קרן בן עמי מתעוררת על החיים שלה ושוברת שיא חדש בהיכרות שלה עם עצמה: "39 שנים לא הכרתי את עצמי. האמת, לא הייתי בדייט אחד עם עצמי, אז איך נכיר?!" • עכשיו היא מספרת על מסע ההתעוררות הרוחנית שלה ועל התוכנית "למות ולהיוולד מחדש", כשקול פנימי קרא לה לכתוב והיא נענתה ולא עצמה עין במשך 3 שבועות • ועל הסינכרוניות בין יצירתיות אותנטית לחופש כלכלי באפס מאמץ
אז מאיפה מתחילים?
קרן: "נתחיל בזה שבא לי לצרוחחחחחחחחחח רגע כדי להתאפס על החיים שלי, ולדבר בצורה שאנשים נורמליים לא יחשבו שהשתגעתי, כן?! ובכל זאת, יש משהו בתוכי שרוצה להעיר את המתים. וזו לא מטאפורה! אני ממש חושבת שמי שלא מתעורר הוא מת, מי שלא מכיר את עצמו- חי כמת, שום דבר אותנטי לא חי בתוכו, אז מה הטעם ?עדיף למות אם אנחנו חיים במוות רוחני…"
בן עמי משפשפת את עיניה ומעסה את רקתה, ברור שהיא נותנת לקול האינטואיציה מקום בשיחה, ולא ממהרת לענות מהשכל הישר, זה שהיה על הפיקוד ב-39 השנים האחרונות. "אני יכולה להצהיר כאופטימית יחסית מושבעת, שהפרפקציוניזם קינן בי שנים על גבי שנים, חייבתי את עצמי לנהל את הסיטואציה, לנהל את החיים שלי כדי שיצא ממני משהו. לא נחתי לרגע, תמיד בעשייה, תמיד בלמידה, אבל תכלס' – אף פעם לא שבעה, לא מרגישה בבית, לא שלמה, לא שלווה.
"יצאתי למסע חיפוש עצמי כבר בגיל 20, שאלתי שאלות חופרות על משמעות החיים, על השליחות שלי בעולם. כבר בתיכון עשיתי עבודת בגרות במגמת מחול עם מאווררי רצפה ושמלות מצינורות ושקיות ניילון שהתמלאו באוויר מהמאווררים ודימו את הריק הפנימי ,זה שכל חיי ניסיתי למלא מבחוץ… היום אני מבינה שכל מה שעשיתי היו פרצי אינטואיציה שלא ידעתי לדבר אותם, אלא להציג בדמות אומנות, ומדהים שהיה לי את הכלי הזה, בלעדיו לא יודעת איך הייתי שופכת את עצמי מעצמי.
"תשמעי, זה לא פשוט החפירות הארכיאולוגיות בראש כשאת מתעקשת להבין, לפענח, וזה בכלל דברים ברמת הרוח ולא ברמת המיינד, או הרגש. יש כאן רבדים שגיליתי כבר בגיל יחסית מוקדם , אבל לא היו לי הכלים לעשות הסקת מסקנות בעיקר שאלתי שאלות עמוקות שהותירו אותי חסרה.
"היום אני מבינה שאלו היו רגעי מפתח להתפכחות, אלא שהמפתח נשאר בכיס, והדלת לא ממש זזה כל השנים. עמדה פתוחה, כאילו חיכתה שאעבור דרכה, ואני נותרתי בצד אחד. מתה שמישהו יעביר אותי לצד השני. שמתי את כל יהבי בלימודי קורסים כאלו או אחרים, נרשמתי לסדנאות, לליווי אישי, תוכנית אונליין, השתתפתי בכנסים להתפתחות אישית למיניהם – התעוררתי גם באמצע הלילה כדי לא לפספס חלילה כל תוכן שהגיע עד אלי, רקדתי עם כל הזדמנות כי רציתי לגדול, זה מה שסיפרתי לעצמי".
מתחרטת על איזשהו דבר בדרך?
