אריקה לופס פרייטר, מרצה באוניברסיטת המליין במינסוטה, ידעה שמוסלמים רבים מאמינים שדתם אוסרת על הצגת דימויים של הנביא מוחמד. לכן בסמסטר האחרון, שבו לימדה היסטוריה של אמנות העולם, נקטה אמצעי זהירות רבים לפני שהציגה דימוי של הנביא שצויר במאה ה–14. בתוכנית הלימודים כתבה לופס פרייטר שבקורס יוצגו תמונות של דמויות דתיות כמו מוחמד ובודהה, וביקשה מתלמידים שכוונה זו מעוררת בהם חשש או הסתייגות ליצור איתה קשר. לדבריה, אף אחד מהם לא התקשר אליה. היא גם שוחחה עם הסטודנטים במשך כמה דקות לפני שהציגה את התמונה ואמרה שבקרוב תראה להם את הציור, כדי שאם מישהו מהם ירצה לצאת מהכיתה תהיה לו הזדמנות לעשות זאת. כל הסטודנטים נשארו במקומם. לופס פרייטר הציגה את התמונה — ואיבדה את מקום עבודתה.
בכירים בהנהלת האוניברסיטה הפרטית הקטנה, שממוקמת בעיר סנט פול במינסוטה, רצו לכבות את האש לפני שתהפוך לשריפה משתוללת. במקום זאת הם מצאו את עצמם בלב פולמוס כלל ארצי, שבו תומכי החופש האקדמי מתעמתים עם מוסלמים שמאמינים שהצגת תמונתו של מוחמד היא חילול הקודש.
המהומה החלה אחרי שסטודנטית שלמדה בקורס הגישה תלונה להנהלת האוניברסיטה, ולאחר שסטודנטים מוסלמים אחרים — שלא למדו אצל לופס פרייטר — אמרו שהשיעור היווה מתקפה על דתם. ההנהלה הודיעה למרצה שלא תזדקק לשירותיה בסמסטר הבא. בכירי האוניברסיטה שלחו לסטודנטים ולחברי הסגל הודעת דואר אלקטרוני, שבו קבעו שאין ספק שהמניע לתקרית היה איסלאמופובי. נשיאת האוניברסיטה, פייניז מילר, היתה בין החתומים על מייל, שבו נכתב שכיבוד הסטודנטים המוסלמים "היה צריך להחליף את החופש האקדמי". דובר מוסלמי שהוזמן לנאום ברב-שיח שנערך בבניין העירייה אמר כי הצגת תמונתו של הנביא דומה לאמירה שאדולף היטלר היה אדם טוב.
תומכי חופש הביטוי לא נשארו ללא מענה. היסטוריון של אמנות האיסלאם כתב מאמר שבו הגן על לופס פרייטר והפיץ עצומה שחותמיה דורשים מהנהלת האוניברסיטה לחקור את הנושא. הוא אסף יותר מ-2,800 חתימות וארגונים ועיתונים המקדמים את חופש הביטוי פרסמו ביקורות חריפות על אוניברסיטת המליין. PEN America, לדוגמה, קבע שהפרשה היא "אחת ההפרות הבולטות ביותר של החופש האקדמי בתקופה האחרונה", ומוסלמים התווכחו בינם לבין עצמם אם המניע להצגת תמונתו של הנביא היה שנאת האיסלאם.
המעמד של ד"ר לופס פרייטר היה לא יציב במיוחד, מפני שהיתה מרצה שלא מן המניין ועבדה בשכר נמוך וללא ההגנות שמהן נהנים מרצים בעלי קביעות. מילר הגנה על ההחלטה בהודעה שפרסמה. "התבוננות בתמונתו של הנביא מוחמד נחשבת בעיני מוסלמים רבים לפגיעה בדתם. חשוב שהסטודנטים המוסלמים שלנו, כמו כל שאר הסטודנטים, ירגישו שהם מקבלים תמיכה וכבוד בתוך הכיתות ובקמפוס".
אראם ודאטאלה, הסטודנטית שהתלוננה על לופס פרייטר, אמרה שכשראתה את התמונה הרגישה שמשהו היכה בה. "חשבתי שזה לא אמיתי", הוסיפה הסטודנטית, שהזדהה כסודאנית. "בתור מוסלמית שחורה אני מרגישה שלעולם לא אהיה שייכת לקהילה שחבריה לא מעריכים אותי כחלק ממנה ולא מכבדים אותי כפי שאני מכבדת אותם".
הציור שהציגה לופס פרייטר מופיע באחד הספרים המוסלמיים המאוירים העתיקים ביותר על ההיסטוריה של העולם, "ג'אמע א־תוואריח'" (جامعالتواریخ; "קובץ הכרוניקות") מאת רשיד א-דין (1247–1318). הספר עוסק בתולדות העמים השונים, מבריאת העולם ועד לתקופת חייו של א־דין. בציור, שמוצג באופן קבוע בשיעורים על תולדות האמנות, נראה המלאך גבריאל, בעל כנפיים ולראשו כתר, שמצביע על מוחמד ומעניק לו את ההתגלות הראשונה של הקוראן. המוסלמים מאמינים שבקוראן מובאים דברי אללה, שהמלאך גבריאל הכתיב למוחמד.
רוב המוסלמים מאמינים שאסור להציג תמונות של מוחמד, אפילו אם הקוראן אינו אוסר זאת. האיסור נובע מהאמונה שתמונה כזאת תגרום לסגידה לנביא, במקום לאלוהים. עם זאת, באיסלאם יש גישות שונות לסוגיה. אחדים מהמוסלמים מבדילים בין תמונות שמציגות את הנביא באופן מכובד לקריקטורות מעליבות, ואחרים אינם מתייחסים לאיסור כלל וכלל. עומיד סאפי, מרצה ללימודי אסיה והמזרח התיכון באוניברסיטת דיוק, אמר לניו יורק טיימס שבשיעורים שלו מוצגות תמונות של מוחמד באופן קבוע. הוא מסביר לסטודנטים שאת התמונות ציירו אמנים מאמינים, בהוראתם של שליטים אדוקים. "אני רוצה שתלמידי יתמודדו עם שאלות כמו איך משהו שמגיע מלב המסורת, בסופו של דבר מודר לשוליים או נחשב אסור".
ביום שלישי השבוע הגישו עורכי דינה של המרצה תביעה נגד האוניברסיטה, ובכירים במוסד הלימודי הודו כי נפלו פגמים בהתנהלות מולה, וכי בכוונתם לקיים שיח ציבורי על אודות החופש האקדמי. כמו כן, האוניברסיטה שינתה את עמדתה לפיה הצגת הציור היתה צעד איסלאמופובי. עם זאת, עורכי הדין של המרצה הדגישו כי שינוי העמדה מצד האוניברסיטה לא ישפיע על התביעה.
