קבוצת בני נוער מכל רחבי היבשת ומישראל השתתפה במחנה קיץ ב'אמריקן ג'ואיש יוניברסיטי' בבל אייר • המטרה: שימור זכרון השואה באמצעים טכנולוגיים ורגשיים
הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים" – יאנוש קורצ'אק
במציאות של אנטישמיות גואה, הכחשת שואה ו-66% מדור המילניום שלא שמעו על אושוויץ או על ניצולי שואה, בחרנו ב-IAC להקדיש את תחרות ההאקתון השנתית של תכנית ״איתנים״ לנושא.
בני נוער אמריקאים-ישראלים הגיעו מרחבי ארצות הברית, ואליהם הצטרפה משלחת מישראל של נוער ״מחינוך לפסגות״. המשתתפים התפצלו לקבוצות מדמות סטארטאפים, והובילו תהליך של מחקר, חשיבה, תכנון, עשייה והצגת פתרונות.
מדברים הרבה על ״הבעיה של הדור הצעיר״, אבל אנחנו רואים בעיקר תקווה, תשוקה, בגרות ואין סוף חכמה וברק. תפיסת העולם שלנו פשוטה: אם רוצים להגיע למחוזות חדשים, הנוער צריך לשבת על ״כסא הנהג״. אנחנו נותנים לדור הצעיר, ותפקידנו לתת להם את הכלים והערכים שינחנו אותם. למידה מבוססת פרוייקט שמפתחת יכולות מנהיגותיות ועבודת צוות, ובאותה הנשימה מחברת אותם לזהות היהודית, ומדינת ישראל.
לצד החדשנות ויצירתיות של תפיסות עולם שמחברות זיכרון ובינה מלאכותית, הרגעים המרגשים ביותר היו החיבור הבלתי אמצעי, והחיבוקים החמים, במפגשים של הקבוצות עם ניצולי השואה. הסיפורים של זוועה שאי אפשר לדמיין, ותקווה של דור צעיר שמתחייב לא לשכוח.
אחרי תהליך של שבוע עמוס עבורם ומרגש עבור כולנו, הקבוצות המתחרות הציגו את הפתרונות היצירתיים שפיתחו אל מול ההורים, הקהילה, ופאנל שופטים מומחים. הצוות המנצח קיבל מלגה מיוחדת להשתתפות ב״מצעד החיים״ בשנה הקרובה, ויציג את הפתרון החדשני לשימור זכרון השואה ,ב- 8-5 בדצמבר, בכנס השנתי שלנו בדרום פלורידה.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לניצולי השואה שנתנו משמעות, למנטורים שהגיעו מרחבי ארצות הברית לשתף בידע וניסיון שלהם, לצוות המקצועי שלנו שהפיק חוויה מקצועית ומשמעותית, וכמובן לבני הנוער שהשתתפו השנה.
אלי ויזל אמר ״שכל מי שמקשיב לעד הופך לעד". בפעילות המשמעותית הזו, לא רק שנוצרו 170 עדים חדשים, אלא עדים שמחוייבים להעביר הלאה את הסיפורים לדור שלהם. זו ההתחייבות שלנו לאילו שעברו בגבורה את הזוועות, והאחריות שלנו ש״לעולם לא עוד״.