"האמת, אני לא מתחרטת על אף דולר שהוצאתי, או על אף שעה בה לא ישנתי כדי לעבוד בלפתח אותי. עשיתי דוקטורט בהתפתחות אישית. חרשתי כל שדה שנקרה בדרכי. דוגרי – עבדתי בזה. אבל היום אחרי דרך ארוכה ומפותלת, אני יכולה להגיד שבחרתי בדרך הארוכה כי הייתי צריכה לפתח את כוח הנשמה, הייתי צריכה להבין למה אני רוצה כל כך להגשים את עצמי. זה לא היה ברור לי. היה לי הכל, וכל פעם זה לא היה מספיק. המתנה של המסע שלי היא שעכשיו אני יודעת לקצר ולדייק את הדרך לכל מי שמוכנה לצאת למסע לגילוי עצמי. כל מי שמתה כבר להכיר את עצמה, מתה להיות עצמה, מתה להיוולד מחדש. כל מי שמוכנה לעבור את השינוי האמיתי, את הקפיצה פנימה. כל מי שמוכנה לעקוף את עצמה כדי לגלות מי היא באמת".
נשמע כמו חוויה של פעם בחיים.
"ממש! אבל זה לא חד פעמי. פחדתי שיגמר לי, שאחזור תיכף לישון, שהחיים יחזרו להיות רגילים אחרי שלושת השבועות הראשונים בהם אפשר לומר שהתפכחתי משכרון ההבל והחיצוניות, ותקשיבי – זה לא נגמר, זה רק מתעצם, ונהיה יותר עמוק, יותר אותנטי, יותר נגיש, יותר פשוט. אני נוגעת בחיים כל יום מחדש, מתעוררת עם חיוך של מטומטמת על הפנים, כאילו בלי סיבה, ולא בא לי ללכת לישון בלילה. קיבלתי הארה משמעותית על החיים שלנו בעולם שאני רוצה למצות כל רגע שאני חיה בגוף ממשי, ולא עוד נשמה-רוח בשמיים בלי כוח של ממש להשפיע ולהזיז דברים בחיים.
אין אושר גדול מלהגיע לרגע בו את אומרת לעצמך – אני מוכנה למות ולהיוולד מחדש, לא?
"לי זה אשכרה קרה. התעוררתי וביקשתי למות ולהיוולד מחדש, וככה התחלתי להתקלף מכל הקליפות, המסכות ירדו, המייקאפ לא נדבק, הטייטלים מיותרים, הרשמיות מגוחכת, הניסיון להיות משהו, להשיג משהו-פאתטי ובלי אחיזה של ממש, ואז פגשתי אותי. דייט בחשיכה שכולו מלא באור פנימי, והיה לי מיוחד, והתאהבתי בניצוץ שאני – זה הדבר הכי אמיתי שחוויתי כל זמן שאני חיה על הכדור הזה. רגע גדול.
"וככה נולדה תוכנית הזהב מבית אמא מגשימה "למות ולהיוולד מחדש", שאני מודה כל יום על הזכות להשחיז אותה ולהנגיש אותה לנשים שחייבות להגשים את עצמן. (לא כולן מרגישות את החובה הפנימית, מבחינתי זה תנאי קבלה והתאמה לתוכנית ולכן היא לא נגישה לקהל הרחב, אלא רק למי שמגיעה לוובינר צרחות שאני מעבירה אחת לשבועיים).
איך נולדה התוכנית?
"זה התחיל מתהליך ההתעוררות שלי שקרה בבת אחת עם צאת פסח. חזרנו מטיול. יום למחרת הילדים חזרו למסגרות, ואני הרגשתי משהו שונה, לא ידעתי להסביר, אבל היה לי ברור שיש לי מוטיבצית שיא, שאי אפשר לעצור אותי יותר, גם אם ינחיתו לי על הראש עכשיו 5 פסחים רצופים, קיבלתי בוסט של אנרגיית חופש, יצאתי ממצרים הפרטית שלי והרגשתי מוכנה באמת לשחרר את כל עמי כמו שנאמר בהגדה. מין תחושת שליחות שמשתלטת עליך.
"לא נרדמתי בלילות במשך 3 שבועות – בקושי שעה וחצי שינה. בעלי לא הבין מה קורה איתי. "תאכלי, תשני, את לא מאוזנת…", התחנן אלי להתאזן. היה ברור לכל מי שפגש אותי שאני לא מאוזנת, אני מתעוררת! צחקתי, בכיתי, הייתי גוש של אנרגיה שאי אפשר לתפוס לא פיזית ולא מנטלית."משהו עובר עליך", אמרו לי מכרים…"את נראית אחרת". ברור, אני מרגישה אחרת! ככה זה עובד, במיוחד כשהמסכות נושרות ואפשר לראות אותך כמו שאת באמת.
