכובדת, והתחלתי לשמח את כל עם ישראל, בכל רחבי המדינה, בכל הערים, איזה 40-50 ערים בישראל. פשוט שימחתי את עם ישראל ורשויות מקומיות כמו ירושלים, הרצליה, ורמת גן מימנו את זה. זה מה שנקרא קנו את המוצר הזה כמו לחמניות חמות.
"אני חושב שתמיד אני ממציא את עצמי בעשייה ובשירים טובים. אני עושה גם המון דברים שאמנים מסוימים היו אולי חושבים פעמיים, למשל, קיבלתי הזמנה להופיע לפני ראש הממשלה מספר רב של פעמים. צילמתי עם ראש הממשלה קליפ ליום העצמאות האחרון יחד עם רעייתו שרה נתניהו. אני מופיע המון במרכז הליכוד, כל ההופעות המרכזיות עם ראש הממשלה אני על הבמה לידו.
"אני בפעילות ואני שמח שבוחרים בי כל פעם מחדש, גם עם ישראל, גם הקהילות וגם ראש הממשלה ורעייתו. כל הזמן בוחרים בפרסונה, בשירים, בקול, בהופעה שלי. זה מחמם לי את הלב להיות בעשייה כל הזמן ואם זה להגיע לאנשים כאלה. סימן שאני במקום הנכון ועם הברכה הנכונה.
"היום אני גר בהרצליה, נשוי לאשתי הלן שהייתה איתי במרוץ למיליון. כל נושא החשיפה, כבר מגיל 18 ב-1998-2000 נחשפתי וכבר הכירו אותי עם הלהיטים הגדולים שלי ואני מקבל את האהבה של העם ואני מקבל אותה גם פה במיאמי וגם בניו יורק, בלוס אנג׳לס שאני מגיע. אני פשוט מחזיר את האהבה הזאת בחזרה. אני לא מהאמנים שאם יבקשו להצטלם או לעשות סרטון, אסרב. אני בגובה העיניים עם רגליים על הקרקע. מבין שצריך לשמור על האהבה של העם ומרעיף המון חום ואהבה, וראו את זה בתוכניות של 'הישרדות', כשאני הייתי המתמודד עם האופי ועם הישראליות היפה ועם הלב הרחב, למרות שזאת תוכנית של אינטריגות בין משתתפים כל הזמן. המנחה גיא זוארץ קרא לי שליח האו"ם. תמיד ידעתי לנווט בין טוב לטוב יותר ולמצוא את המילים הנכונות לפיוס ולשלום.
"כרגע אני נורא מתגעגע להופעות הגדולות שלי, כמו אולמי מנורה, קיסריה ובהיכל התרבות. הרבה זמן לא פגשתי את הקהל בישראל. כמו שאנחנו יודעים המצב בישראל מאוד קשה. המדינה סגורה, המצב לא טוב, גם מצב התרבות מאוד לא טוב. אין הופעות. הומנים לא מתפרנסים, הנגנים לא מתפרנסים. אני מחכה לדבר הזה לעולם הזה שיחזור עד כמה שניתן מה שהיה.
"אני חולם לחזור להופיע, הפכנו להיות עם חלומות פשוטים. הגעתי לכאן למיאמי, שזה המקום היחיד שכרגע ניתן לשמח את הקהילה היהודית ואני מגיע בקרוב ללוס אנג׳לס ביום חמישי הקרוב לשמח במסיבות קטנות ופרטיות. אני מופיע בחופות, לא אירועים כמו פעם של 800 איש אלא באירועים קטנים היום, 100-150 מה שהחוק מתיר לנו.
"אני רגיל להופיע בניו יורק בשנה החדשה אבל אני מגיע ללוס אנג׳לס להופיע בהופעה פרטית. זה לא משהו לקהל הרחב לצערי בגלל תקופת הקורונה אבל מסיבות לאנשים שאוהבים לשמוח ומתגעגעים לתרבות".
ניצוץ של עשייה
"הקב"ה מאוד מעורב ביצירה שלי. אחד האופנים שבהם העניין הזה בא לידי ביטוי הוא שאני מתאמץ לבצע שירים שקשורים לה' ולמצוות. יש לי למשל את 'מלך העולם', שמדבר כמובן על הקב"ה, ולהבדיל – שיר על רבי נחמן. אני גם יודע שביום מן הימים אקליט שירים מהתפילה התימנית. אני מחובר אליה בכל נימי נפשי".
"מרגש אותי לדעת שב"ה אשאיר אחרי כאן בעולם שירים שאנשים מתרגשים מהם, שרים אותם מתחת לחופה, שומעים ברגעים הכי חשובים בחיים שלהם, ועוד. אני משתדל לשמח את עם ישראל בארץ ובחו"ל, ושמח שהרגעים האלה יזכרו לעד בחייהם של אנשים רבים.
"אני מאוד משקיע למען הדבר הזה, לפעמים אני נוסע לארצות הברית רק בשביל חתונה אחת וחוזר. אני משתדל להנעים בקולי, ולעשות בעזרת כך טוב לאנשים. מעבר לזה, אני משתדל להשאיר לעולם הזה הרבה צניעות וכבוד לאנשים, ואשמח שאחרי לכתי יזכרו שהיה פה בן אדם שבאמת רצה לתת רק טוב".
