כלכלנית בכירה מודאגת ש"אין חיסון לקורונה, היעדר תמריצים פיסקליים חדשים, ועלייה במתחים המסחריים עם סין" • להערכתה, הפד לא יעלה את הריבית עד שנת 2024, קצב הצמיחה יואט ו"הכלכלה לא תחזור למצבה לפני המגפה עד שלהי 2021"
"כלכלת ארה"ב לאחר הבחירות לא תהיה שונה באופן דרמטי מזו שלפני ה-3 בנובמבר, כלומר במהלך התאוששות איטית עם סיכוי של 30%‑35% למיתון", כך אומרת בת'-אן בובינו, הכלכלנית הראשית של S&P בארה"ב בראיון ל"גלובס", לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב. ברקע, הזינוק במספר חולי הקורונה בארה"ב לשיא יומי והמבוי הסתום במגעים על חבילת הסיוע הפיסקלית.
שאלת זהות הנשיא הבא נדחקת הצידה לנוכח המשבר העולמי, כשהגל השני של המגפה הולם על שערי הכלכלות באירופה ובארה"ב. "עדיין קיימים שלושה סיכונים גדולים לכלכלה", מזקקת בובינו: "העובדה שאין עדיין חיסון לקורונה בזמן שעונת השפעת מתחילה, היעדר תמריצים פיסקליים חדשים, ועלייה במתחים המסחריים עם סין".
מה התחזית שלך לגבי קצב התאוששות של כלכלת ארה"ב?
"הכלכלה צעדה כמה צעדים מבטיחים לקראת התאוששות, ביניהם יציבות יחסית של ההוצאה הצרכנית לאורך הקיץ וירידה מעט גדולה משצפינו בשיעור האבטלה (אם כי הוא עדיין בטווח המצביע על מיתון). אולם הצמיחה ברבעון השלישי תקזז רק באופן חלקי את ההפסדים העצומים במחצית הראשונה של השנה. אף שהכלכלה האמריקאית כבר לא על סף שפל, שיעור האבטלה, 7.9%, עדיין גבוה ומצביע על קצב התאוששות חלש מאוד. רק בשלושה מתוך 11 המיתונים האחרונים הגיעה האבטלה לשיעור גבוה יותר. בפרספקטיבה היסטורית, התכווצות של 4% בכלכלת ארה"ב היא עדיין מצב חמור מאין כמותו, והצמיחה הצפויה בחודשים יולי-ספטמבר בקושי מקזזת ממה שאיבדנו השנה, אחרי ההתכווצות ברבעון השני, שהיוותה שיא היסטורי שלילי.
"יתר על כן, אנחנו צופים שקצב הצמיחה יואט ככל שנתקדם לקראת 2021, ושהכלכלה לא תחזור למצבה לפני המגפה (כלומר, לתמ"ג הריאלי ברבעון הרביעי של 2019) עד שלהי 2021. אנו צופים צמיחת תמ"ג שנתית של 3.9% בשנה הבאה (לעומת תחזית קודמת של 5.2%)".
מה ההבדל בין משבר שנובע מזעזוע כלכלי ופיננסי גלובלי לכזה הנובע ממגפה?
"בניגוד למיתון של 2007‑2009, שהיה מיתון של מאזן התשלומים שנחשף לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן למגורים בארה"ב, הנוכחי נבע מאסון טבע, מגפה עולמית שהובילה לעצירה פתאומית בפעילות הכלכלית, כשארה"ב ומדינות אחרות נכנסו לסגר. למעשה, הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) הכריזה על תחילת המיתון במהירות שיא. ואף שהיא עדיין לא הכריזה על קיצו, הוא גם עשוי להיות המיתון הקצר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, בשעה שהמיתון של 2007‑2009 נמשך כ-18 חודשים והיה הארוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
הבנק המרכזי כעת במצב של 'נחכה ונראה', מה שאומר, בהתאם לאסטרטגיה המוניטרית החדשה שלו – עם יעד אינפלציה ממוצע, שהוא לא יעלה את שיעורי הריבית עד שיראה עלייה של האינפלציה מעט מעל היעד הממוצע, 2%. כוונתו לאפשר לאבטלה לרדת לשיעור נמוך יותר מבעבר לפני שיתחיל להעלות את הריבית. על סמך השינוי הזה במדיניות, איני צופה שהפד יעלה את הריבית לפחות עד 2024.
מה התחזית למקרה שבו חבילת הסיוע שנידונה כעת בארה"ב לא תאושר בקרוב?
"החשש כרגע הוא שלא יהיו תמריצים נוספים עד אחרי הבחירות, ואולי לא עד שהקונגרס יצטרך להסכים על הארכת התקציב באמצע דצמבר. אם לא יושג הסכם השנה, התחזית שלנו לרבעון הרביעי בסכנה. יתר על כן, הססנות בקרב מקבלי ההחלטות תשפיע על ציפיות המגזר הפרטי ועל תוכניות ההוצאה שלו. משקי בית, לדוגמה, עשויים לדחות החלטות הוצאה אם יחששו שההתאוששות המתונה תקרוס.
