שרת התפוצות עומר ינקלביץ' השתתפה במפגש מיוחד של קבוצת 'שבילים', המקיימת דיונים מעמיקים ופוריים בנושאים יהודיים בני זמננו בצורה חדשנית ולאו דווקא "דתית" * ההרשמה פתוחה
בערב יום שני האחרון, נערך בביתו של גיא בכר בטרזנה מפגש עם שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שהגיעה מירושלים לפגישת הכרות ראשונה עם הקהילות הישראליות והאמריקאיות-יהודיות בארה"ב. בחצר הבית היפה, תוך שמירה על מרחק וחבישת מסיכה אדומה, נפגשה השרה עם מספר מצומצם של חברי ׳פרויקט שבילים׳ שקם לו בשקט לפני כשנה וחצי ומאז הצליח למשוך אליו קרוב ל-200 איש מרחבי לוס אנג׳לס. ׳שבילים׳ הוא פרויקט שהוקם בדרך שמוכרת לנו יותר מתחום הסטארט אפ אם תרצו, עם שדרת ניהול חדשנית שמנוהלת בצורה נפלאה על ידי תמר ניסים. מאחורי הקמת הפרוייקט המיוחד, עומדים גיא בכר, מזל ויקטור חדד וצחי לוי.
עוד לפני הקמת הפרוייקט ובמשך תקופה ארוכה, מדי יום רביעי בשבוע, התקיימו בביתו של בכר שיעורי תורה שהועברו על ידי רב על כל המשתמע מכך. יום אחד, נבצר מהרב להגיע, וצחי לוי, התבקש להעביר לחבר׳ה שיעור.
צחי הוא איננו רב בשום צורה, הוא גם לגמרי לא נראה כזה, הוא פיתח דיון בנושא של הלל הזקן, ואז זה קרה, "לכולנו נפלה הלסת", נזכר גיא באותו ערב, "פתאום, כולם התווכחו והתדיינו, קיימנו שיחה אינטראקטיבית, נכנסנו לעומקים שטרם הכרנו במקורות היהודיים, וכולנו הרגשנו שזה היה אחד המפגשים הכי מרתקים שהיו לנו. אמרתי לצחי: 'אתה חייב לעשות עם זה משהו, עוד אנשים צריכים להכיר את התכנים האלו'. כולנו יצאנו משם המומים".
"זמן לא רב לאחר מכן, התקשרה אליי מזל חדד ואמרה לי, שהיא שוחחה עם צחי ושהם החליטו להקים פרויקט שיאפשר גישה ישירה לכולם, לתכנים היהודיים שעד היום – כך לפחות נדמה – היו נגישים לציבור מאוד ספציפי, מיד החלטתי שאני משתף פעולה ומצטרף".
מאז, מתקיימים מתחת לרדאר מפגשים ודיונים משותפים פעם בשבועיים. לכל קבוצה יש בית שמארח את המפגשים של אותה קבוצה ספציפית. הארגון ברמה גבוהה, ערב סושי ויין ודיון מעניין ומרתק על עומק מקורות היהדות.
חשוב לציין שלא מדובר בשיעורי דת שמטרתם החזרה בתשובה, אלא פשוט בקבוצות דיון לאלו המעוניינים ללמוד יותר עלֿ היהדות, על המשמעות העמוקה החבויה, בין אם בסיפורי התורה השונים, בגמרא ובכלל.
אין שום דבר המייחד את המשתתפים; יש ביניהם זוגות נשואים, רווקים, מבוגרים וצעירים כאחד, כאלו שגרים כאן שנים רבות וכאלו שהגיעו רק לפני שנים ספורות.
ויקטור חדד, דמות מוכרת וותיקה בקהילה הישראלית, לא הוגדר כשומר מצוות כשהגיע ללוס אנג'לס והקשר שלו ליהדות היה די רופף. "לא ידעתי מה זאת יהדות, חוץ מזה שאבא שלי לא הדליק אש בשבת, אבל כן הדליק טלוויזיה, לא ידעתי יותר מזה״, הוא מודה. "הרבה ישראלים שמגיעים לכאן, גם להם אין כל רקע לגבי היהדות וזה חבל. יש ביהדות כל כך הרבה עומק ויופי. אנשים נודדים עד הודו ומחפשים משמעות וכשהם שואלים את הגורו שם, מאיפה מגיע כל הידע הזה? הם אומרים להם: מהתורה. אז למה לנדוד עד הודו כשיש לנו כבר את כל הטוב הזה?"
