"לשיר" הוא הנפשה מוזיקלית קלילה המורכבת מסיפור שובב ואנרגטי ומדמויות שננצור בזכרוננו מעבר לכותרות הסיום / מאת שי שגב
בסרט ההנפשה השני של אולפני אילומיניישן אנטרטיינמנט לשנת 2016, "לשיר" הוא מחזמר קליל המוטמע לתוך סיפורן של קריקטורות המזלזלות האחת בשנייה, המאוד מאפיין את סרטי האולפן (ראו למשל "גנוב על הירח", "המיניונים", ו-"החיים הסודיים של חיות המחמד"), אשר גם משתמש במנעד של שירים פופולאריים ששלטו במצעדי הלהיטים משנות השמונים ועד ימינו.
הקו הראשי של העלילה אחיד ויציב, אבל מאוד קונבציונאלי: להתמיד ולחתור אחר התשוקות והחלומות שלנו. עם זאת, "לשיר" הוא הנפשה מוזיקלית לא מתוחכמת יתר על המידה, שנמתחת ביחס לאורך הסרט – 108 דקות. הכתיבה והבימוי של גארת' ג'נינגס מאוד מזכירה את סגנונו מהסרטים "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (2005) וכן "הבן של רמבו" (2007), באופן שבו הוא משלב הומור מיוחד וחמימות רגשית. כל אחת מדמויות הסרט מקבלת עלילת משנה הבנויה מבעיה ותגמול – ואמנם רוב נושאי הסיפור מגיעים לסיום ברור, אולם עלילת "לשיר" קופצת מסיפור אחד למשנהו הלוך ושוב, באופן די מתיש. כפי שצוין לעיל,
ב-"לשיר" אין סיפור מתפתח (כפי שראינו לאחרונה ב-"זוטרופוליס" או "מוצאים את דורי"), אבל הסרט מפצה על כך בשמירה על תחושה חזקה של מהירות עלילתית. איכות ההנפשה ב-"לשיר" דומה מאוד לפרי חלציהם של האולפנים הגדולים: דיסני ופיקסאר, אבל ניתן למצוא גם כמה נקודות אור של מקוריות.
הסרט נהנה מאיורי חיות עדינים תוך בשימוש בצבעים חיים ונאיבים, וכך היצורים על המסך נעימים יותר לילדים מן החיות המפחידות בסרטי מקביליהם, אם כי הן פחות אקספרסיביות בכל הקשור להבעות פנים. הסצינות המשעשעות בסרט הן כאשר הדמויות מבצעות שירי פופ ולהיטים, שגם מולידות מספר בדיחות הקשורות לאותן חיות. החיות של "לשיר" מבוססות על דימויי אופי אנושיים מוכרים (נער מצוברח בגיל ההתבגרות, עקרת בית עם שאיפות קריירה וכדומה).
מצד אחד, חסרות עומק ייחודי, אבל מצד אחר, הדמויות אמיצות מספיק בשביל לשבור את שגרתן. ההופעות הנלהבות של השחקנים שמעניקים את קולם לסרט מפצים באופן חלקי על ההתקדמות העלילתית, כמו למשל דמותו של באסטר מון האופטימי למדי (קולו של מת'יו מקונוהיי באנגלית וצביקה הדר בעברית). התושיה של דמותו, לאור כל מה שעובר עליה, נראה לעיתים מעט אבסורדי, אך זה גם חלק מאופיו של הסרט. בגרסה הלועזית נתנו מיטב משחקני הוליווד את קולם לדמויות, וגם לקטעי השירה – אם זה סקרלט ג'והנסון, ריס וויתרספון, סת' מקפרלן, ג'ון ס. ריילי ועוד.
"לשיר" נמצא על אמצע הדרך מבחינת איכות ההפקה של אולפני אילומיניישן אנטרטיינמנט. מצד אחד, הדמויות אינן בלתי נשכחות כמו שראינו בסדרת סרטי "המיניונים", אך באותו הזמן הוא מביא לחקור את רקע הדמויות באופן אמין יותר מסרטים אלו. בעוד סכום הסרט לא ממש שווה את חלקיו (מנעד כוכבי קולנוע בגרסה הלועזית, תסריטאי / במאי עם הומור מבריק וציני במיוחד), התוצאה הסופית כיפית ומבדרת.
