כמו בארץ: טקס מרגש של חניכי שבט חן לציון יום הזכרון לראש ממשלת ישראל
24 שנים חלפו מאותו רגע בו אזרחי מדינת ישראל והעולם כולו התבשרו על רצח ראש הממשלה יצחק רבין זכרונו לברכה.
הרצח פגע בכל בית ישראלי במדינה ומחוצה לה. הוא חצה מחלוקות חברתיות, השתיק ויכוחים סוערים והותיר אותנו בתדהמה ובזעזוע. גם היום, עלינו להמשיך ולהעמיק במשמעות הרצח כתזכורת למחיר הכואב של השנאה, ההסתה והפילוג שבתוכנו; להמשיך לטפח כבוד הדדי, סובלנות, וריבוי דעות לצד אחדות.
הילדים שלנו ואפילו יעל רום המרכזת עדיין לא נולדו בנובמבר 1995. המרחק הגדול מישראל לא מאפשר להם לחוות ולחיות את האירועים שמתקיימים ברחבי הארץ בכל שנה בזמן זה. לשם כך, גם השנה ציין שבט חן את הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז״ל.
חניכי השבט הגיעו ביום ראשון לבושים במכנסי חאקי וחולצות לבנות לכבוד טקס הזיכרון. הם עברו פעולה לפני תחילת הטקס בה הייתה להם את ההזדמנות להכיר את דמותו של רבין שהיה ראש ממשלה, רמטכ"ל, שגריר בארה"ב. הם למדו על חתימת הסכם אוסלו ועל צעדיו לכיוון השלום, ובתוך כך היותו איש משפחה ובן אדם כמו כולנו. החניכים עברו בחדר חושך שבו תמונות של רבין.
חניכי שכבת ט׳ שעוברים קורס הדרכה סיפרו ודיברו על מורשתו. החניכים התבוננו בתמונות המוצגות, מנסים להבין מהו הכתם האדום על דף הנייר שהיה מקופל בכיסו ועליו מילות שיר שלום שדקות מספר לפני שהדף הוכתם בדמו של רבין על במת כיכר מלכי ישראל.
את הטקס הכינו השנה חברי השכב״ג. נערים ונערות שגדלו בלוס אנג'לס חיפשו קטעי קריאה מרגשים סרטונים ושירים – כדי שגם חבריהם בשבט להורים ולקהילה שהגיע לטקס תיהיה את ההזדמנות לזכור ולהוקיר את האיש היקר הזה. אור לבב, שכב״גניקית וראש״גדית קטנטנים, שרה שני שירים מקסימים: לבכות לך' מאת אביב גפן ו'שיר תקווה' של מירי מסיקה, והצליחה לרגש את הקהל. נציגים מכל הגדודים הדליקו נרות זכרון, כל נר מוקדש לאחת מתכונות האופי של יצחק רבין, תכונות שכל אחד מאיתנו מקווה שהן חלק מממנו: נר לרעות, לדמוקרטיה, להקשבה, לסובלנות, לאמפטיה, לאחדות, לצדק ושיוויון ולשלום. הטקס הסתיים אבל אין ספק שמשהו חדר לילדים שלנו; זה יפה שאנו דובקים בערכים שרבין הותיר אחריו.
יצחק רבין אמר בנאומו האחרון בעצרת ש"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה ולבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל!" בשבט חן אנו מגנים כל מעשה אלים בין חברינו. אלימות אינה דרכה של מדינת ישראל או דרכו של העולם. אלימות אינה הדרך לפתרון בעיות. אלימות דורסת כל דרך אפשרית לשלום, חברות והידברות. שבט חן, צוות המרכזים, הראשג"דים והמדריכים מצפים מכולם ומעצמנו לנהוג בדרכים המקובלות בפתרון בעיות וריבים. לחיות בשלום אחד עם האחר, גם אם הוא אינו חבר שלנו, לקבל את דעת האחר גם אם היא אינה דעתי. ביחד נייצר שינוי גדול, אך קודם כל השינוי מתחיל בנו. כן לשלום, לא לאלימות: בבית הספר, בשבט ובעולם. 24 שנים אנחנו זוכרים ונמשיך עוד לזכור!
