"גדולים במדים" פרויקט משותף של הצבא ושל עמותת יד לילד המיוחד שנועדה לשלב בעלי מוגבליות בצבא הגנה לישראל * הרב מנדי בלניצקי יו"ר עמותת יד לילד המיוחד: "זה נותן להם כלים לכל חיים"
כדי להבין מה הוא הפרויקט כותב לנו סגן אלוף אריאל אלמוג מיוזמי הפרויקט:
שמי אריאל אלמוג, סגן אלוף במילואים ומפקד בסיס פיקוד העורף ברמלה לשעבר. ברצוני לשתף אתכם בסיפור אישי, בעקבותיו הקמתי את הפרויקט "גדולים במדים".
זה היה בשנת 2001, כאשר נסעתי ברכבי ליד צומת שדה תרומות בבקעת הירדן. אוטובוס שנסע לפניי עצר בתחנה, ובגלל הכביש הצר נאלצתי להמתין מאחריו, ללא אפשרות לעקוף את האוטובוס.
במהלך ההמתנה שמתי לב לאדם חשוד, אשר התקרב לאוטובוס בצורה מוזרה. חשדי התעורר כי מדובר במחבל, וירדתי מהרכב במטרה לבדוק אותו מקרוב ולנסות למנוע את עלייתו לאוטובוס.
עם התקרבי זיהיתי מיד כי מדובר במחבל וכי הוא נושא על עצמו מטען חבלה. לאחר מאבק קצר הצלחתי להשתלט עליו, ולתדהמתי גיליתי על גופו שלושה מטעני חבלה!!
מטרת המחבל הייתה להטמין את המטענים ולבצע פיגוע כפול. כאשר לאחר הפיצוץ הראשון, עם בוא כוחות המשטרה וההצלה, התכוון המחבל להפעיל את שני המטענים הנוספים באמצעות שלט רחוק, ובכך לגרום לפיגוע רב נפגעים, לא עלינו.
להפתעתי, לאחר שנטרלתי את המחבל ממטעני החבלה, נורתה לכיווני אש חיה מכיוון מטע הזיתים הסמוך. התברר כי מחבל נוסף התחבא במטע, מתוך מטרה להשגיח ולעזור לחברו במידת הצורך.
שלפתי את נשקי האישי, והתחלתי לירות לכיוון המטע מתוך מטרה לנטרל את המחבל הנוסף. במהלך הקרב חטפתי כדור בראש ונפצעתי, אך למרות זאת המשכתי לירות עד שפגעתי במחבל ונטרלתי אותו. כך למעשה, בפעולת יחיד הצלחתי למנוע פיגוע רב נפגעים.
על פעולתי זו קיבלתי ציון לשבח מהרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים.
לאחר המקרה אושפזתי במשך חודשיים וחצי, ובמהלך האשפוז נחשפתי לפצועים רבים ולאנשים בעלי מוגבלויות שונות.
לאחר החלמתי, החלטתי להקים פרויקט בצה"ל שישלב בתוכו נערים ונערות בעלי מוגבלויות, אשר עד היום הצבא נמנע מלגייס אותם, ולתת להם אפשרות לשרת בצבא כמו כל אחד אחר.
היום אני זוכה להגשים חלום, ולראות את הנערים והנערות בעלי המוגבלויות, הופכים לחלק אינטגראלי בצה"ל, ומוכרים כחיילים לכל דבר כולל תעודת חוגר ומדים.
אני קורא אליכם להיות שותפים לפרויקט נפלא זה, אשר מהווה תחילתה של מהפכה בחייהם של נערים ונערות בעלי מוגבלויות בישראל.
בכבוד רב,
אריאל אלמוג