מסלול ההתאוששות האיטי משמעותו שהתמ"ג בארה"ב לא יחזור להיקף של לפני המגפה לפני סוף 2021. יתר על כן, אין זה תרחיש מופרך שלא תהיה חבילת סיוע נוספת ושגל נוסף של המגפה יפגע בצמיחה ברבעון הרביעי (בהשוואה לתרחיש הבסיס שלנו). בתרחיש כזה, הכלכלה צפויה לחזור לרמות של טרום המגפה רק במחצית השנייה של 2022, ויש סיכון גבוה יותר להשפעות ארוכות טווח".
המצב בין ארה"ב לסין ישתנה לאחר הבחירות?
"בנוגע לגישה של ארה"ב לסחר עם סין, שני המועמדים לנשיאות יותר דומים במדיניותם מאשר שונים. ההבדלים מסתכמים בעיקר בגישה ובסגנון היחסים עם סין. המכסים הקיימים לא ייעלמו בזמן הקרוב, לא משנה מי יישב בבית הלבן בינואר, אבל שני המועמדים צפויים ליישם אסטרטגיות שונות. אם ייבחר, טראמפ ימשיך ליישם את גישת "אמריקה לפני הכול" ועשוי להחמיר את מדיניות המגן שלו מול סין. הסטטוס-קוו ביחסי הסחר עם מקסיקו וקנדה כנראה לא ישתנה, בזכות הסכם ה-USMCA. אבל הנשיא טראמפ עשוי להרחיב את אמצעי המגן למדינות אחרות באסיה, למשל וייטנאם. ביידן ישמור על המכסים הקיימים מול סין, לפחות בטווח הקרוב. הוא ינסה כנראה לבנות קואליציה עם בנות ברית על מנת לתת מענה לבעיות עם סין ולהשיג את המטרות הכלכליות של ארה"ב. אנו סבורים שהמכסים הקיימים על טובין מסין יישמרו בעתיד הנראה לעין, לא משנה מי ייבחר. אלה, יחד עם פעולות התגמול שתנקוט סין, יפחיתו ישירות כ-20‑30 נקודות בסיס מהתמ"ג של ארה"ב, אם לא ישתנו ב-12 החודשים הבאים".
מהם הענפים החזקים ביותר בכלכלת ארה"ב? אילו ענפים צפויים להרוויח מבחירה של כל אחד מהמועמדים לנשיאות?
"היתרונות שונים ממגזר למגזר. המדדים ברוב הענפים התעשייתיים, מלבד אנרגיה, מראים התמתנות בצמיחה, אך הם עדיין מעל רמותיהם לפני המגפה. ענפי הטכנולוגיה, בעיקר עסקים הקשורים לרשתות חברתיות, קיבלו דחיפה. ועסקי קמעונות המוכרים רהיטים, מכשירי חשמל ומוצרי עיצוב בית נתמכו ברכישות ובשיפוצים, כשאנשים מבלים זמן רב יותר בבית והחליטו לשדרג את חלל המחיה שלהם. אולם ענפי שירותים, בתחומים של פעילויות פנאי (מסעדות/בארים/תיירות), עדיין נמצאים במצב גרוע, וללא חיסון נגיש ימשיכו להתמודד עם אתגרים ניכרים עד השנה הבאה. מצבם השתפר באופן מתון בלבד בהשוואה לנקודת השפל באפריל, בשל המשך המגבלות על עסקים, תפוגתם של התמריצים הממשלתיים, וירידה בביקוש הנובעת מפחד".
שיעור החיסכון הפרטי בארה"ב ישתנה לאחר המגפה? והאם תהיה לכך השפעה על שיעור הצמיחה?
"שיעור החיסכון, העומד כרגע על 14.1%, מונע בחלקו על ידי חבילת הסיוע הממשלתית יוצאת הדופן למשקי הבית בזמן המשבר (הגדלת קצבאות האבטלה הפדרליות ומענק בגובה 1,200 דולר לכל משק בית), וכן על ידי העובדה שהוצאות לא הכרחיות פחתו. פעילויות חופשה ופנאי לדוגמה בוטלו בעתיד הנראה לעין, והותירו את משקי הבית עם יותר מזומנים בכיסם. גם אם חלק מכך שימש לריהוט ושיפוץ הבית, עדיין נותר חיסכון עודף.
"שיעור החיסכון גדל גם בשל הגדלת קצבאות האבטלה. ב-2021, עם תפוגתן של קצבאות מורחבות אלו, אנו צופים ירידה בשיעור החיסכון. היות ששוק העבודה חלש מאוד, וקיים חשש שהתמיכה הממשלתית הסתיימה, דאגות כלכליות עשויות לגרום למשקי הבית להיות זהירים יותר בהוצאותיהם, מה שיוביל לכך שהירידה בשיעור החיסכון תהיה איטית יותר. אנו צופים שהוצאות משקי הבית יפחתו לקצב בר-קיימא המשקף שוק עבודה שהחלמתו המלאה עדיין רחוקה".