"קראתי על התעוררות רוחנית, התחלתי להבין במה מדובר, הבנתי שתהליך ההתעוררות הרוחנית שלי, של התרחבות התודעה שלי קרה די מהר, אפשר לומר שעברתי את ששת שלבי ההתעוררות הרוחנית בשבוע אחד. ומרגע שהיה לי קצת מידע, הבנתי שזו ההזדמנות שלי לעזור לכל מי שמרגישה שעדיין יש פער בין איפה שהיא נמצאת לאיפה שהיא רוצה להיות. הבנתי שלא הכרתי את עצמי גם כשחשבתי שאני מכירה את עצמי ממש טוב ויודעת בדיוק מה נכון לי כדי לגדול. הבנתי את הטיפוס שיצרתי. הבנתי שיש עוד הרבה כמוני שמגיע להן כל כך להצליח, אבל הן מתאמצות בכיוון הלא נכון, ולכן הבורא, היקום – כל אחד ומה שהוא מאמין – לא נותן לנו את פירות ההצלחה אם זה לא הכיוון שהנשמה שלנו רצתה מלכתחילה לעבור. אם זה לא מדויק – יהיו קשיים. אבל אם זה-זה, קורים ניסים גלויים – והמאמץ הופך להיות משהו אחר לגמרי.
"זה קרה לי אחרי 20 שנות מאמץ. זה לא שאני לא עושה כלום, אני עושה יותר מתמיד, אבל יש תחושת שליחות יותר מאשר תחושת עבודה, והדברים מסתדרים מעצמם באופן מפליא מבלי התערבות מצידי. כשזה נועד לקרות – זה קורה בענק!"
למי התוכנית מתאימה?
"הבנות שמגיעות הן נשים בסביבות גיל 40 לקראת משבר הגיל שאנחנו מסרבות להצמיד לעצמנו, או אחריו. נשים שהגיעו לגיל שנמאס מכל הבולשיט, הגיע הזמן להרגיש נוח בעור שלך, והן בשלות לעבור מסע של לידה מחדש. מסע של מוות של המסכות, המייקאפ, התלבושות, ולהתפשט, עד שיהיו ערומות כביום היוולדן, יפגשו את עצמן כמו שהן באמת יוולדו מחדש לאדם שנועדו להיות.
"זה מסע לידה אמיתי. אחת ממשתתפות התוכנית אמרה לי השבוע: "קרן, את ממש דולה". חייכתי והשבתי: "ברור", הרגשתי את זה – אני תומכת לידה, עוזרת לכל אחת ללדת את עצמה מתוכה, עוזרת גם ללוות כל אחת למוות שלה. יש אנשים שמלווים חולים סופניים לקראת המוות, שמעתי על התפקיד הזה לפני כמה חודשים וכל כך התרגשתי שיש אנשים שזו השליחות שלהם. והנה אני אשכרה עושה את זה ברמה של מוות רוחני – מלווה נשים למוות האני הישנה, ומלווה נשים ללידה מחדש של עצמן. זכיתי!
אני כותבת ומתרגשת. אני לא מאמינה שאני סופסוף בייעוד שלי. הפעם זה כבר מרגיש מדויק. זה עובר דרכי. אני בעיקר עוטפת את זה עם היצירתיות המתפרצת שלי. אבל אין לי ספק שהכוח הבורא, הניצוץ האלוהי הוא שמפעיל את כל הדבר הזה שקורה לי עכשיו. זה מרגיש אמיתי, נכון, ומשנה חיים – וזה מה שגורם לי להרגיש חלק ממשהו יותר גדול מאגו, רעיונות או כל טייטל מפוצץ שמעניק לבת אדם את כל הקרדיט.
מילות סיכום?
"כיף לי. החיים יפים. מה אני אגיד? באמת! כשאת מוצאת מי את, שיהיה לכולם בהצלחה! את בלתי ניתנת לעצירה, את פועלת מתוך כוח הנשמה, מנוע הטורבו הכי חזק ביקום. אני שם. בגלל זה אני באנרגיות גבוהות מהרגיל כבר תקופה ארוכה. זה מבפנים. זה ללא מאמץ. זה קורה לך כשזה קורה לך…
"אני כאן להראות את הדרך לכל מי שמרגישה מוכנה לצאת למסע ההגשמה הפרטית שלה. וכמובן מוכנה לדייט אמיתי עם עצמה".
לפרטים נוספים והרשמה: ״אמא מגשימה״ בפייסבוק