כל תכנית ב'שבילים' עוסקת בנושא אחר. כמו למשל עשרת הדברות, כשכל דיבר הוא מפגש בפני עצמו. "אנשים מרגישים שהם יוצאים עם משהו שממלא אותם בתוכן – מסביר ויקטור.- זה מעין מורה דרך לחיים. אנו לומדים על רש"י, מדברים על מדוע אדם שיש לו מיליוני דולרים, אינו מאושר? יש כל כך הרבה התבוללות כאן של ילדי ישראלים. ילדים שואלים את הוריהם שאלות על יהדות ולא כולם יודעים לענות להם, ואם אינך יודעת על יהדותך, מה בעצם ההבדל בינך לבין אחרים?".
סיגלית עצמון, אחת המשתתפות ב׳שבילים׳, גדלה בבית ׳חילוני׳ כהגדרתה (בשבילים, יש לציין, לא אוהבים את ההגדרה הזו) אך הרגישה שהיא מעוניינת ללמוד קצת יותר על היהדות מבלי לחזור בתשובה. כשהיא שמעה על שבילים, היא הבינה שזה בדיוק מה שהיא חיפשה, שיעורי יהדות ותורה, מינוס ההרגשה שחלק מהעניין הוא חזרה בתשובה ושמירת מצוות. "החוויה שלנו החילונים בארץ, מול הדתיים, היתה חוויה לא חיובית", מספרת עצמון, "היה הרבה אנטיגוניזם שלא לצורך. כשהגעתי לכאן הרגשתי שאיבדתי משהו ביהדות שלי. שה׳חילוניות׳ השתלטה לי על החיים. רציתי ללמוד ולהבין יותר על יהדות ולא כדי לחזור בתשובה אלא פשוט כדי להבין ולדעת, מי אני ומה פספסתי בחיים שלי. לפני המפגש הראשון היו לי חששות, כי בעיניי זה היה שיעור תורה, רק אחר כך, בתום המפגש הראשון, הבנתי שקיבלתי ארגז כלים שקוראים לו יהדות ואתה יכול לקחת אותו לאן שאתה רוצה. העיקר בקורסים האלו הוא להעשיר את הידע שלך ולחזק את המקורות שלך".
"סיגלית: "אני כבר מסיימת קורס שלישי, כל התוכנית הזאת, הצליחה לקחת אנשים כמוני, שאני הקהל הכי חזק שלה, ולהביא אותם לרצות להגיע למפגשים, למדתי מהי היהדות שהיתה חסומה בפני ולמה זה כל כך הפחיד אותי להתקרב לתכנים האלו".
נעמה עזרא, מספרת שהגיעה מרקע שונה מסיגלית. "גדלתי בבית דתי והלכתי לבתי ספר דתיים כל חיי שם למדתי שבנות צריכות לעשות מצוות מסויימות. פיתחתי הרבה אנטי כלפי היהדות כי היא כללה הרבה איסורים. למשל, מאוד רציתי ללמוד גמרא, אבל תמיד אמרו לי שאסור לבנות ללמוד כי בשביל ללמוד גמרא, את צריכה לשבת עם הרב וזה לא מתאים, יחד עם זאת, ידעתי שבתור יהודיה שגרה בחו"ל, אני צריכה לשמר את היהדות שלי, בגלל זה שמחתי שניתנה לי האופציה ללמוד בשבילים. כאן אף אחד לא שופט אותי, לא על איך שאני מתלבשת ולא אם אני שומרת שבת אלא יותר חשוב איך אני משתמשת בדברים שלמדתי, איך אני מתייחסת להוריי, אחיי, או חבריי. מצאתי לי איזו נישה שגם מחדדת את המח וגם מעניקה לי סולם ערכים ומקום בו אפשר לדבר ולהתדיין".
"זה מה שהכי חשוב להבין", אומרת עצמון, "ש'שבילים' זה לא שיעורי תורה קלאסיים. נכון, אנו עוסקים ולומדים יהדות, אבל לא בהכרח מהפן הדתי שלה, אלא לוקחים את היהדות ככלי ומנגישים לחיי היומיום במאה ה-21".
