תשעה ארגוני סטודנטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי הטילו חרם גורף על כל דובר ציוני או תומך ישראל. הארגונים, ביניהם תא נשות בית הספר, תא הסטודנטים האסייתים, תא הסטודנטים בעלי מורשת אפריקנית ועוד, תיקנו חוקי עזר של האוניברסיטה שיאפשרו להם להטיל חרם כזה החל מתחילת שנת הלימודים האקדמית הזו.
ההגדרה הגורפת ל"תומכי ישראל או ציונות" אוסרת על כניסתם של רוב מוחלט של יהודים, גם בארה"ב, ולמעשה מחרימה אותם לחלוטין. דיקן בית הספר למשפטים של ברקלי ארווין צ'רמרינסקי – יהודי פרוגרסיבי שמגדיר את עצמו כציוני – תקף את ההחלטה וציין שלפי ההגדרות הללו גם הוא יוחרם על ידי התאים האלה, כמו גם 90 אחוז מהסטודנטים היהודים שלו.
לחרם הזה, כמו מאמצי חרם דומים במקומות שונים בארה"ב, אחראי ארגון אנטי-ישראלי – סטודנטים למשפטים למען צדק בפלסטין. הארגון הוקם ב-21 באוגוסט, והכריז כי אימץ "חוק עזר פרו-פלסטיני" שיחרים דוברים שתומכים בציונות או "במדינת האפרטהייד ישראל". עם אימוץ ההחלטה פעל התא לשכנע אחרים להצטרף אליו לקראת שנת הלימודים החדשה.
"כעת ארגונים אנטי-ציוניים פוגעים ישירות ביהודים אמריקאים", כתב עוזר מזכיר החינוך לזכויות האדם האמריקני לשעבר וראש מכון ברנדייס קנת' מרכוס, במאמר שפורסם בג'ואיש ג'ורנל. "אנטי-ציונות היא אנטישמית מוחלטת. השימוש ב"ציוני" בתור שם נרדוף ליהודי אינו אלא משחק מילים. כמו צורות אחרות של יודאופוביה, זוהי אידיאולוגיה של שנאה, המתייחסת לישראל כאל "היהודי הקולקטיבי" ומשחירה את שמה של המדינה היהודית בהשמצות דומות לאלו ששימשו במשך מאות שנים כדי להשמיץ יהודים בודדים. אידיאולוגיה זו מבססת תפיסת עולם קונספירטיבית… שמדי פעם הציתה פרצי באלימות, כולל ירי המוני, בחודשים האחרונים. יתרה מכך, הציונות היא היבט אינטגרלי מזהותם של יהודים רבים. הביזוי הזה מקביל, בדרך זו, לצורות אחרות של שנאה ואפליה".
"הסטודנטים האלה צריכים להתבייש", סיכם מרכוס. "וכך גם ההנהלה, שעומדת בשקט בצד או ממלמלת בענווה על חופש הביטוי בזמן שהקמפוסים באוניברסיטאות הולכים ונעשים, כמו שאמרו הנאצים, 'יודנפריי'. חופשיים מיהודים".
