לא יכולים להרשות לעצמנו דירה, לומדים לחיות עם המינימום"
כשקיי ווילסון עברה ללוס אנג'לס היא גילתה שהכסף שיש לה, שמספיק לדירת סטודיו נאה בפנסילבניה, מאפשר לה לגור בקליפורניה בקפסולה של 2.9 מ"ר. הקפסולות, שהפכו לתופעה ביפן, הגיעו גם ללוס אנג'לס ולערים נוספות בארה"ב.
בחודש שעבר הצטרפה ווילסון לקהילה של צעירים חובבי אמנות שנואשים לדיור בר השגה. כל חדר במתחם המגורים UP(st)ART מחולק לשש קפסולות. בכל קפסולה יש מיטה, קולב לתליית בגדים, מגירה לאחסון נעליים ופתח אוורור. הקפסולה קטנטנה, אבל לא ממש זולה – 750 דולר לחודש. כולל מסים מדובר ב-800 דולר. זה מעט יותר מהסכום שווילסון בת ה-26 שילמה על דירת הסטודיו שלה בבית לחם, פנסילבניה. "לא יכולתי להרשות לעצמי דירת סטודיו, ממש לא", סיפרה ווילסון על המעבר ללוס אנג'לס. "זה לפחות 1,300 דולר".
ג'רמייה אדלר, שהקים את UP(st)ART, אומר שכל קפסולה עולה בערך חצי מדירת סטודיו בלוס אנג'לס אחת הערים היקרות בארה"ב. המיזם של אדלר מציע לצעירים חדר כושר, שיעורי ריקוד, אולפן הקלטות, חדר עבודה ומכבסה חינם. למקום יש כללים: לא מקיימים יחסי מין בקפסולות, וגברים ונשים ישנים בנפרד.
קימה מונשיין גרה כבר שנה במתחם הקפסולות בסילבר לייק. "אתה לומד לחיות עם המינימום", אומרת קימה בת ה-27, ציירת שכרגע עובדת כאומנת. על החדר הקודם שהיה לה היא שילמה פחות, אבל בכל זאת היא מעדיפה את הקפסולות. "היו לי 12 שותפים. יכולתי לצייר בשולחן במטבח רק אחרי שכולם הלכו לישון. זה מגניב שעכשיו יש לי חדר עבודה".
ווילסון עברה ללוס אנג'לס כשקיבלה הצעת עבודה במספרה. "מכרתי את כל החפצים שלי ועברתי לתא הזה… לא נוח לי – ואני מרגישה בנוח עם זה", היא צוחקת. הצעירה, שמרוויחה שכר מינימום של 13 דולר לשעה לא כולל טיפים, לא עברה ללוס אנג'לס כדי לעבוד במספרה. כמו צעירים רבים היא חולמת לכבוש את הוליווד. אדלר, שפתח את מתחם UP(st)ART לפני שלוש שנים, מספר: אנשים שהיו פה לפני שנתיים או שלוש מתחילים לשחק בסדרות טלוויזיה ולהקליט אלבומים".