עבור ארז גולדמן היהדות הסתכמה, כמו אצל ישראלים רבים, בביקור פעמיים בשנה בבית הכנסת, ראש השנה ויום כיפור, ודאגה לכך שהילדים ידעו עברית ויכירו את החגים. באיזשהו שלב, קרה לו מה שקרה לשאר חברי 'שבילים' וישראלים אחרים. הוא חיפש משמעות והבנה עמוקה יותר של יהדותו. "רציתי להבין מה הם השורשים שלנו, מהי הפילוסופיה היהודית. כולנו מחפשים את הלייף קאוץ', מנטור לחיים והנה יש לנו את כל זה בתורה. נחשפנו למקור עצמו".
גולדמן פתח את ביתו למפגשים פעם בחודש אצלו בבית. מעין מפגש חברים עם צחי לוי, אבל המפגשים הפכו להיות הרבה יותר מסתם ערבים על בירה ופיצוחים, אלא מפגשים עם משמעות עמוקה, כאלו שממלאים אותך בתוכן, גורמים לך לחשוב ולקחת אתך כלים יקרים לחיים. כשהוא שמע על הקמת ׳שבילים׳, הוא ואשתו מייד הצטרפו ומאז הספיקו להשתתף בקורסים שונים. "כל אחד מאתנו בוחר את הקורס המתאים לו" הוא אומר.
עבור ישראלים רבים, שיעורי תורה היו תמיד משהו ששייך יותר ל׳דתיים׳ או כאלו המעוניינים לחזור בתשובה. זאת גם הסיבה שעם כל הסקרנות והרצון ללמוד, רבים נרתעו מללכת לשיעורי תורה המתקיימים בבתי כנסת או בכל מסגרת דומה, מחשש שיצפו מהם להתחיל לשמור על כשרות או להפסיק לנסוע בשבת. וזו גם הסיבה, מדוע פרויקט שבילים הצליח כל כך.
החבר׳ה שפגשתי בביתו של בכר, מבקשים בסך הכל לקבל כלים שיעזרו להם לחיות טוב יותר מחוברים יותר, ולהיות מאושרים יותר, ללמוד מחוכמת התורה ולעשות כל זאת תוך כדי מפגש חברתי מרתק ומהנה. המפגשים מתקיימים אחת לשבועיים ונמשכים כשעה וחצי. המשתתפים נהנים מכיבוד ושתיה ונפתחים בפני עולם חדש ומרתק.
ריקי שלומי, המשמשת גם כמארגנת ומתאמת האירועים של ׳שבילים׳, מסכמת: "אנחנו מתרגמים את היהדות לחיי היומיום, אם זה בעבודה או ביחסים האישיים. זהו מעין סרגל מידות שעוזר לך להיות הגירסה הכי משופרת של עצמך".
שרת התפוצות ינקלביץ', השרה החרדית הראשונה בישראל, סיפרה לי בראיון לאחר המפגש על בקורה הנוכחי. "הגעתי לשלושה ימים בלבד. חלק מהעבודה שלי היא להכיר את הקהילות היהודיות השונות בארה"ב. בגלל הקורונה לא יצא לי להיפגש אתן עד עכשיו והיה לי חשוב להכיר את השטח. "חלק מהעבודה של משרד התפוצות הוא לעבוד עם הקהילה הישראלית שחיה כאן. אנו בונים מערך שמתעסק עם החברה הישראלית בתפוצות. חשוב לנו לחבר את שבעת מיליוני היהודים שבישראל לשמונה וחצי היהודים שבתפוצות ולראות אותנו כעם אחד.
"כשנכנסתי למשרד התןפוצות, ראיתי מול עיניי אסטרטגיה מאוד ברורה. אני רוצה לקחת את המשרד מטקטיקה ומפרוייקטים משמעותיים לאסטרטגיה רחבה. למדינת ישראל יש אחריות כלפי העם היהודי. אנו רוצים לבנות את החיבור עבורם למורשת ולזהות היהודית. אנו רוצים להתחבר ולחבר את החברה הישראלית לזאת שבתפוצות ולייצר כמה שיותר שיתופי פעולה, ופרויקט ׳שבילים' הוא דוגמא נפלאה לאחד כזה".
==
מעוניינים להצטרף לקורס הבא של שבילים? צרו קשר: Info@shvilimus.org
818.261.2284, ריקי.
