דירוג שנגחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, מדרג את רמת המחקר במוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים שונים, ובהם מספר הזוכים בפרסי נובל ופילדס מבין חוקרי ובוגרי המוסד, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science וביצועים מחקריים נוספים. הדירוג מקיף יותר מ-2,500 אוניברסיטאות והפרסום מציג את 1,000 המובילות.
אוניברסיטת הרווארד נותרה השנה במקום הראשון בעולם, ואחריה אוניברסיטת סטנפורד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. אוניברסיטת קיימברידג' במקום הרביעי ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי משלימה את החמישייה העולמית המובילה. אוניברסיטאות בארצות הברית מהוות שמונה מתוך העשירייה העולמית המובילה ו-14 מתוך עשרים המובילות. לבריטניה שתי אוניברסיטאות בעשירייה המובילה – קיימברידג' ואוקספורד. 16 מוסדות מסין ממוקמים כעת ב-100 המובילות בעולם, עלייה מ-13 ב-2025.
בפעם הראשונה מאז 2020, אין שלוש אוניברסיטאות ישראליות בין מאה הראשונות בדירוג שנגחאי היוקרתי. זאת, לאחר שהטכניון, שירד בדירוג בעקביות בשנים האחרונות, יצא ממאה הראשונות (מדורג במקומות 150-100). מכון ויצמן (71) והאוניברסיטה העברית (89) שמרו על יציבות.
המצב בו לישראל יש בדרך כלל שלושה מוסדות במאה הראשונים הוא מחמאה אדירה לאקדמיה המקומית. אחת הסיבות לדירוגים הטובים של האוניברסיטאות הישראליות היא הזכיות הרבות יחסית של ישראלים בפרסי נובל ופילדס. סיבה נוספת היא שבשנים האחרונות האוניברסיטאות החלו להשקיע מאמצים גדולים כדי להתאים עצמן לדירוג, דוגמת פרסומים בכתבי עת נחשבים.
העובדה שהן מתקשות לשמור על מיקומן מלמדת על ההתקדמות הרבה של אוניברסיטאות במזרח הרחוק וחצי האי ערב. למשל, שלוש מארבע האוניברסיטאות שנכנסו השנה למאה הראשונות היו סיניות. האוניברסיטאות בישראל מתקשות לעמוד בתחרות עם השקעות הענק של מדינות אחרות באקדמיה, בייחוד כשמדינת ישראל משקיעה מעט מאוד ולמעשה מייבשת את האקדמיה. הירידה של הטכניון בולטת הין היתר לאור העובדה ששני הקמפוסים שהוא הקים בשנים האחרונות בגוואנדונג בסין ובמנהטן מסייעים לו מאוד בשיתופי פעולה בינלאומיים.
