הבמאי ההוליוודי הנחשב התארח בערב מחווה לסרטי קאנון ופירגן לבמאי סרטי הפעולה המקומי שמוליק פירסטנברג • על ההצלחה של מנחם גולן ויורם גלובוס בלוס אנג'לס סיפר: "הקהילה ההוליוודית לא כיבדה אותם, בקטע אנטישמי: 'מי לעזאזל הליצנים הישראלים האלה חושבים שהם?'"
הבמאי ההוליוודי קוונטין טרנטינו התארח בשבוע שעבר בפתיחת המחווה לסרטי קאנון בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים, ואמר כי "בהוליווד אמרו על מנחם גולן ויורם גלובוס 'מי לעזאזל הליצנים הישראלים האלה חושבים שהם?' אבל אני ראיתי חבר'ה שעושים את הסרטים שהם רוצים לעשות".
עד סוף החודש מציגים בפסטיבל סרטים שבחר קוונטין טרנטינו בשיתוף עם אנשי הפסטיבל באירוע מחווה מיוחד לסרטי קאנון של המפיקים הישראלים יורם גלובוס ומנחם גולן. באולם מלא עד אפס מקום בסינמטק ירושלים, פתח טרנטינו בשיחה עם הקהל, כשלצדו הבמאי נבות פפושדו והבמאית והתסריטאית הילה מדליה. גלובוס הצטרף בזום ונכח על המסך מאחוריהם.
טרנטינו סיפר על אהבתו המיידית לסרטים שהפיקו גלובוס וגולן בקאנון גרופ. "אז, בשנות השמונים, הוקסמתי מהחברה הזאת. רוג'ר אייברי, תסריטאי 'ספרות זולה', עבד איתי בחנות וידיאו ושנינו מאוד אהבנו את הסרטים האלה, את מנחם ואת יורם. עיתוני התעשייה לא כיבדו אותם. הקהילה ההוליוודית לא כיבדה אותם, בקטע אנטישמי. 'מי לעזאזל הליצנים הישראלים האלה חושבים שהם?'. אבל רוג'ר ואני ראינו חבר'ה שמשתלטים על הוליווד ועושים את הסרטים שהם רוצים לעשות".
הוא המשיך והחמיא לצמד הישראלי. "מנחם ויורם נתנו לבמאים לעשות אצלם דברים שהם לא יכלו לעשות באולפנים הגדולים. אבל בעת ובעונה אחת, החברה שלהם הייתה תלויה בסרטי אקספלוטיישן, ואהבנו סרטי אקספלוטיישן. הוליווד – כשהיוצא מן הכלל הוא רוג'ר קורמן – הייתה מקום סגור. תעשייה שאובטחה על ידי דלת כספת של בנק. לא ידענו איך ניכנס אליה, אבל תמיד חשבנו שאם נפגוש את יורם ומנחם, אולי הם יתנו לנו סיכוי! היחידים שיתנו לנו צ'אנס לעשות סרט הם אולפני קאנון".
גלובוס סיפר על הפעם הראשונה שפגש את טרנטינו בפרימיירה של "ממזרים חסרי כבוד". "נשיא יונברסל ביקש ממני לטפל בו יפה. אני מעריץ סרטיו וכל סרטיו יצירות מופת אז טיפלתי בו יפה. לקחתי אותו לארוחת ערב עם שחקנים, במאים וכו'. בין הארוחות נעמדתי ואמרתי ''תודה שבאת'. טרנטינו צעק באמצע ואמר 'עצור! אני צריך להודות לך, לא אתה לי'. ואז סיפר שכשעבד בספריית וידיאו כשהיה תלמיד, הכיר את כל סרטי קאנון מא' עד ת'".
יורם גלובוס נזכר באחת ההפקות הראשונות של קאנון, "התפוח" – מיוזיקל-פופ עתידני שביים מנחם גולן ב-1980, לפי מוזיקה ושירים של קובי רכט. הסרט נחל בזמנו כישלון חרוץ, ובפרמיירה העולמית שלו בפסטיבל מונטריאול התקבל בשריקות לעג ובוז תוך כדי ההקרנה. "מנחם אמר לי שהוא הולך לשירותים, ולא חזר", סיפר גלובוס. "הלכתי לחפש אותו ומצאתי אותו על מרפסת החדר במלון. הוא אמר שהוא רוצה להתאבד. אמרתי לו: 'מנחם, שכח מזה. מחר יהיה סרט חדש'. לימים הסרט הפך לקאלט".
לטרנטינו הייתה תשובה מפתיעה לשאלה אילו מהסרטים האהובים עליו של קאנון: "הייתי הולך על סרטי סם פירסטנברג (הבמאי הישראלי-אנג'לוסי של סרטי 'נינג'ה אמריקאי'). את 'נינג'ה 3 – דומיניישן' של סם פירסטנברג ראיתי זה שש פעמים רק בקולנוע. זה נפתח בסצנת מאבק שנמשכת 15 דקות!. ואתם בוודאי מודעים לסרט 'פופסיקל למון', אבל יש את הרימייק לסרט, שגם ביים בועז דוידזון, בשם 'הבתול האמריקאי האחרון', שהיה אחד הגדולים מז'אנר ה'צעירים שמנסים לזיין' מהאייטיז, והיה לו את אחד הסיומים הכי שוברי לב בסרטי שנות השמונים".
גלובוס וגולן רכשו את קאנון גרופ בחצי מיליון דולר ב-1979 והפכו אותה לחברת הפקה מצליחה שהפיקה מאות סרטי אקשן. בשיא הצלחתה, הוציאה קאנון סרט חדש לקולנוע בכל שבוע כמעט – ואלה היו סרטים שנעשו עם תקציב קטן ורעיון לא מסובך מדי. לעתים, כשהרווחים איפשרו זאת, בחרו גלובוס וגולן להפיק גם סרטי איכות של במאים כמו רוברט אלטמן, ג'ון קסבטס, רומן פולנסקי וברבט שרודר (שסרטו "עכבר הברים" מ-1987 מוקרן בפסטיבל).
