הלילה, ביהמ"ש העליון של קולורדו פסק כי המועמד דונלד טראמפ לא יוכל להתמודד במדינה בשל המעורבות שלו במסגרת של אירועי הפריצה לגבעת הקפיטול מה-6 לינואר, תחת התיקון ה-14 לחוקה.
זוהי עשויה להפוך להפסיקה הפוליטית החשובה ביותר של בית המשפט, אולי אי פעם, בוודאי בהקשר של ריצה לתפקיד פוליטי, המונעת ממועמד לרוץ לתפקיד החשוב ביותר במדינה.
במה דברים אמורים? כדי להבין את ההקשר של הפסיקה, יש להעמיק בחוקה האמריקאית, ולבחון מקרי עבר.
התיקון ה-14 לחוקה, חוקק לאחר מלחמת האזרחים, ונועד לסגור פרצות שנחשפו באותה מלחמה, ואושר בקונגרס בשנת 1868. ננסה לנתח את חלק הרלוונטי בתיקון – פרק 3."לא יהיה אדם סנאטור או נציג בקונגרס, או אלקטור של נשיא וסגן נשיא, ולא יכהן במשרה אזרחית או צבאית, בארצות הברית או בכל מדינה ממדינותיה, אם לאחר שנשבע בעבר לקיים את חוקת ארצות הברית, בהיותו חבר קונגרס, או נושא משרה של ארצות הברית, או חבר בבית המחוקקים של אחת המדינות, או נושא משרה של הרשות המבצעת או השופטת של מדינה כלשהי, היה מעורב בהתקוממות או במרד נגד ארצות הברית, או אם נתן סיוע וסעד לאויביה. אולם הקונגרס רשאי להסיר מכשול זה, בהצבעה של שני שלישים בכל אחד משני הבתים."
החלק הרלוונטי לעניין התביעה כנגד דונאלד טראמפ, שנשוב אליו בהמשך: "נושא משרה של ארצות הברית" ו – "מעורב בהתקוממות או במרד".לכאורה, פרשת אירועי ה-6 לינואר, חוסים תחת הצל של התקוממות או מרד נגד תוצאות הבחירות, ומכאן אפשרות יכולת השימוש באותו חלק 3 של התיקון ה-14, המאפשר לקונגרס לכאורה כוח של גירוש של כל מי שמועל בתפקידו (באמצעות רוב של שני שליש), אך מה שלא ברור ולמעשה נתון לפרשנות משפטית הוא:
א. האם רלוונטי למי שמבקש להתמודד לנשיא (שבניגוד לאלקטורים וחברי קונגרס לא מצוין במפורש) והאם רלוונטי למי ששרד הליך הדחה באותו נושא ממש, וכעת כלל לא מכהן?
ב. האם סעיף שכזה יכול להיות מופעל באופן אוטומטי, ללא קביעה של מי הסמכות לקבלה?
ג. בתיקון כתוב כי הקונגרס רשאי להסיר מכשול זה, אבל לא כתוב האם הוא הגוף היחיד שקובע לעצם היווצרותו או יצירתו של מכשול שכזה.
ד. האם זה פרשנות של ביהמ"ש לקבוע האם אדם יכול לכהן ובמידה ולא "מרוצים" מהפסיקה, הקונגרס, במנגנון המיוחד שנקבע, יהיה רשאי לדחות זאת?המדובר בשאלות משפטיות כבדות משקל ולא במקרה, כי החישוקים והזכות להיבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית הם דקים במיוחד, מתוך המטרה החשובה והמקודשת להשאיר את הזכות לעם לבחור את נציגיו.
עפ"י חוקת ארצות הברית נקבעו שלושה סייגים בלבד לבחירת הנשיא וסגן הנשיא:1 . נולד בארה"ב.2. לפחות בן 35 שנים. 3. היה תושב קבע בתקופה של 14 שנים לפני הבחירות. הסעיף הזה כל כך כללי וכל כך מאפשר את חופש הבחירה לעם, שאין בו כלל התייחסות לכהונה של נשיא שהורשע בפלילים, או עומד למשפט, או מכהן מהכלא לאחר שנבחר ותוך או במהלך משפט.
במקרה של מדינת קולורדו, בעצם העתירה שהוגשה ע"י הארגון הפרוגרסיבי CREW, נטען כי ניתן להכפיף את ההחלטה לפסיקה עפ"י תיקון ה-14 לבית המשפט, ולא לקונגרס. זה מהווה פרשנות "מעניינת" לישוב נוהל שלא ברור עד תומו, כאשר התיק הפלילי עומד תלוי בביהמ"ש הפדרלי של וושינגטון הבירה, עם בקשה של התובע מביהמ"ש העליון לקבוע האם בכלל יש לנשיא חסינות מעמידה לדין.
הסעיף שבו הכריע בית המשפט העליון של קולורדו היה בשאלה האם נשיא ארצות הברית, על אף שאיננו מוזכר מפורשות בתיקון ה-14, יכול להיחשב כ- נושא משרה של ארצות הברית שעליו בכלל חל התיקון. התשובה שלהם הייתה כן וכך נכתב: "טראמפ נפסל מלמלא את תפקיד הנשיא לפי סעיף שלישי; מכיוון שהוא נפסל, יהיה זה מעשה פסול לפי קוד הבחירות אם המזכיר ירשום אותו כמועמד בקלפי הבחירות המקדימות לנשיאות". והוסיפו: "איננו מגיעים למסקנות אלו בקלות ראש", אמר בית המשפט. "אנו מודעים לגודל ולמשקל של השאלות העומדות בפנינו כעת. כמו כן, אנו מודעים לחובתנו ליישם את החוק, ללא חשש או חסד, ומבלי להיות מושפע מתגובת הציבור להחלטות שהחוק מחייב אותנו להגיע אליהן".
חשוב להדגיש כי החלטה זו עומדת בניגוד לאותו הדיון ממש שנדון בפני בתי משפט במדינות אחרות, ובהן הפסיקה של בית המשפט העליון של מדינת מינסוטה שדחה את השימוש בתיקון ה-14 להסרת המועמדות של טראמפ, ועתירה דומה שנדחתה על ידי בית המשפט של מישיגן.
תגובתו של טראמפ הייתה כי הוא יערער לביהמ"ש העליון. זה יביא את בית המשפט העליון לדיון דחוף בעתירה בשאלה הדרמטית ביותר שיכולה להיות לפרשנות החוקה, כאשר ההרכב הוא 6 שמרנים (מהם טראמפ מינה 3) מול 3 ליברלים. בית המשפט העליון יצטרך להחליט האם בית המשפט של הציבור יחליט (במי שנראה שמוביל בסקרים, בטח לפריימריז של המפלגה הרפובליקנית) או בית המשפט העליון. כאשר בית המשפט בקולורדו עכב את פסיקתו עד ה-4 בינואר, יום לפני המועד האחרון של מזכיר המדינה של קולורדו לאשר את ההצבעה המקדימה לנשיאות.
מי שכמובן תושפע ישירות מהפסיקה (השאלה רק איך) בדעת הקהל בכלל והרפובליקנית בפרט היא המועמדת ניקי היילי, שהולכת וסוגרת את הפער על טראמפ במדינה השנייה של הבחירות היא ניו המפשייר.
.ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי".
