חניכי השכבה הבוגרת של הצופים למדו שיעור בחיים מסיפורם של של ראובן מגנוני ושלומי מזור, ששהו בלוס אנג'לס עם משלחת חיילי צה"ל משתקמים • על מורשת קרב והצלחה כנגד כל הסיכויים
בתחילת החודש התקיים סמינר הכשרה למרכזים הצעירים, הראשג״דים (ראשי הגדודים) ולמדריכי כיתה ט'- קורס ההדרכה של השבט. הסמינר התקיים בAmerican Jewish university והיה משותף לכלל השבטים בחוף המערבי. במהלך הסמינר חברי השכב״ג העמיקו בדרישות התפקיד שלהם, קיבלו השראה ורעיונות, שיתפו בעשייה, בהצלחות ובאתגרים שלהם ויצאו עם כלים נוספים להמשך השנה בשבט.
בנוסף, קיימנו מפגש של חניכי השכבה הבוגרת עם ראובן מגנוגי ושלומי מזור, נציגים ממשלחת פצועי צה״ל שהגיעה ללוס אנג׳לס, במטרה לשתף ולחלוק את הסיפורים האישיים מעוררי ההשראה שלהם. במפגש, שהתקיים בזמן שהמציאות בישראל לא נהייתה קלה יותר, שיתפו חברי המשלחת ברקע שלהם, שירותם הצבאי, רגעי הפציעה, איך הם התמודדו ולאיזו נקודה הגיעו היום.
ראובן מגנוני שירת בחיל ההנדסה ונפצע קשה בשנת 2001 במהלך קרב בג'נין. מבין 14 החיילים ממחלקתו שנכנסו לבניין במחנה הפליטים בג'נין הוא היה היחיד ששרד. שנתיים לאחר הפציעה, הוא חישב דרך מחדש ובחר לשנות כיוון בקריירה. הוא הפסיק לעבוד כמהנדס תעשיה וניהול, ומצא את עצמו עוסק בספורט הידוע כחתירה. ראובן זכה במקום הראשון באליפות ישראל וייצג את המדינה במשחקים הפראלימפיים בלונדון, בייג'ינג וריו. ראובן זכה במדליית כסף באליפות Word 2013 באנגליה.
שלומי מזור שירת בחטיבת הנח"ל. במלחמת לבנון השנייה הוא שירת כסגן אלוף והוביל כוח לוחם שנכנס לבית בכפר שהיה מלא בתחמושת. בכניסתם לבית, הכוח נתקל במארב, ושלומי נפצע באורח קשה בדו קרב קרב יריות שמצא את עצמו לבדו עד שפונה לבסוף. לאחר ניתוח להסרת רסיסים וכדורים מרגליו ומהאגן ותקופת שיקום ארוכה, החל את חזרתו לפעילות גופנית מלאה, כולל ריצה. כיום הוא משמש כמפקד בסיס צבאי גדול.
אין ספק שהחשיפה לסיפורים האישיים האלה נותנת פרופורציה ומראה איך אפשר להתגבר ולעלות גם מהנקודות הכי קשות. כחלק מהקהילה הישראלית רובינו מכירים בצורה כזו או אחרת חיילים וסיפורים ממקור ראשון; זה יכול להיות הבן שנמצא בצבא, האחיינת, הדוד, האחות. ובשיא המצב המתוח בישראל – חשוב לזכור ולתת מקום לסיפורים שקרו בהם עם כל ההתמודדויות והאתגרים, הלהט בעיניים והגאווה במה שהיה ובדרך שעברו לאחר המקרים קיימים בצורה הכי עוצמתית שיש.
תודה לשכב״ג שמגיע ולוקח חלק, נותן מעצמו הרבה מדי שבוע ובסופו של יום גם מקבל בחזרה. מקווה לעוד חודשים מלאים בעשייה והשראה!
